יום בחיי אלה מור

החיים במציאות היומיומית שלנו אינם דומים לאלו שאנחנו רואות בפרסומות.
אומנם אין את כל הזהר והנצנצים אך בשביל רובנו הם יותר מעניינים, יותר מאתגרים ובעיקר נותנים הרבה יותר משמעות למילים כמו: אישה, אמא, משפחה, קריירה ועוצמה.
ב"פרויקט יום בחיי" תקבלו הצצה לחיי נשים אמיתיות. נשים עם דעה, עשייה והמון נחישות.

תכירו את אלה מור, נשואה, אמא לשני בנים מתוקים, גרה בחווה חקלאית 10 דק מתל אביב-יפו ומטפלת בהומיאופתיה קלאסית כמעט עשור בקליניקה פרטית ביפו, קרוב לשוק הפשפשים.

7:00 מתעוררת בבוקר במיטה, חשה צפיפות משונה במיוחד ומגלה את הרגל הקטנה של בני הקטן על הכתף ואת בני הגדול ישן למרגלות רגלינו. הגיעו אלינו אורחים למיטה בלילה, חמימים ונעימים מהשינה, ואני מתמוגגת ומתרפקת איתם לכמה דקות..הופ וקמים.
מוזגת לכל ילד כוס חלב שקדים או שוקו
נכנסת להתקלח – אחרת פשוט לא מתעוררת
מתלבשת לעבודה ומתאפרת מעט.
מוזגת לי כוס מים וסוחטת אליו לימון שלם – מצאתי שזה יותר מעורר מקפה ומלא ויטמין C. הלימון לוחם מעולה בווירוסים וחיידקים וזה יעזור לי כשישבו מולי מטופלים חולים משתעלים ומשופעים..

כמעט ולא נעים להודות, אבל אחד הדברים הראשונים בבוקר הוא מיד לבדוק את הנייד. גם הוא דייר קבוע איתי בחדר השינה – כמובן שבמצב שקט.
איכשהו אני תמיד בהיכון, בכוננות למטופלות ההריוניות שצריכות ללדת, תינוקות או ילדים שמרגישים לא טוב, ואני שומרת על זמינות אם חלילה צריך עזרה.
מציצה בנייד-יש ים של אסמסים, אותם אני בודקת יחד עם ההודעות שממתינות לי בוואטסאפ, במסנג'ר, במיילים.
נושמת עמוק ועונה למצבים הדחופים שמחכים.
הילדים רעבים-חותכת להם פירות (הגדול אוהב תותים והקטן מעדיף בננה)
משנעת אותם לגן ולבי"ס.

8:00 הילדים במסגרות ואפשר להיכנס לאוטו ולצאת לכיוון יפו, שם הקליניקה האהובה שלי.
עונה לשיחות טלפוניות של מטופלים, אימהות של מטופלים קטנטנים, עדכונים, התייעצויות.
(שמתן לב שתמיד האמא היא זו שאמונה על הטיפול והקשר על המטפלים?)
מדליקה את הרדיו לשמוע מוזיקה. לרוב 88FM או מהפלייליסט שנוהגת להכין לעצמי. זה לגמרי הזמן שלי עם עצמי שומעת מוזיקה ועפה איתה. היא מרגיעה אותי ועושה לי הרגשה ממש טובה על הבוקר.

הדרך אל הקליניקה צבעונית במיוחד

הקליניקה היפה שלי

מאבחנת ונהנית מכל רגע

8:30 יש! הפקקים לא היו לגמרי סיוט. הגעתי והצלחתי לא לאחר. אפילו מצאתי חנייה מעולה, שזה תמיד כייף. נזכרת שעם כל הטיפול בילדים ובכולם – שוב שכחתי לאכול. יש לי במשרד מצרכים קבועים לכריכים ויחד עם זה כוס תה ואני מסודרת.
מטופלים מגיעים ומתחילה פגישות, יושבת עם אנשים אחד אחרי השני ברצף עד 12:00.
יש לי עבודה כ"כ מעניינת. אוהבת את המפגש עם אנשים מכל הגילאים, את האתגר המנטאלי-רגשי ואת יכולת ההומאופתיה לתת מענה כ"כ עמוק של ריפוי.

12:30 הפסקת צהריים. לפעמים בזמן הזה מגיע מישהו במצב חירום ואז מקצרת את ההפסקה.
אם מזג האוויר נעים ומאפשר אצא מהקליניקה, אעבור את הכביש ואני מול הים, תמיד הנייד יבוא איתי לצלם את גווני הכחול והטורקיז של המים, ויחד עם המוזיקה אני אוכלת ברוגע מול הים. משלימה שיחות עם חברות, לפעמים מצטרפים חברים לאכול ביחד.

אם יש לי זמן פשוט חובה סיבוב בפשפשים, לומר שלום לכל החברים, למוכר מהדוכן תקליטים (בתור חובבת מוזיקה וויניל בפרט הרי חייבת להתעדכן ולחטט בערימות זהב האלו), חיבוק לחברות המעצבות בעלות החנויות בשוק, כיף לטבח ממסעדת חג' כחיל שתמיד יש לנו דיונים על המצב הפוליטי.
המוסכניקים מציעים להצטרף לקפה שחור. החבר'ה שפתחו קונדיטוריה שולפים מאפה. יש אווירה נפלאה כאן ביפו ובשוק בכלל ולרוב מסיבוב של חצי שעה-שעה חוזרת לקליניקה שמחה ומלאת אנרגיה.

13:30 חוזרת לאבחונים ופגישות מעקב.
בין לבין עונה לטלפונים של מטופלים, אסמסים נערמים, וואטספים, מיילים ומסנג'ר.
לפעמים יש לי תחושה שהחיים שלי הם כמו המשחק "טטריס". זוכרים את המשחק מחשב מהאייטיז? הצורות (כל המטלות שלי) יורדות מהר וצריך לארגן בשורות ויש לעמוד בקצב, לסדר אותם יפה יפה בשורות כדי לנקות. ושלא יערמו לי ויהיה חלילה game over..

16:00 מתארגנת וממהרת לגן ולבי"ס לאיסופים.
מעכשיו זה הזמן עם הילדים.
פעמיים בשבוע אמשיך לעבוד עד 19:00. בעלי שומר עליהם בזמן הזה .
כשאני איתם אנחנו משחקים ,הבנים שלי אוהבים כדורגל ואני מוצאת את עצמי רצה איתם בדשא ליד הבית ונמרחת עם המגפיים הכי יפים שלי. לגו, פליימוביל, ציור, קלפים. משתדלת להיות איתם בנוכחות כמה שיכולה אך גם בודקת בזמן הזה את הפייסבוק, אם יש אסמס של מצב חירום אני עונה. בין לבין מטלות הבית-הכביסה שלי מתרבה בסל אם לא מתייחסת אליה והכלים בכיור עובדים בלשכפל את עצמם. אני בטוחה בזה. לפעמים מנסה לשכנע את הבנים לשחק איתי "בבואו נקפל כביסות עם אמא" או "כמה כייף לשטוף כלים". טריק שעובד לעיתים רחוקות. במיוחד אוהבת לבשל ולאפות איתם. למרות המחיר של מטבח פוגרום אחרי.

19:00 ארוחות ערב, מקלחות. זה הזמן שבעלי מגיע ועוזר לתקתק (זמן שתמיד נמרח לנו) ואני מתיישבת על ניתוח תיקים בזמן שבעלי מקריא סיפורים. אח"כ לפני השינה אלך לשבת לצידם. פטפוטים נישוקים וחיבוקים. מתה ללכת לישון איתם. כמעט ונרדמת אבל יודעת שלא יכולה, כ"כ הרבה עבודה לפניי..
ניתוח תיקים חדשים, ניתוח תיקים קיימים שזקוקים להחלפת רמדי (זו התרופה ההומאופתית). לפעמים רק תיק אחד לבד מצריך מס' שעות של עבודה ואנליזה.
הדיוק חשוב מאוד בניתוח המקרה ההומאופתי ויש צורך לתת תשומת לב מלאה לכל סימפטום ותחלואה כדי לעזור לאותו תינוק או מבוגר להיות בריא ושמח.

21:00 אם הייתי גיבורה ולא נרדמתי אמשיך לשבת על ניתוח התיקים, אבחנה מבדלת, הזמנת תרופות מבתי המרקחת (תמיד חושבת לעצמי שהרוקחים רואים את המיילים שלי שנשלחו בשעות מוזרות של הלילה וחושבים לעצמם שחבל על אלה שאין להם כ"כ חיים..).
פעמיים בשבוע בזמן הזה משוחחת עם פציינטים מחו"ל.
פעמיים נוספות בשבוע יוצאת בשעה 21:00 לשיעור ריקוד (כן בשעה כזו. כי הבנתן כבר שאין לי זמן אחר). שם אני רוקדת במשך שעה וחצי. מדהים כמה שזה ממלא בכוח ואנרגיה.

22:30 נושמת לרווחה. נגמר עמל יומי. אפשר ללכת לחפש משהו לנשנש במטבח.
מנסה לצפות בתכנית עם בעלי אבל תוך זמן קצר כבר נרדמת..

לביקור באתר של אלה

רוצה להשתתף בטור הבא? לחצי כאן

אודות אמא של

אתר הנשים והאמהות הגדול בישראל עם 850,000 גולשות בכל חודש ומועדון של 110,000 נשים. באתר ניתן למצוא לצד כתבות וראיונות עם קשת של כותבות כשלכל אחת הצבע, הייחוד, הכישרון והסגנון שלה. חלומות. הגשמה. פחדים. בישול. ילד ראשון שני או רביעי. זוגיות ושאר הנושאים שכל אישה אוהבת לקרוא

השאירי תגובה

כתובת האימייל לא תפורסם.

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

אהבת? בואי לעשות לנו לייק גם בפייסבוק