בלי תחושת נידוי: לצאת מהארון בגאווה

כבני אדם, רוב החוויות שלנו מבוססות על המפגש עם החוץ, ועל המשוב שהעולם הזה נותן לנו אודות עצמנו. אנחנו מפתחים תפיסה עצמית מתוך המפגש הזה, שלרוב מעורר אצל אנשים המשתייכים לקהילה הגאה תחושת פגימות, שנאה עצמית, סלידה ותחושות נידוי.

מסיפורי ילדות וזיכרונות של להט"בים, ניתן לראות ווריאציות שונות על הדרך בה למדו או הבינו לראשונה על אחרותם. משתמע מסיפורי התפתחות אלה, שהעולם מתייג את הילד או הנער מבחוץ, ולא אחת יודע ורואה עליו, עוד לפני שהוא יודע באופן מודע על עצמו ועל זהותו.
בדר"כ לתיוג הזה מצטרפים זלזול, בוז ועליונות מעיניה של הסביבה, וכך מופנמת תחושת פגימות וחוסר ערך – אותה אנחנו מכנים "הומופוביה מופנמת".
השונות מקוטלגת כנחותה, פסולה, לא מקובלת ומקפלת בתוכה עתיד פסימי וחסר תקווה, שמציגים לילד תמונה עתידית פאתטית, כואבת ומייאשת.
זוהי נקודת המוצא ההתפתחותית של הנער או הנערה ובתוכה הוא צריך לבסס זהות. מתוך התמונה העגומה הזו ולתוך תסריט זה, שהחברה כתבה, הוא צריך להתפתח.
הילד והנערה הלהטבי"ם לומדים מהסביבה כי הם "מתרוממים. " "קוקסינלים . הומואים", רק אחרי שנים רבות של התבגרות, הבשלה, עבודה פנימית, מאבק על יציאה מהארון – המשפחתי והחברתי – מצליח האדם הבוגר לעצב את זהותו העצמית הלהט"בית. אבל יחד עם הפתרון של הקונפליקט והקושי עדיין ניתן לראות כי בבסיס – בתשתית, יושבת החוויה של ההומופוביה, שהופנמה ונשתרשה חזק. לא אחת, אצל להט"בים רבים הופכים היחסים הבין אישיים למרחב שבו המשאלה המרכזית הינה קבלת הכרה ואהבה ללא תנאי מהשני, ובמיוחד מההורים ומהמשפחה.
החוויה הראשונית של היעדר מראה, שיקוף וולידציה לנושא הנטייה המינית ההומולסבית החל בשלבי ההתפתחות המוקדמים: זהו תהליך מתמשך שבו הילדה/נערה לסבית יוצרת לעצמה מערך שלם של הסברים ופרושים על מנת לארגן, ולחבר חויות פנימיות ובין אישיות. תהליך זה קורה לפני ההגדרה העצמית כלסבית ונבנה על בסיס היכולת של הילדה להשתמש בתובנות ובדמיון על מנת להסביר ולארגן את חוסר ההלימה של חויותיה הפנימיות מול נורמות ומסרים חברתיים הטרוסקסואלייים. נזכיר רק את אגדות הילדים על הנסיכה והאביר, אליהם אנו מורגלים מגיל צעיר. הנסיכה מתאהבת באביר שתמיד מציל אותו והופכת לאשתו. היא תמיד שייכת לגבר ומושא תשוקתו ובחירתו.
בשלב הראשון, קיימת תחושה של שונות מילדות אחרות, הגדרה עצמית שמתבססת על מה אני לא. לאחריה בא מאמץ לאמץ תחושות הטרוסקסואליות של חיקוי והתנהגות הטרטסקסטאלית בהתאם.

התובנה שאדם הוא הומו/לסבית הינה נקודת מפנה בחיים והחל מנקודה זו מתחיל תהליך שראשיתו תחושת זרות והתנכרות. תובנה זו גוררת אובדן של הקווים המנחים להתנהגות אותם רכש בילדותו. לגיבוש עמדות ולציפיות לעתיד. אשר היוו חלק בלתי נפרד מהזהות ההטרו' וכעת נתפסים כלא רלוונטיים.
התגובה הראשונית והנפוצה היא כניסה ל"ארון" =הסתרה , וניהול אורח חיים כפול תוך שמירת הסוד . הוא יוצר שני עולמות נפרדים שהסוד על זהותו מפריד בניהם. מניפולציה זו דורשת השקעה נפשית רבה. השקעה נפשית רבה מתבצעת על מנת להתמודד עם מצב דיסוננטי זה, הקשור בחוויות של חרדה, דיכאון, ובדידות חברתית. בגלל החשש לנידוי חברתי משקיע המתבגר משאבים נפשיים רבים להכחשת ההומואיות לעצמו וסביבתו, תיקונה, והימנעות מכל מימוש גופני או ריגשי וכו'.
כל סוד מהווה גורם מנכר מבודד ומרחיק, כאשר הקרבה מאימת על הסוד היא נעשית מסוכנת. במצב זה הימנעות מקרבה הסתגרות והתרחקות תורמת להקלת החרדה והמתח הפנימי אך יוצרת ומגבירה את תחושת הזרות.
כל הערה על הומואים או בדיחה על נטייה מינית תורמות להעצמת תחושת הבידוד התרחקות והסתגרות מפני אנשים קרובים, דווקא כשהצורך בעזרה גדול מאוד. כל החוויות הקשות וההתמודדויות המכאיבות נחווים לבד בבדידות קשה. הורים וחברים הינם מחוץ לתחום. רבים מדוחים על כך כתקופה הקשה בחייהם. כל מה שהשייכות תורמת לבני הגיל נמנע מנוער זה.
בדידות חברתית ודיכוי היצר המיני נעשים על חשבון פיתוחם השגרתי של כישורים ומיומנויות חברתיות ליצירת קשרים בין אישיים.
באיגי, ארגון הנוער הגאה, אנחנו עוברים על החזרת תחושת הערך לנוער הלהט"בי. זה המקום שלו להיות מי שהוא באמת, בלי מסכות, ולהכיר בני נוער אחרים שחווים דברים דומים לחוויות שלו – הנערה או הנער מבינים שהם לא לבד בתהליך הזה.

ולגבי ההורים? גם הם עוברים חוויה של אבל ואסון, שמשפיעים על הילד/ה. ההורה איבד פנטזיה ועובר חוויה דפרסיבית של אבל ואובדן. השלבים דומים לכל הסתגלות לאובדן:הלם/שוק, קבלה אינטלקטואלית, הכחשה, רצון לשנות, כעס וכו'.
לכן כשדנים בנושא היציאה מהארון, צריכים לקחת תמיד בחשבון כי גם ההורים זקוקים לתמיכה, אותה ניתן למצוא אצל מטפלים או בעזרת עמותות וארגונים שהוקמו למטרות אלה.

קליק לאתר
הכותבת היא שלי נתן, ראש המערך הפסיכו-סוציאלי באיג"י, ארגון הנוער הגאה

אודות אמא של

אתר הנשים והאמהות הגדול בישראל עם 850,000 גולשות בכל חודש ומועדון של 110,000 נשים. באתר ניתן למצוא לצד כתבות וראיונות עם קשת של כותבות כשלכל אחת הצבע, הייחוד, הכישרון והסגנון שלה. חלומות. הגשמה. פחדים. בישול. ילד ראשון שני או רביעי. זוגיות ושאר הנושאים שכל אישה אוהבת לקרוא

השאירי תגובה

כתובת האימייל לא תפורסם.

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

אהבת? בואי לעשות לנו לייק גם בפייסבוק