"אני מודה לאל שבחר בי להיות חולה במחלת נפש"

מחלת הנפש פרצה אצלי לפני 6 שנים. והעזתי אז לשאול למה? למה דווקא אני? והאם קיים מי שאחראי לכך, כי אם יש אחראי – אני כועסת. עברתי מספיק בחיי הקצרים עד אז והרגשתי שלא מגיע לי.
היום 6 שנים אחרי אני מודה לאל שבחר בי לעבור את השיעור בדמות המחלה.

אחת הטעויות הנפוצות אצל חולי המאניה-דיפרסיה, ובכלל, היא לחשוב שאפשר ׳לשחק׳ עם הכדורים.
״אני לא לוקח תרופות, אני התרופה של עצמי״
כמי שנמצאת בדרך לאיזון המיוחל יש לי מה לומר בנושא. כל ה׳דבר׳ הזה לא היה קורה אם לא הייתי מאוזנת.
בעבר סירבתי בתוקף לקחת תרופות פסיכיאטריות, הסיבה הייתה נעוצה בסטיגמה, ובתופעות הלוואי הבלתי נסבלות הנלוות להם.
החלפתי עשרות רופאים, כל אחד התאים טיפול תרופתי כזה או אחר. כמעט לכולם התלוו אז תופעות הלוואי, כמו השמנה, נשירת שיער, רעד, הזעה, צליעה ועוד שלל ׳דברים טובים׳ כאלה.
עם האשפוז פגשתי את מי שלימים הפך להיות הרופא האישי שלי. בשיחה הראשונה הבהיר לי שיתחשב בתופעות הלוואי ויתאים כדור נוגד במידת הצורך.
התמדתי במשך שנתיים והייתי מאוזנת, האפיזודות לא חלפו לחלוטין מהעולם, אך אפשרו לי להמשיך לתפקד כמעט כרגיל.
במאניה האחרונה כשהתחלתי לטפס חדלתי מלקחת את התרופות בצורה הנכונה. כתוצאה מכך עליתי מעלה מעלה למאניה חריפה.
מאניה חריפה מזמינה דיכאון עמוק וחוזר חלילה.
אם לא אקפיד לקחת את התרופות אני חשופה לגלגל. מייאש, מתסכל, רע, שחור משחור.

תמיכה מבית היא מאוד חשובה. הבעל שלי, המצפן שלי, דואג שאקח את התרופות בצורה מסודרת.

לימים, אני מאמינה, אכתוב מתוך משקפיים שחורות, אך מכאן, הכי קרוב לאמת ולרוגע, אני רוצה להעביר מסר חשוב:
אין לנו דרך לחיות ללא תרופות. הם תנאי מקדים לחיים מאוזנים, לא מושלמים לצערי, אך הכי קרוב לאדם בריא.
אנחנו החולים במאניה מאוד מוכשרים, נוקבים, כישרוניים, שכליים מאוד, זה לא פוסח על אף אחד. אנא השכילו לשמוע ולהקשיב.

השם מכוון הכל מלמעלה, אני מאמינה בו שהוא יודע שאהיה חזקה ולא אשבר ואדאג לעצמי, ואהיה מספיק אחראית להקשיב לאנשים טובים ולהשתמש בתרופות הנכונות.
בזכות השיעור העצום הזה למדתי רבות על עצמי. מי אני ולאן אלך.
האמונה שנסדקה אז לפני 6 שנים הלכה והתחזקה עם השנים. והיום איתנה מול הכל. כלום לא ישבור אותה.
אדם צריך להאמין במשהו כדי ללכת דרך.
אדם צריך ללכת דרך כדי שיהיה לו חזון.

אודות עינב דהן דבורה

בת 37 אמא ל 3 בנים. חולה במחלת המאניה דיפרסיה. כותבת בלוג בנושא.

השאירי תגובה

כתובת האימייל לא תפורסם.

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

אהבת? בואי לעשות לנו לייק גם בפייסבוק