בשביל אמא שלי אני הייתי החור בקונדום. הייתי אסון.

צמה. צמה וכועסת, צמה ומתמרמרת. צמה וסוגרת חשבונות. צמה ושותקת, שותקת, שותקת.
לא מצליחה לעשות חשבון נפש כי כל מה שיוצא מהחשבון, זה רק עוגמת נפש..
אבל בכל זאת מנסה לגרד איזו סליחה.
מאמא שלי: (כן רק מאמא שלי, לכל השאר, ילדים בעל משפחה אני מצויינת, אין טענה אחת. וגם מהחברים אין מה לבקש סליחה, שקט שם. אף מילה. אולי רק מהכלבה פיונה צריכה לבקש מחילה אבל היא כלב מה היא מבינה, זה סתם לבזבז סליחה).
אמא שלי.
אמא שלי מתקשרת בכל בוקר. ושואלת אותי את אותן השאלות.
"נו הם כבר הלכו?"
אפשר לחשוב שהיא איזה מאהב שמחכה כבר שהילדים יתחפפו, כדי שיוכל להגיע, לאישה הזו שבעלה במילואים, והיא מחכה לו עם חלוק חצי פתוח, רולים בשיער, וסיגריה בזווית הפה.

"לא, מה פתאום" אני עונה "הם כולם פה, לא יכולה להיפרד מהם. ברור שהלכו אמא, מי יכול להסתכל עליהם עוד דקה אחת, אחרי הסופשבוע הזה" ואז היא שואלת "ומה את עושה לצהריים. לצהריים מה את עושה"? בכל מה שקשור לאוכל אמא שלי חוזרת על כל דבר פעמיים. ככה היא אוהבת. כשהיא יודעת באופן מובהק שהבת שלה לא עושה צהריים. מישהו אחר פה אחראי על זה. ואז כשהיא מתעניינת "איך היה עם האורחות שלך אתמול בערב?" למרות שמיליון פעם אמרתי לה שאצלנו אין אורחים, יש רק חברים. וכשהיא מוסיפה "ומה הגשת להם, קפה ועוגה, עוגה וקפה"? אני מרגישה שהיא מתבלבלת ומדברת עם בת אחרת. כזאת שמארחת, וטורחת. ומארגנת. מניחה כוס קפה פורצלן על תחתית, ומוציאה עוגה חמה מהתנור.
כל זה בעוד שהיא יודעת אבל מדחיקה. מדחיקה שבמקום קפה היה פה יין ישר מהבקבוק. ועשן מתוק מיסך את כל החטיפים הפזורים על השולחן שעדיין בתוך שקיות הסופר.
אני לא הבת שאמא שלי פיללה לה (למרות שלא היה לה ממש זמן לפלל, כי אני הייתי טעות. הייתי החור שבקונדום).
ואני עישנתי מוקדם מידי. שתיתי מהר מידי. ושכבתי עם בן אחד יותר מידי.(וכשאמרו לי על המתבגרת שלי חכי חכי היא עוד תעשה לך בית ספר, גיחכתי).
חלום אחרי חלום ניתצתי.
לה היה מקצוע ביד, לאמא שלי (אשת קריירה תותחית) והיה לה חשוב שגם לי יהיה, אבל זה היה קצת קשה עם 11 שנות לימוד. בקולנוע פריז, ובחוף גורדון.
ובגיל בוגר יחסית, כשאת אמורה להיות קצת פחות אינפנטילית, התחלתי לבשר לעולם את משנתי הסדורה והעמוקה על חתונה. וילדים. והכל ליד כולם. ליד הפקידות מהבנק. אמא שלה, חברות. משפחה. אנשים זרים. בכל מקום, בכל זמן. בסופר. במספרה. במטוס. מועדוני לילה. ברים חשוכים. שטחים כבושים. מערות הכותל. בתי זונות..
אל תבני עלי אמא, הייתי אומרת לה, בחיים לא יהיו לי ילדים, בחיים לא אתחתן.

אנחנו מתחתנים אמא, עדכנתי אותה בטלפון טרנסאטלנטי מהולנד, שם גרנו.
אבל זה רק בגלל הוויזה, ציננתי, מדמיינת אותה עומדת במטבח, שומעת את השפורפרת נשמטת לה מהיד המטופחת. ונחבטת בדופן המקרר המצוחצח. עם המגנטים בצורת ירקות, והפילים הדבוקים עליו. ואת אבא שלי צועק מכורסת הטלוויזיה מה קרה?
הילדה מתחתנת! קולה עלה בכמה אוקטבות. היא מתחתנת.

ברבנות אבל, אני מאיימת. משהו פשוט. הכי כלום שיש, ובלי דודה זאת, ושכנה זאת. ובלי שמלת כלה, רק עם טרנינג, אני מנתצת. אבל היא כבר מזמן לא שם.
היא מתחתנת! היא מודיעה לעולם. ולא סתם, עם בן של רופא. לא סתם רופא, רופא פלסטיקאי. כזה שיוכל להגדיל, להקטין, לשאוב, להרים. ולמתוח לכולנו.. ולא רבנות איזה רבנות. מבלבלת ת'מוח. אני אתן לה להתחתן ברבנות?
אמרה ומצאה מסעדה צרפתית קטנה ברחוב הירקון. בצהריים. בלי דודה זאת, ושכנה זאת. ועם שמלת כלה. אבל בלי בוקה.
המוזיקאי ואני ראינו את המקום לראשונה רק באותו היום. לא עניין אותנו המפות. המנות. ההזמנות, והפרחים.
אני הייתי שיכורה מאוהבת ויחפה. והוא שיכור ומבסוט.
ואמא שלי בכל התמונות (המעטות) מחויכת. חיוך של הקלה. חיוך אמיתי של התחתנה סוף סוף הילדה. לא נהייתה נרקומנית או זונה כמו שהבטיחה.

אז אולי הייתי החור בקונדום. ואולי בהתחלה הייתי אסון. אבל בסוף נהייתי בשבילה- חור של אהבה!
מבטיחה לשנה הבאה..
להיות סובלנית (זה לכולם) קשובה (לכולם). לא מתפרצת (רק לה), לא מתנשאת (לכולם).
מבטיחה שאחזור על משפטים פעם שנייה בלי לזעום שלא הבינו אותי בשנייה הראשונה (זה ממש לכולם) אראה לה אהבה (רק לה) אחבק יותר (לה) אשאל אותה על עצמה.(רק לה, שקט שם) לא אכעס כשתגיד משהו שונה ממה שאני חושבת (לכולם לכולם לכולם).
זהו עוד צום נגמר לו עוד מעט. מתה כבר לקפה, מתה!!

אודות ריקי שולמן

עוד שניה 46 (מקבלת את הגיל, כי כל קמט השגתי באהבה. אז מי אמר בוטוקס??) נשואה ואמא לשלושה, שאותם אני מגדלת ומטפחת עם המוסיקאי שלי בלב ת״א. תסריטאית ומורה ליוגה (אוקיי לא ממש מורה, אבל סיימתי קורס מורים ולא עשיתי יוגה כבר שבוע כי נתפסה לי הכתף אבל זה לא לעכשיו. אבל תסריטאית אני כן, נשבעת בחיי)

השאירי תגובה

כתובת האימייל לא תפורסם.

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

אהבת? בואי לעשות לנו לייק גם בפייסבוק