בניית הסכם ב 5 סעיפים: כך תעודדי את הילד להשיג מטרות

כולנו רוצים שהילדים שלנו ינצלו את הכוחות והיכולות שלהם. שיידעו שהם מסוגלים ויכולים ושלא יחששו לקחת על עצמם אתגרים כאלה או אחרים.
זה יכול להיות עמוד בחשבון שנראה להם בלתי אפשרי, השתתפות בפרויקט גדול בבית הספר, להכין מערכת שעות לבד או לאפות עוגה וכדומה.
שינסו, יתנסו ושלא יוותרו באמצע.

כדי לעשות הסכם בניית מטרות עם הילד יש צורך בשינוי גישה, דווקא של ההורים. וממש לא של הילדים.
על ההורים לראות את הטוב שבילד. את הכוחות, היכולות, את מה שהוא חזק בו.

סעיף 1
הילד עורך רשימת "הכוחות והיכולות שלי"

זה לא ברור מאליו שהילדים יודעים מהם הכוחות שלהם. במה הם טובים, במה הם חזקים.
אשתף אתכם שגם המבוגרים לא תמיד יודעים מהן היכולות והכוחות שלהם.
אבל אם תשאלו את ההורים והילדים במה הם לא טובים, תקבלו רשימה ארוכה מאד

סעיף 2
עזרו לילדכם למקד את המטרה שלו

לסגנן אותה בצורה ברורה ומדידה. מטרה שתוכלו למדוד אותה כמו:
לעלות את הציון בחשבון מ-70 ל-80, לאפות עוגה לערב יום שישי, להוציא את אחותי פעמיים בשבוע וכדומה.
"להשיג כמה שיותר הערות טובות" היא מטרה לא מוגדרת ולא ראלית.
כמה זה יותר? כמה הערות טובות הוא היה רוצה להשיג?
במקרה כזה הייתי מגדירה: להשיג הערה טובה אחת מהמורה למוזיקה (כדוגמא)

סעיף 3
איך אשיג את המטרה בעזרת היכולות והכוחות שלי?

על הילד לתת דרכים ורעיונות, איך ישתמש בכוחות שלו מסעיף 1 על מנת להשיג את המטרה שהציב לעצמו.
למשל: ילד שמתמיד בחוג כדורגל, תמיד מוכן בזמן, מכין את התיק לחוג בצורה עצמאית, חוזר על תרגילים שוב ושוב כדי להצליח, לא מוותר לעצמו גם בימי גשם ובימים החמים והולך להתאמן
הוא יכול להתמיד גם ב… ולהצליח ב… וגם לא לוותר על מנת להשיג את …

סעיף 4
שאלו את הילד וערכו עימו "סיעור מוחות", האם הוא צריך עזרה מכם, או מהסובבים אותו, כדי להצליח להשיג את המטרה

אם זאת מטרה בבית הספר, האם עליו לערוך שיחה עם המורה? צריך שאתם ההורים תתערבו בדבר כלשהו?
לרשום "אני צריך להרגע כשאני כועס" – זה משפט יפה, אבל בת'כלס, איך תעשה את זה? איך תרגע?
לרשום " כשמעצבנים אותי, לצאת להרגע/לשטוף פנים/ לשיר שיר בראש וכו'.." – זו עשייה ממוקדת – מה עושים כדי להירגע כשכועסים.

סעיף 5
חותמים. זה הסעיף הכי כייפי בחוזה

למה טוב להכין הסכם להשגת מטרות?

כשאני מציב לעצמי מטרות, אני בודק היכן אני נמצא כיום, לאן אני רוצה להגיע. אני מברר באלו כוחות ויכולות עליי להשתמש, איזו עזרה עליי לבקש – ואני עושה צעדים להשגת המטרה. בסופה אני לא רק בודק אם השגתי כן/לא, אלא בודק גם מה עבד / מה פחות עבד ומה עליי לנסות אחרת בפעם הבאה כדי לא לוותר.
חשוב לי לתת לכם הערה לתשומת הלב: לראות שהילד נכשל בעמידה בהסכם זה מבט מאד שיפוטי ולא הוגן כלפי הילד.
הם לא מצליחים לעמוד בהסכם?
אין טעם לומר "הנה אתם לא עומדים בהסכם, סתם רשמתם, אתם בכלל לא מתכוונים לזה…"
הם לומדים את הדרך. הם לומדים לנסות, לבדוק את היכולות והכוחות וגם אם קשה.. לא מוותרים.

אם הם מצליחים, כמובן לפרגן ולעודד להמשיך הלאה.
אם הם לא מצליחים, כמובן לפרגן, לעודד ולבצע עדכון הסכם.
ככל הנראה הם זקוקים למצוא דרך אחרת כדי להצליח.
ואיפה המאמץ הנוסף שלכם ההורים?
אתם עצמכם לא מתייאשים או מראים סימני ייאוש מהם, והם מסתכלים עליכם ועל התגובה שלכם.
בהצלחה!

הכתבה באדיבות נורית לוי, מנהלת מרכז הכוונה לבית שקט ורגוע, סדנאות הורים ברחבי הארץ, אימון התנהגותי קוגניטיבי ילדים ונוער.
קליק לאתר
קליק לדף הפייסבוק

אודות טוב שתדעי

טוב שתדעי הוא מדור הצרכנות והפנאי של מגזין אמא של. טיפים, עצות, המלצות, ידע ובעיקר "מה חדש בשוק". התכנים מופקים ע"י מערכת האתר ונכתבים ע"י צוותים מקצועיים מתוך החברות והגופים המובילים בישראל.

השאירי תגובה

כתובת האימייל לא תפורסם.

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

אהבת? בואי לעשות לנו לייק גם בפייסבוק