"אני פונה אליכן כדי לדרוש צדק עבור ילדה בת 10"

שלום לכולן, זו פעם ראשונה שאני משתפת באמת את מה שעל ליבי,
לצערי נוכחתי לדעת על בשרי ועל בשר הבת שלי שהיום לתקשורת ולפייסבוק יש יותר כוח ממילים. פותחת מאיה ברנס בכאב ומגוללת את סיפורה.

אני פונה אליכן כדי להסביר דבר אחד ובו זמנית לדרוש צדק עבור ילדה בת 10 שלא יודעת לדרוש זאת בעצמה.
יש לי ילדה מקסימה, היא חיננית, מתוקה, ואני מגדלת אותה לבד כמו 10 הורים.
ילדה שלא חסר לה כלום ולא יהיה.
ילדה שאוהבת את הזולת כל כך.
רק חבל שבכיתה שלה פחות אוהבים.
הילדה שלי נמצאת במשך 8 חודשים תחת ח ר ם מחפיר.
הילדה שלי סופרת 8 חודשים כמו 8 שנים.
הילדה שלי שונאת לבוא לבית הספר.
בגלל ילדה אחת, שהחליטה לשים על הבת שלי תווית ולאמלל אותה יום יום, לגרור אחריה כל אחת אפשרית, לקלל להכפיש ולהשמיץ בכל הזדמנות.
לפני חודשיים חיטטו לביתי בתיק ולקחו לה את הקלמר שלה שהיה מלא בכל טוב.
שמו לה אותו בפח ולא גילו לה היכן זה.
אותו קלמר שהיא בשבילה הרבה מעבר לזה, גרם לי לבוא לבית הספר ולדרוש את הדין מאותן אימהות שאפילו לא הבינו מה לא בסדר.
לא הבינו לרגע איך זה מרגיש לו הן היו במקומי.
הלכתי למנהלת, ושוב.. כל הרגש של הבת שלי נשפך ונכתב על דף A4 ונוכחתי לדעת מה קורה עם אותו הדף כשאני יוצאת מהחדר.
ושוב יועצת , פסיכולוגית, מנהלת.. ושום דבר לא משתנה. הבת שלי באותה כיתה עוינת.

מגיע פורים, השקעתי בתחפושת של הברבור השחור יותר מדי זמן וכסף.
הבאתי מאפרת שתאפר אותה, שתרגיש כל כך טוב עם עצמה, לקחתי אותה יד ביד לבית הספר בשעה 9:00.
בשעה 10:30 הגיע הטלפון שכולו בכי
״הם מקללים אותי ומשפילים״
הגעתי לבית הספר ושם כבר נשברתי
מצאתי את עצמי כמו לביאה עולה לכיתה, מדלגת על כולם כולל מורות ומגיעה לאותה ילדה מביטה בה ולא מבינה למה? למה ככה?
מיותר לציין שהאיפור של היום השמח הזה הפך להיות דמעות, איפור מרוח על כל תו בפנים של הילדה שלי.
הנוצות שנשארו בבית הספר כי היא שכחה אותן מרוב שהייתה נסערת, אחרי שעה כבר הושחתו בידם של 2 ילדים מכיתתה שתלשו את כל הנוצות מהם ולא השאירו להם זכר.
לכיתה? היא לא רוצה להתקרב.
לבית הספר? היא לא רוצה לחזור.

והמנהלת המדהימה, היועצת, מורה? איפה אתן?
ממתי הפכנו מאנשי חינוך וקבלת האחר להיות אלה שבאים לעשות עבודה וללכת?
ממתי הפכנו להיות כל כך אדישים לסביבה ולרגשות של ילדים בני 10?
״תני להם להתמודד לבד״
״על זה שהתערבת נפתח לך תיק״
איפה את, מנהלת יקרה, שאחראית על עיצוב תדמיתם של כל כך הרבה ילדים תחתיך?
לשם את מנתבת להם את הדרך?
להשחתת רכוש של האחר? לעלבון? להשמצה? למחיצת אופי?
איפה אתן סגל חינוכי? אלה שבוכות על מר גורלן, על העבודה הקשה והמייסרת, אך המתגמלת?
איפה אתן כל אותן יקרות שמתלהמות באמירות שהחינוך מגיע לכן מהלב?
לא רואים זאת.
איפה את מנהלת יקרה או מורה שלא טרחתן לדעת מה עלה בגורלה של הילדה שלי לאחר שיצאה מכותלי ביה״ס שעה אחרי שהגיעה בצורה כל כך נבזית? מה אתן רוצות, שזה יהיה מקרה תאיר ראדה 2?
והשאלה הכי עיקרית שלי היא איפה תהיו בעתיד?
איפה תהיו כשאותם ילדים אשר סובלים מחרם יושפעו מכך בעתיד ויספגו מבית הספר שלכם צלקת לכל החיים?
איפה תהיו אם זה ייגמר רע פעם אחת?
איפה תהיו אז???
בהזדמנות זו לאחר שפרקתי רבע ממה שעל ליבי,
תודה רבה לצוות ביה״ס,
הוכחתם שאתם לא יותר מאנשים שבאים לקבל משכורת.
ולך מנהלת יקרה, זה לא תואר שכתוב בתלוש- זה צריך לבוא מבפנים. הרבה יותר בפנים מאיפה שזה מגיע לך. אבל לא אאחל לך לעולם להרגיש את מה שאני מרגישה.
מקווה שנתראה במשרד החינוך- כי אני הפסקתי לשתוק בשביל הילדה שלי יותר.
8 חודשים יותר מדי. המון דפים שמילאת – וכלום מעשים.
את יכולה לפתוח לי 40 תיקים, לתת לי גם צווי הרחקה מבית הספר שלך.

בנימה זו- חג שמח אימהות יקרות.
אחרי החופש הילדים שלכן חוזרים לביה״ס, גם של אותן אימהות שקוראות וביתי איתן בכיתה.
שלי לא!!! היא לא רוצה..בשבילה החופש זה הבריחה הכי טובה מהמקום שאמור להוות לה הגנה ומקלט.

חג שמח לכולנו,
מאמא בעיקר דואגת

אודות כתבת מערכת

אתר הנשים והאמהות הגדול בישראל עם 850,000 גולשות בכל חודש ומועדון חברות עם מעל ל 110,000 נשים. באתר ניתן למצוא לצד כתבות וראיונות גם קשת של כותבות כשלכל אחת הצבע, הייחוד, הכישרון והסגנון שלה. חלומות. הגשמה. פחדים. בישול. ילד ראשון שני או רביעי. זוגיות ושאר הנושאים שכל אישה אוהבת לקרוא

השאירי תגובה

כתובת האימייל לא תפורסם.

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

12 תגובות

  1. שלמה
    כואב הלב שככה נראית מערכת החינוך …

    כואב הלב שככה נראית מערכת החינוך בישראל. אל תפסיקי להילחם עבור הבת שלך. זה החינוך הטוב ביותר שתוכלי לתת לה מתוך דוגמה אישית. אנחנו מתגוררים בארצות הברית וכאן אין למערכת החינוך שום סלחנות כלפי בריונות וילדים שפוגעים ככה בילדים אחרים מרוחקים מיידית תוך כדי שההורים מגבים את בית הספר

  2. חגית סולומון
    מבינה לליבך ובוכה איתך... כל כתבה …

    מבינה לליבך ובוכה איתך… כל כתבה כזו מחזירה אותי לתקופה שהבת שלי עברה חרם ביתה ה ו ו …. שנתיים …רק מתוך קינאה וניסו גם לפגוע בה פיזית…. אתמול יום שישי פורסם כתבה בידיעות אחרונות מודיעין על הבת שלי שבו היא סיפרה על החרם ועם מסר …. בדיעבד הרבה מהאופי שלה היום זה בגלל החרם…. אשמח לדבר איתך

  3. מיטל
    הייתי מעבירה את הילדה בית ספר …

    הייתי מעבירה את הילדה בית ספר אתמול!
    בריחה זה לא פיתרון
    אבל בסיטואציה שנוצרה זה הפיתרון היחיד
    היא חייבת לשקם עצמה מבחינה חברתית ומבחינת הביטחון העצמי
    וכל יום שעובר מבוזבז ומעצים את הכאב.
    בהצלחה

  4. תמר
    כל הכבוד על התמיכה וההתמודדות הלא …

    כל הכבוד על התמיכה וההתמודדות הלא פשוטה הזאת. תערבי מפקחת ואת אנשי משרד החינוך שבירושלים. אחרת הבזיון לא יפסק. אם המחנכת והמנהלת והיועצת לא מתמודדות ועוזרות תעשי הכל שהמנהלים שלהם ידעו על אזלת היד הזאת. אמהות לא מבינות מה הבנות שלהן עושות? כנראה שבגלל זה הבנות שלהן גם קהות חושים ולא יודעות להתחשב.מטפלת בדרמה/אמנות טובות יכולה חעזור לבנות לעבד את מה שקרה ובמיוחד לבתך. לא עוזר? תוציאי אותה מהמערכת הקשה הזאת

  5. קודם כל, שהילדה לא תגיע יותר …

    קודם כל, שהילדה לא תגיע יותר לבית הספר.
    תעבירי אותה למקום אחר. היא לא צריכה להתמודד עוד יום אחד עם הרוע והאכזריות הזו.
    אני מכירה את נשות החינוך המתיפיפות שממלאות דפים. עברתי את זה על בשרי כילדה.
    תוציאי אותם מגוב האריות הזה ותחזקי אותה המוןן. אני בטוחה שהיא ילדה מאד מאד מיוחדת, עדינה, רגישה, טובת לב ועוד הרבה דברים טובים.

  6. קרו
    התרגשתי מהשיתוף. מבינה לליבך וצר לי …

    התרגשתי מהשיתוף. מבינה לליבך וצר לי על בתך. בטוחה שהבת שלך היא ילדה מדהימה. מזמינה אתכם להכיר 2 חברים בגילה (גרים קרוב לחיפה). מוזמנת ליצור עימי קשר בכתובת הזו בשמחה ובאהבה!

  7. מאמה בלה
    אשמח אים הכותבת תפנה אלי. ילדיי …

    אשמח אים הכותבת תפנה אלי.
    ילדיי רוצים לשלוח מתנה לילדה שלך

  8. אוסנת לוי
    מה שם ביה"ס? האם שמו ראשונים …

    מה שם ביה"ס? האם שמו ראשונים בבת ים?

  9. אסתר ביבה
    אני מזועזעת. איך מגיעים למצב כזה? …

    אני מזועזעת. איך מגיעים למצב כזה? איפה המורה שלא עצרה את זה. יש לי ילדה בת 10 ואני מזמינה אותה שתתארח אצלנו ניתן לה חום ואהבה. ויכולה להיות חברה של הבת שלי. אין לי ספק שזאת ילדה מדהימה

  10. ענת
    אמא ובת יקרות, קודם כל ליבי …

    אמא ובת יקרות, קודם כל ליבי איתכן.שנית,אמא, את צריכה להגן על ביתך כי אם לא את מי? את חייבת לעשות לזה סוף.כבר מההתחלה היית צריכה לפעול בכל הכוח כי את מדמודדת מול מערכת אטומה. את חייבת לעודד, להאדיר ולחזק את ביתך שהייתה חזקה עד כה.לדעתי תעבירי אותה בצפר.מקום חדש עם ילדים חדשים והתחלה חדשה. כמובן שאלימות כזו היא קשה מאוד.היא פוגעת במקום הכי כואב, בלב. כמובן שכאמא זה הסיוט הכי גדול שיש. את צריכה לתת לביתך חווית ילדות יפה. ולעזןר לה. לשכוח את החוויה הקשה.אני מאחלת לכן בהצלחה , מחזיקה לכן אצבעות וכואבת שיש לנו מערכת חינוכית כושלת שנותנת לילדות קטנות את הכוח להשחיט את דרך ארץ , התרבות והערכים של המין האנושי.

  11. כל כך משתתפת בעצב הזה שלך, …

    כל כך משתתפת בעצב הזה שלך, בזעם על מערכת החינוך החסרת כל תועלת!! הרי מה שווה חינוך אם לא חינוך לערכים???
    ביזיון! נורא!
    תתבעי אותם על עוגמת הנפש של בתך היקרה, ומקווה שתקרעי להם את הצורה!
    מאחלת ליקרה שלך כל טוב!!!!
    מרגישה מכאן, מרחוק, שאני אוהבת אותה.
    נשיקות

  12. תמי
    אמא יקרה, אני קוראת ולא מפסיקה לבכות. …

    אמא יקרה,
    אני קוראת ולא מפסיקה לבכות. חרם זה דבר נוראי.
    הלוואי שהייתי יודעת מה לייעץ לך אבל נראה לי שאת יודעת מה הכי טוב לבת שלך.
    מחזקת את שתיכן ומקווה לפתרון מהיר וטוב עבור בתך ואכן לא צריך לוותר לסגל "החינוכי" של בית הספר. כנראה שהם שכחו מה התפקיד שלהם (חינוך, אהבה ושמירה על נפש הילדים שלנו)

אהבת? בואי לעשות לנו לייק גם בפייסבוק