אני באמת רוצה להבין, יש כאן מישהו שחושב שאני אמא פחות טובה?

אני רוצה לספר לכם על הילד שלי, עילאי. כמה שעות אחרי שהוא נולד, הרופאים הודיעו לי שהריאות שלו לא התפתחו עד הסוף ושהוא מועבר לטיפול נמרץ כדי שיעזרו לו לנשום. באותו רגע הבנתי מה זה להיות אמא. לא לקח לשיעור הראשון הזה הרבה זמן להגיע. זה פשוט מאוד – את רוצה להיות אמא? קודם כל, תדאגי. תדאגי, תדאגי, תדאגי. אח"כ תאהבי, תחבקי, תכווני, אבל קודם כל, תדאגי.

ואני ישבתי איתו בטיפול נמרץ לתינוקות כל יום במשך כל שעות היום, עד חצות כשהאחיות התחננו שאלך לישון. היה לי קשה, הייתי עוד עם המון תפרים וכאב לי כל הגוף לאחר הלידה. הייתי האמא היחידה שהיתה שם סביב השעון. כל ההורים האחרים היו באים פעם ביום או אפילו פעם בכמה ימים. אבל אני? אני לא יכלתי לסבול את המחשבה שהוא שם לבדו, שהוא רק נולד ושהוא מרגיש לבד בעולם, בלי חיבוק של אמא שהוא כל כך צריך. אז ישבתי לידו כל היום. שרתי לו שירים, אמרתי לו שאמא כאן ואני שומרת עליו ושלא ידאג. הרופאים שמו אותו בצום כדי להקל על מערכת הנשימה שלו ואני כל הזמן חשבתי לעצמי שהוא בטח רעב וזה שבר לי את הלב. דקרו אותו 7-10 פעמים ביום לצורך בדיקות. אני הרגשתי על בשרי כל אחת מהדקירות האלה. אחרי יומיים העבירו אותו למכונת הנשמה והוא היה מורדם ומונשם למשך 24 שעות. 24 השעות הארוכות ביותר בחיי. לו הם נתנו מכונת הנשמה, אבל אני לא נשמתי.

אני זוכרת איך רבתי עם האחיות שיתנו לי להניק אותו, שינסו לא להכאיב לו בדקירות, שילטפו אותו בלילה כשאני לא שם, שייגשו אליו אם הוא בוכה. אפילו ביקשתי שיעשו קצת פחות רעש כשהן סוגרות את הארונות שם כי זה בטח מפחיד אותו. הייתי בדאגה תמידית – ישבתי שם לידו, החזקתי לו את היד, ליטפתי אותו כל הזמן, בכיתי, התפללתי שיצא מזה.

אחרי שבוע הוא חזר איתי הביתה. הוא החלים, נשם עצמאי ומבחינת הרופאים, הכל היה בסדר. הכל באמת היה בסדר בעולם, רק משהו בלב שלי, בלב של אמא, לעולם לא יהיה אותו הדבר. הדאגה המטורפת שהתחילה בערך שניה אחרי שהוא נולד, דאגה לתינוק שרק הכרתי, מעולם לא עזבה אותי. היא כל הזמן שם. גם היום ואפילו כשאני באמצע פגישה עסקית חשובה, אני כל הזמן דואגת לו.

וגם כשלא היה מדובר בדברים מיוחדים, היו את הדברים הרגילים – איך רצתי לקנות רמדי מיוחד לטיפול בגזים כי לא הסכמתי לתת לו את התכשירים הרגילים שאינם טבעיים. איך הרתחתי לו את הבקבוקים במשך שנה, איך שכרתי שלוש יועצות שינה, יועצת התפתחות תינוקות ויועצת הנקה רק כדי לנסות להיות אמא טובה יותר. איך במשך שלושת חודשי חייו הראשונים לא הרשיתי לאף אחד להתקרב אליו לפני ששטף וחיטא את ידיו. איך ראיינתי עשרות מטפלות ובדקתי המלצות עד שהרגשתי נוח לשים אותו בידיים של אחת מדהימה (וגם אז, בדקתי אותה במצלמות אבטחה). איך דאגתי כשהוא התחיל ללכת לגן – איך הוא יהיה רחוק מאמא? האם יתייחסו אליו כמו שצריך? איך ישבתי לידו לילות שלמים כשהיה חולה ודאגתי להוריד לו את החום כל כמה שעות. איך התמוגגתי בכל פעם שהוא צחק, בכל פעם שאמר מילה חדשה, כשלמד לזחול, ללכת, כשבילינו יחד בחוג שחיה, כשאמר בפעם הראשונה – "אמא, אני אוהב אותך".

כשהיה בן שנה, נרשמתי לקורס מונטסורי להורים. הקורס נמשך שלושה חודשים מלמד הורים לגדל ילדים מאושרים ונחשב לשיטת החינוך המובילה בעולם. אני זוכרת כמה היה לי קשה כי באותה תקופה ניהלתי שלושה עסקים במקביל ולא ממש ישנתי בלילות (בורכתי בילד שלא ממש עניין אותו שאמא שלו עברה שלוש יועצות שינה). היה כל כך קשה להכניס ללו"ז שלי קורס הורים של שלושה חודשים אבל עשיתי את זה וגם כשהייתי באפיסת כוחות כי אין דבר בעולם שלי שחשוב יותר ממנו. קראתי גם די הרבה ספרים שמדברים על גישות שונות להורות. אני זוכרת שהבטחתי לעצמי שלעולם לא אגיב לו "ככה" למרות שהוא מסוגל לשאול "למה" עשרות פעמים בדקה כשהוא מחליט להיות סקרן לגבי משהו.

היום הוא בן שנתיים וחצי. ילד טוב, אוהב להיות עם חברים שלו, מפזר אהבה לכל מי שמסביבו, אוהב לשחק ולשמוח, אוהב ממתקים וצעצועים, שמח, בריא, שובב, סקרן מטבעו, חכם כל כך, יפה תואר. הגננת מספרת לי שהוא כוכב הגן, שכל הבנות בגן מאוהבות בו וכל הבנים חברים שלו. הסייעות מספרות לי שהן מתות עליו כי הוא מחבק ומנשק אותן המון. ככה זה, ילד שמקבל המון אהבה, נותן המון אהבה.

אז אני באמת רוצה להבין. יש כאן מישהו שחושב שאני אמא פחות טובה? יש כאן מישהו שחושב שהילד שלי יצא פחות מילדים אחרים? שיהיה עליו מטען נוסף חריג? יש כאן? במדינה הדמוקרטית המתקדמת הזאת, יש כאן מישהו שחושב שעילאי יכול היה לקבל אמא טובה יותר אם היא רק היתה סטרייטית?

אודות גלי סודק

השאירי תגובה

כתובת האימייל לא תפורסם.

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

אהבת? בואי לעשות לנו לייק גם בפייסבוק