כך נולדה גברת תות

מאז שלמדתי לכתוב אני כותבת, ומאז שאני זוכרת את עצמי אני חולפת ליד חנויות ספרים וחולמת לראות על המדף ספר פרי עטי. אבל החיים מובילים לכל מיני מקומות, זמן הופך למוגבל יותר, ובמקום ספרים – אלו שמונחים על המדף הם החלומות.

ביום שמש נעים של מאי 2015, במרחק של 12 אלף ק״מ, נולדה האחיינית שלי. המפגשים הראשונים שלי איתה היו וירטואליים, דרך תמונות, סרטים ושיחות בסקייפ. עם עיניים גדולות וסקרניות ואף כפתור – היה לי ברור שאני מאוהבת. בתור האחות הקטנה במשפחה שלי ומכיוון שאני עדיין לא אמא, האחיינית שלי, שזכתה לכינוי ״תות״ עוד מהבטן, נתנה פתח לרגשות שלא הכרתי. חשבתי על כל הדברים הראשונים שהיא חווה שם – החיוך הראשון, השכשוך הראשון באמבט, ההיכרות שלה עם עצמה ועם הסביבה – והיו לי כל כך הרבה דברים שרציתי לומר לה. רציתי שמאותו הרגע ולתמיד, היא תדע כמה היא טובה ואהובה, לא משנה מי ואיך היא תהיה כשתגדל.

רכשתי כרטיס טיסה לארה״ב וחיכיתי בקוצר רוח לפגוש אותה במציאות. ככל שחלפו השבועות, היה לי ברור שאני רוצה להביא לה מתנה מיוחדת, וברגע אחד נולדה עוד גברת קטנה – ״גברת תות״. אמנם בשלב זה עדיין רק בראשי, אבל הדמות הזו פשוט הייתה שם כאילו חשבתי עליה מזמן.
את המחשבות שלי הפכתי למילים, וכעבור חודש נולד הספר הראשון שלי שהודפס. כל מילה בו נכתבה באהבה, כמתנה ממני אל תות, מילים שטומנות בחובן הסתכלות על הטוב, השובב, היפה והתמים אך מלא המשמעות, שלפעמים – כשאנחנו כבר ״ילדים גדולים״ – אנחנו נוטים לשכוח. היה לי חשוב שגם האיורים המלווים את הטקסט יגיעו ממקום אישי ואמתי, ומהבוקר עד הלילה איירתי בצבעי עיפרון על דפים לבנים, ממש כמו פעם. הפשטות של הצבעים והמלאכה בשתי ידיים, הן חלק ממה שגברת תות מייצרת בעיניי.

הספר הודפס, נארז בעטיפה צבעונית וסרטים מתוקים, והוענק לתות כשהגעתי אליה. הקראתי לה את המילים, ולמרות שהייתה פצפונת בת ארבעה חודשים, הרגשתי שהיא קשובה, שהרוגע שיש בקריאה מגיע אליה, ושהרגעים המתוקים האלו הם המתנה האמתית.
זו הייתה הפעם הראשונה שהתאהבתי במשהו שכתבתי. לפני כן, רוב השירים והסיפורים שלי הלכו למגירה (או לתיקיית מחשב שכוחה), אך הפעם הרגשתי אחרת. הבנתי שגברת תות מכילה את כל ההסתכלות שלי על העולם, ושיותר מכל אני רוצה לראות אותה מגיעה לעוד בתים.

כשחזרתי לארץ החלטתי להפסיק לדחות את החלום הזה, ושמגיע לגברת תות לצאת לאור. בגלל שהיא כל כך יקרה ללבי, רציתי שהיא תגדל ביחד איתי, בקצב שלנו, בצעדים קטנטנים אחד אחרי השני. לכן החלטתי להוציא אותה לאור עצמאית. פתחתי פרויקט באתר למימון המונים עם סכום הכסף הדרוש לי להדפסת הספר, ואחרי חודש אינטנסיבי של גיוס תומכים, הקמפיין גויס בהצלחה.
הרגע בו הלכתי לסניף הדואר עם שקית מלאה בספרים ארוזים, הוא הרגע בו הבנתי שחלומות לפעמים יכולים לשנות צורה. הם יכולים להתממש קצת אחרת ממה שדמיינו, אבל כשמזינים אותם באהבה ובכוונה אמתית, הם מגיעים בדיוק לאן שהם צריכים להגיע.
קליק לאתר של הספר

היום הגברת הקטנה כבר עושה את הצעדים הראשונים שלה בכפות רגליים יציבות ובטוחות. היא אוהבת מאוד לדפדף בספרים ולעיין בהם, ומקשיבה בסבלנות כשמקריאים לה. ידיה הקטנות עדיין בוחרות בספרון המיוחד שלה מתוך מדף הספרים. בכל פעם שהיא אוחזת בו, אני יודעת שהאהבה שלי אליה מגיעה עד לצד השני של העולם.

אודות הילי צוקר

כותבת מילדות, במסע מתמשך בבגרות. קצת ילדה, קצת אישה. בת 31, בת, אחות, דודה, אישה וגם פשוט אני. עוסקת בתוכן דיגיטלי, אוהבת תותים ואוהבת דברים שנעשים מתוך אהבה

השאירי תגובה

כתובת האימייל לא תפורסם.

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

אהבת? בואי לעשות לנו לייק גם בפייסבוק