הילדים שלנו ויוטיוב: 3 תמרורי אזהרה

מעטים ההורים שלא שואלים את עצמם איך לעזור לילדים להתנהל נכון עם הרגלי צריכת האינטרנט שלהם בכלל ועם יוטיוב בפרט. אם ההורים שלנו היו עסוקים במציאת המינונים הנכונים של שעות הצפייה בטלוויזיה ובמחשב, האתגרים העומדים בפני ההורים של היום גדולים יותר.

הילדים של היום חשופים ליוטיוב מגיל צעיר ביותר (לא מעט מזה בעידודנו, כשאנחנו מראים להם סרטונים חמודים) והם גם יכולים לעשות שם הרבה יותר מאשר רק לצפות – הם יכולים להקים ערוצים משל עצמם ולנהל שם אינטראקציות שלמות עם היוטיוברים (יוצרי הסרטים וה"שדרנים" ביוטיוב) ועם קהל הצופים שלהם (אם יש להם ערוץ משלהם).
האתגרים ברורים, כיוון שבצד כל מה שפירטנו, קיים ביוטיוב גם מידע בעל ערך היכול להעמיק ולהרחיב את תחומי העניין של הילדים, ואת זה אנחנו רוצים להמשיך ולהעניק להם. כלומר מצד אחד תכנים איכותיים שאנחנו רוצים שיחשפו אליהם ומצד שני תכנים בלתי הולמים לגיל הילדים או שאינם עולים בקנה אחד עם הערכים הנהוגים בבית. כמו כן חשוב לזכור שהשעות הרבות מול המחשב עלולות גם ליצור התמכרות – שאותה בטח ובטח אנחנו לא רוצים לעודד.
כדי לעשות סדר ולהתוות גבולות ברורים של מהי התנהלות המסכנת את הילד, עלינו לשאול את עצמנו 3 שאלות חשובות.

מה הילדים שלי רואים שם?
התכנים ביוטיוב לא מפוקחים, אלא אם צופים דיווחו עליהם כעל בעייתיים. כלומר הניטור הוא אקראי והילדים שלנו עלולים להיות חשופים למגוון תכנים, שאינם הולמים את גילם או את הערכים שעל ברכיהם אתם מגדלים אותם. כמובן שמצב זה עלול ליצור מצבים בעייתיים וחמורים.
דרגות חומרה נמוכות:
בקצה הפחות חמור – הילדים נחשפים ליוטיוברים מוערצים שמקללים ומתנהגים בצורה לא נאותה. הילדים חושבים שזה "מגניב" כי יש ליוטיוברים האלה הרבה עוקבים והם מתחילים לחקות את התנהגותם. זה המקום שלכם להציב גבולות חד משמעיים.
בקצה החמור יותר – הילדים נחשפים לתכנים שאינם הולמים את גילם ושעלולים לצלק אותם באופן כזה או אחר. בגילים הצעירים חשוב במיוחד לשמור על תמימותם של הילדים, כיוון שעליהם לחוות את העולם במקום בטוח ולא פוגעני, כדי להתפתח כראוי. פגיעה בתמימותם עלולה ליצור משבר אמון כלפי העולם שבתורו יכול לפגוע ביצירת קשרים חברתיים, ביצירתיות ומשחקיות ובהתפתחות שלו באופן נרחב. מומלץ לשקול צפייה בחשבון מוגבל או מנוטר – על ידי סינון התכנים. אם הילד ממשיך לשדר אותות מצוקה כאלו או אחרים – מומלץ לפנות לטיפול רגשי לילדים כדי לשקם את עולמו הרגשי.
דרגות חומרה גבוהות:
לפעמים השיטוטים התמימים מובילים את הילדים לסרטונים המראים תקיפות מסוגים שונים (כדוגמת סרטוני הליצנים). כיוון שמנגנוני הסינון של ילדים ואף של בני נוער לא בשלים להתמודד עם מראות כאלו, הם עלולים לפתח סימני מצוקה, קשיים רגשיים ולעיתים אף תסמינים של חרדה. עלינו להיות קשובים מאוד להתנהגות ולמילים של הילדים לאחר שצפו בסרטון שכזה. להביע אמון ולא לזלזל וכן לנסות לספק מענה ראשוני למצוקה. להעניק להם ביטחון ולעטוף אותם בחום. חשוב להבנות להם שוב את העולם במונחים של נכון/לא נכון ומותר/אסור. אם תסמיני המצוקה לא חולפים – לפנות איתם לטיפול פסיכולוגי.
פעילות מונעת
אפשר לצמצמם מאוד את הסיכוי לחשיפה לתכנים מסוג זה באמצעות רכישת סינון תכנים של ספק האינטרנט – גם במחשב הביתי וגם בסלולרי. שיחה על הסכנות הטמונות באינטרנט תעזור לזהות עד כמה הילד שלנו מבין, עד כמה ניתן לסמוך עליו ומה עלול לפגוע בו. אם אנחנו חווים בלבול– מומלץ לפנות להדרכת הורים כדי למנוע מבעוד מועד מצבים בעייתיים לילד.

האם הילד שלי מכור ליוטיוב?
הטלפונים החכמים שינו את כללי המשחק, במובן שבו הילדים שלנו יכולים לגשת ליוטיוב בכל מקום שבו הם נמצאים עם הסלולרי שלהם. אם ההורים שלנו יכלו להגביל את הצפייה שלנו בטלוויזיה בקלות יחסית, להורים של היום יש הרבה פחות שליטה על זמני השימוש ביוטיוב של הילדים. כתוצאה מכך נוצרים מצבים היכולים להוביל להתמכרות.
תוכן ממומן
יותר זמן ביוטיוב אומר חשיפה ליותר תכנים פרסומיים ושיווקיים. ילדים בדר"כ לא ידלגו עם הפרסומות בעצמם ואם אנחנו לא שם לדלג על הפרסומות בשבילם אין לנו מושג מה מוכרים להם. לפעמים מדובר במוצרי צריכה רגילים ולפעמים מדובר בהימורים. לפעמים מדובר בפרסומת תמימה ולפעמים בתסריט שהיינו מחשיבים כפוגעני.
FOMO
יוטיוב שייכת לגוגל, שהיכולת שלה להחזיר את הצופים חזרה ליוטיוב גדולה מאוד. לדוגמה, הילדים מקבלים התראות קבועות על כל תוכן חדש שעולה בערוצים שהם נרשמו אליהם ומפותים לחזור ולצפות בסרטונים החדשים. התראות אלו עלולות לפתח אצל הילדים את הפחד להפסיד משהו חדש – FOMO כלומר, Fear Of Missing Out. כאשר החשש הזה מתגבר הוא יכול לשבש את סדר היום ואף את השינה של הילדים.
הרבה לבד
העולם של יוטיוב יכול לספק מאוד את הילדים ולגרום להם לחשוב שהם חווים את החיים באמת, כשבפועל הם עסוקים פחות ופחות במה שקורה מחוץ למסך. הם נפגשים פחות עם חברים, עוסקים פחות ופחות בפעילות גופנית, פחות מבלים בחוץ ונהנים פחות ממה שיש לעולם להציע להם. העיסוק במסך גורם להתכנסות גדולה יותר אל העולם האינטרנטי והתרחקות מחיבור אנושי ומסדר יום עשיר ומגוון.

סימני התמכרות
אם הילדים שלנו (בכל גיל) מביעים מצוקה, כמו עצבנות, אי שקט או חרדה, כשהם מתבקשים לא להתחבר ליוטיוב – אנחנו כנראה ניצבים בפני בעיית התמכרות. מצב כזה הוא יותר מסתם הרגל ועלינו לפעול ברצינות כדי לטפל במצב. סימני זיהוי נוספים הם העדפת יוטיוב על פני פעילויות אחרות המתקיימות בחיים האמתיים – זמן משפחה, בילוי עם חברים או עיסוק בתחביב שאינו במחשב.
סמכות
אמנם לפעמים המסכים המציצים אלינו מכל פינה גורמים לנו להרים ידיים או לומר "זה העולם שלנו עכשיו", אבל אם אנחנו לא נפעיל את הסמכות שלנו ולא נציב גבולות, אף אחד אחר לא יעשה זאת עבור הילדים שלנו. התחברות ליוטיוב ללא בקרה מונעת מהילדים שלנו ללמוד איפוק, בקרה ושליטה עצמי. אמנם, אי אפשר להגביל לחלוטין את השימוש באינטרנט, אך על ידי הנחייה הורית נוכל ללמד את הילדים להשתמש בו בחכמה כדי ללמוד ולהתפתח ולייצר קשרים חברתיים ונוכל גם להגביל את השימוש שלהם בו. כמובן שעלינו גם ללמד את הילדים מה לעשות בזמן שהתפנה להם.

מה הוא עושה שם, היוטיובר הקטן שלי?
אנחנו חיים באינטרנט – וואטצאפ, פייסבוק, אינסטגרם. גם הילדים שלנו חיים שם – סנאפצ'ט ויוטיוב הם חלק בלתי נפרד מחוויית השיתוף שלהם את העולם שלהם. הם ספקי תוכן בלתי נלאים. יש לזה את הצד החיובי – הם מראים יכולות אישיות גבוהות בכך שהם יוזמים שיתוף מעולם הפנימי, אך גם את הצד השלילי – הם חשופים לביקורת והם צמאים להמון לייקים. ככל שהם מתבגרים וה'אני' שלהם מושפע יותר ויותר ממה חושבים עליהם והרצון לקבלה חברתית הולך וגדל – הם מוכנים לעשות הרבה מאוד כדי לזכות בלייקים האלה. במקרה הזה השיתוף אינו אותנטי ואין בו חדווה, אלא רק ציפייה דרוכה.
פעילות בונה
התפקיד שלנו זה ללמד את הילדים להשתמש בטכנולוגיה באופן חיובי – להנחות אותם כיצד להשתמש ביוטיוב כאפיק לפעילות בונה המאפשר יצירת קשר אמיתי עם אנשים. עלינו לשים לב שהעלאת התכנים אינה גובלת גם היא בהתמכרות לתשומת לב ושהתגובות המתקבלות משפיעות במידה הגיונית ולא הורסות את הדימוי העצמי של הילד. עלינו להיות ערים לתסמינים כמו התכנסות עצמית, שינויים חריגים במצב הרוח, מצוקה כללית, התנהגות לא רגילה ואף שינויים בהרגלי האכילה. אם אנחנו מזהים תסמינים כאלה – אלינו להבין מהיכן אם נובעים מיוטיוב או ממקור אחר. על כל פנים תסמינים כאלו צריכים להיות מטופלים.
אנחנו לא ההורים שלנו
לפעמים אנחנו מוותרים לילדים ומעגלים פינות כי אנחנו לא רוצים להתנהג כמו ההורים שלנו, שהגבילו את שעות המסך שלנו. אבל הימנעות מהצבת גבולות ברורים, הצגת אלטרנטיבות ושיחה כנה (המותאמת לגיל) עלולה להיות בעוכרי הילדים.
הימנעות מסימון גבולות ומסמכות הורית עלולה להוביל את הילדים להתבגרות מוקדמת עוד יותר. אמנם לא מדובר בתהליך קל, כיוון שהטכנולוגיה הופכת זמינה יותר ונמצאת בכל תחום בחיינו, אבל זו הסיבה בדיוק לכך שמדובר בצו השעה. ככל שהילדים חשופים לאיומים העלולים לגזול את ילדותם ותמימותם, לשבור את הדימוי העצמי שלהם ולגרום להתמכרות בגיל צעיר, חשוב שאנחנו ההורים נפעל באופן סמכותי, הגיוני ואוהב.

הכתבה באדיבות איתמר פסקל, פסיכולוג קליני ומנהל מכון תל אביב לפסיכותרפיה.
קליק לאתר

אודות טוב שתדעי

טוב שתדעי הוא מדור הצרכנות והפנאי של מגזין אמא של. טיפים, עצות, המלצות, ידע ובעיקר "מה חדש בשוק". התכנים מופקים ע"י מערכת האתר ונכתבים ע"י צוותים מקצועיים מתוך החברות והגופים המובילים בישראל.

השאירי תגובה

כתובת האימייל לא תפורסם.

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

אהבת? בואי לעשות לנו לייק גם בפייסבוק