היום בו השפילו את הבן שלי רק בגלל הפאות שלו

"אתמול ילד בן 14 לקח מספריים, פתח אותם
והצמיד לבן שלי בגרון, חזק וכואב,
תפס אותו בפאות ואיים עליו.
'מעכשיו אתה העבד שלי! שומע! אני אגזור לך את השישיות (כינוי לפאות) וכל מה שאני אגיד לך אתה תעשה'.
הבן שלי היה המום וגם מושפל בטירוף וכל מה שעבר לו בראש (בתור פריק של עזרה ראשונה ומד"א) זה שהוא יכול לחתוך אותו בגרון ואז זה יהיה קטלני, אז הוא ניסה לא לזוז והילד הזה לחץ חזק יותר עם המספריים ומשך לו את הפאה והתחיל לגזור.
ברגע של תושייה הבן שלי הצמיד אותו לקיר נתן לו מכות והעיף אותו.

כשהוא חזר הביתה הוא לא אמר כלום, ראיתי שהפנים שלו נראות קצת אחרת אבל בגלל גיל ההתבגרות שתוקף אותנו אני מנסה לא לחפור מידי.
אחרי כמה דק' הוא שלח לי הודעה שמישהו גזר לו את הפאה היום.
ניגשתי אליו כדי להבין על מה מדובר והדמעות והתחושה הנוראית הזאת, החוסר אונים שלי מולו.
'אמא, זה השיער שלי מאז שנולדתי, זה חלק מהקדושה שלי, מהדרך שלי, זה הפאה שלי, איך הוא מעז? מה מפריע לו שיש לי פאות? אני לא מבין'.
הייתי בכזאת הצפה שלי בכי ופחד,
כעס ושנאה ורצון לתת מכות למישהו ושזה יכאב.
בכינו יחד והתקוממנו יחד.
תהינו ביחד למה לעזאזל הוא חשב שהוא יכול להתנהג ככה, האמת נשארנו המומים.
העניין כמובן בטיפול של כל הגורמים שצריכים. והילד האהוב שלנו יהיה בסדר, בעז"ה.

מתוך הפייסבוק של חנה כהן אלורו

מתוך הפייסבוק של חנה כהן אלורו

אבל אני כותבת את זה פה כי זאת לא פעם ראשונה שזרקו לילדים שלי הערות על הפאות שלהם,
והבלגנו ואמרנו 'לא נורא שיש אנשים קטנים בעולם, אנחנו לא מתייחסים' כמה פעמים איזה ילד חצוף משך לאחד הילדים בפאה ואמר 'יא ברסלבר דפוק'
ואנחנו בשלנו 'כל אחד והדרך שלו, חסידים חטפו ביזיונות במשך שנים על הדרך שלהם בעבודת ה',
ולא שאנחנו ברסלברים או כל הגדרה אחרת.
פשוט יהודים שיש להם פאות, כמו שהיה למלא יהודים פעם מזמן. כאלה אנחנו עתיקים.
אתמול העוצמה של המציאות כבר תפסה אותי המומה כואבת וכועסת מידי ולכן אני כותבת.
תשימו לב איך ומה אתם אומרים לילדים שלכם על אנשים שהם שונים ממכם.
אולי בטעות ראיתם איזה תופעה של איזה חסיד מקפץ ברחובות שחסם לכם ת'כביש וזרקתם איזה הערה וזה נטמע לילד בלב ובתפיסה.
אולי ולא בכוונה התנהגנו באגרסיביות משהו כלפיי מישהו שאני לא מסכים איתו אבל כבוגר שלטתי באגרסיות שלי אבל הילד שלך לא יודע לעשות זאת.
פשוט תשימו לב ותדברו איתם.
אנחנו חייבים לאפשר לכולם לחיות ולדעת שלכל אחד יש את הזכות להיות מי שהוא רוצה ואין לנו זכות לשנות לתקן או חלילה להכאיב ולהשפיל את השונה ממני.
זה הזכות והחובה שלנו כבני אדם.

הימים ימי ספירת העומר ונוהגים בהם מנהגי אבלות על שתלמידיו של רבי עקיבא לא נהגו כבוד זה בזה,
לא הסכימו לקבל זה מזה, כל אחד אמר זאת התורה שלי ואין אחרת.
זאת לא הדרך, זאת לא תורה, זאת מלחמה.
לא רציתי לכתוב את הפוסט הזה כי אני משתדלת להשתמש בכוחות ובכלים שלי למקום של אור וטוב למרות שלפעמים כ"כ בא לי להתהפך על כל מיני אני מחזיקה את עצמי.
אבל כשחשבתי על זה שוב, החלטתי שזה חייב לצאת.
אני בוחרת ב 'ואהבת לרעך כמוך' גם כשרעי הוא ממש לא כמוני"

קרדיט חנה כהן אלורו

אודות כתבת מערכת

אתר הנשים והאמהות הגדול בישראל עם 850,000 גולשות בכל חודש ומועדון חברות עם מעל ל 110,000 נשים. באתר ניתן למצוא לצד כתבות וראיונות גם קשת של כותבות כשלכל אחת הצבע, הייחוד, הכישרון והסגנון שלה. חלומות. הגשמה. פחדים. בישול. ילד ראשון שני או רביעי. זוגיות ושאר הנושאים שכל אישה אוהבת לקרוא

השאירי תגובה

כתובת האימייל לא תפורסם.

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

אהבת? בואי לעשות לנו לייק גם בפייסבוק