"ברוכה הבאה קרחת יפה. בזכותך אני מי שאני"

"אני אדם של מעגלים.
אוהבת לפתוח ולהיפתח לכמה שיותר מעגלים.
אוספת חברים בכל הגילאים, בכל הדרכים שאני עוברת בהם,
בלימודי היסודי והתיכון, בשירות לאומי בגרעין, בשירות לאומי בתפוצות, בעמותות התנדבות, בסתם מפגש אקראי ברחוב, בעבודה, במשפחה, בקהילה, ואפילו בפסיכומטרי.
ולכל מעגל חדש שאני מגיעה אליו או יוצרת אותו,
דבר ראשון מתלווים למעגל המבטים.
העיניים הננעצות.
חלקן שואלות, חלקן מרחמות, ואפילו יש שמתפללות לבריאות.

ויש גם אמירות. משפטים מכל מיני סוגים.
תומכים, מקבלים, מייעצים, מודאגים, עוקצים, מכאיבים, שופטים.

"למה אין לך שיער?"
"למה השיער שלך כזה קצר?"
"תהיי בריאה"
"את תולשת את השערות? זה לא טוב אל תעשי את זה לעצמך".
"זה בטוח מלחץ. תשחררי את הלחץ והכל ייסתדר"
"שמעתי שזה קרה לך בגלל הפינוי מגוש קטיף, עברו 13 שנה למה את עדיין שומרת בלב?"
"זה בוודאות מטראומה זה לקרה לדוד/שכן/תלמיד/ וואטאבר שלי , תטפלי בעצמך וגם זה יעבור"

דוגמאות קטנות קלאסיות משגרת היום יום שלי.
(ושל עוד לא מעט חברים שחולים כמוני…)

אז היי, אני הלל.
(או ללי כמו שחברים שלי קוראים לי)
ואני חולה במחלת האלופציה.
ליתר דיוק אלופציה אראטה- טוטאלוס.
שם קצת מפוצץ למחלה שאין עליה הרבה מידע.
מידע חשוב כמו למה היא מתפרצת ואיך מטפלים בה.
אבל מה כן יודעים עליה?
שהיא מחלה אוטואימונית בעור, כלומר המוח משדר לגוף שהשיערות שלי הן זרות לו, ולא טבעיות ולכן הוא מנסה בכל כוחו לסלק אותן מעליו.

תמונה מתוך הפייסבוק של הלל אלנקווה

מתוך הפייסבוק של הלל אלנקווה

האם זה כואב?
בדרך כלל לא, אבל בחלק קטן מהמקרים באופן לא מוסבר מרגישים את זה ממש גם מבפנים, ואז זה בלתי נסבל.
האם יש לזה חוקיות?
ממש לא. האפיזודות משתנות מאדם לאדם, ומהתקפה להתקפה.
יכול להיות שנשרו השיערות למישהו ולעולם לא יחזרו אליו.
יכול להיות שינשור ויצמח בחזרה כלא היה.
ויש מקרים כמו שלי, שזה צומח ונושר וצומח ונושר כבר 17 שנה.
בלי תקופות מדוייקות, ובלי גורמים משפיעים.
אז כמו שכבר ציינתי, לא יודעים למה זה קורה, ולכן אין לזה טיפול ממשי.
יש כל מיני תרופות ודרכי טיפול ניסיוניות כמו כדורים , זריקות, סטרואידים וכו, אבל לא נמצא משהו שהוכח כמצליח.

ומה הלאה?
פשוט משחררים.
מקבלים את היופי הטבעי כמו שהוא.
מחייכים באהבה לכל השאלות, אומרים אמן לכל הברכות, ומודים על זה שבסה"כ אנחנו בריאים לחלוטין.
כל אחד סוחב איתו סיפור בעולם,
ומתגלגל איתו במעגלים שהוא יוצק את עצמו אליהם.

זה הסיפור שלי.
סיפור מאתגר, וטוב.
שמאפשר לי לפתוח, להיפתח, להכיר אנשים חדשים.
דווקא בגלל השאלות והמבטים.

זה הסיפור שלי,
ואני שמחה לחלוק אותו איתכם.

אז אחרי תקופה לא קצרה עם השיער הקטנטן שהצלחתי לגדל ולשמר-
ברוכה הבאה קרחת יפה.
בזכותך אני מי שאני".

מאת הלל אלנקווה

אודות כתבת מערכת

אתר הנשים והאמהות הגדול בישראל עם 850,000 גולשות בכל חודש ומועדון חברות עם מעל ל 110,000 נשים. באתר ניתן למצוא לצד כתבות וראיונות גם קשת של כותבות כשלכל אחת הצבע, הייחוד, הכישרון והסגנון שלה. חלומות. הגשמה. פחדים. בישול. ילד ראשון שני או רביעי. זוגיות ושאר הנושאים שכל אישה אוהבת לקרוא

השאירי תגובה

כתובת האימייל לא תפורסם.

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

אהבת? בואי לעשות לנו לייק גם בפייסבוק