לפעמים רצוי וכדאי לעצור בצד, להתבונן ולהמשיך

החיים מתוסרטים לפעמים באופן הכי לא אמין שיש אבל כשהם מתרחשים את מוכרחה להאמין. כי זה שם מולך.
לפני מס' שבועות הזמנו מקום במסעדה כדי לחגוג לצעיר את כניסתו למכינה לעתודה הקדם צבאית, ואז כאב שיניים לא נסבל דחה את ההזמנה לשבוע אחרי.
כעבור שבוע הזמנו שוב, וביום המיועד הכלבה האהובה שלנו, שהייתה מבוגרת מאוד וחולה, נפטרה (כן היא הייתה כלבת בנאדם, ולכן נפטרה ולא סתם מתה) אז ביטלנו את המסעדה.
היינו (ועדיין) ממש עצובים וזה ממש לא התאים.
לאחר שבוע הזמנו שוב, באותה מסעדה באותה שעה, הפעם גם הלכנו.
לפעמים החיים מופיעים לך בדיוק כמו בפרסומת הקופצת בטלוויזיה שמגיעה משום מקום, מעלה לתודעה משהו, מחדירה ואז נעלמת.

כך גם באותו ערב.

נכנסנו למסעדה והתיישבנו. משפחה גדולה מאוד נכנסה דקה וחצי אחרינו. בתחילה לא זיהיתי.
לאחר מכן נכנסו גם שתי אחיותיו, אותן כבר זיהיתי במהירות. הן אחיותיו של גיא שהיה חבר שלי בגיל 17, קצין צה"ל שנהרג במארב סמוך לרפיח.
חיבוקים ואיחולים לארוחה טעימה, קצת אחרי גם אמא שלו הגיעה לומר שלום חיבוק ועוד היכרות עם הנכדה, וזהו.
וחשבתי על זה שבדיוק שבוע קודם נהרג חייל על הגדר, בדמיון מפתיע ומצמרר לדרך שבה נהרג גיא, אז לפני עשרים ומשהו שנה, ואיך כלום לא השתנה.

והבת שלי שזיהתה במבט החלול שלי איזושהי תובנה, אמרה ככה ישר לפנים כמו שהם אומרים: את רוצה לשבת שם?
כשהיא מכוונת למשפחה הגדולה שלו שבדיוק התיישבה והוסיפה,
את יודעת שבתיאוריה יכולת לשבת שם.

וחשבתי לעצמי, שהתיאוריה קצת בעייתית, כי הוא איננו ועוד יותר כי נפרדנו לפני.
וחשבתי איך לפעמים התסריט כתוב כל כך טוב שבעצם לא הייתי משנה כלום (ברור שאם הייתי יכולה הייתי משנה את נפילתו של גיא), והפרסומת הקופצת הזאת רק רצתה להזכיר לי שהחיים ממשיכים ומדלגים מעל מהמורות.
החיים הם אוסף של תמונות וחפצים.
ושלפעמים רצוי וכדאי לעצור בצד, לנשום להתבונן ולהמשיך.
וקיבלתי את המתנה הזו, לרגע קטן, לראות שגם אצלהם החיים נמשכו ושהוא תמיד בלב של כולנו.
אבל גם לראות שכלום לא השתנה ושעוד משפחה איבדה את היקר לה לפני שבוע וכמו שאבא שלו אמר: הלוואי שהוא יהיה האחרון.
חבל שזה קרה, אבל הלוואי. אמן.

אודות טלי אלון

בת 44, סופרת, משוררת, אשת קריירה. נשואה ואמא לבת ובן מדהימים. ככל שיותר טוב לי - יותר טוב למשפחתי. יודעת בדיוק מה אני רוצה, אבל לא תמיד יודעת איך להסביר בול.

השאירי תגובה

כתובת האימייל לא תפורסם.

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

אהבת? בואי לעשות לנו לייק גם בפייסבוק