"כאב עצום נוסף לחיי מרגע שסיימת את חייך שלך"

"איתני שלי,
אני עומדת פה בתום 30 הימים והאמת היא שפשוט אין לי מילים. לא מוצאת את המילים הנכונות שיכולות לתאר את מה שאני מרגישה. לא יכולה לתאר במילים את הכאב העצום שנוסף לחיי מרגע שסיימת את חייך שלך.
אנחנו עומדים פה בתום 30 ימים ועדיין המומים, עדיין לא באמת מעכלים. כי איך אפשר לעכל שנצטרך להמשיך חיים שלמים בלעדיך? איך אפשר לעכל שלא נשמע את קולך שוב או נצחק לשטויות החכמות שכל כך אהבת לעשות? לקולות הקופיף או הצחוק המרושע? או סתם לשירה המזייפת שלך? שלא נראה שוב את הריקודים שלך והתנועות הכל כך מסורבלות שלך? אלו שנעשו מכל הלב". כותבת בכאב ולב שבור איימי מרלו ברמן

"איתני, ילד של אהבה, איך אפשר לעכל שלא נרגיש את החיבוק הגדול או הדאגה שלך מקרוב? כל לילה אני מחכה שתבוא ותחבק אותי עם החיבוק המתמסר שלך. זה שמתמסר עם כל הגוף. איך אפשר לעכל שכל מה שנשאר אלו רק הזיכרונות?

מתוך הפייסבוק של איימי מרלו ברמן

מתוך הפייסבוק של איימי מרלו ברמן

ב 25.9.2018 החיים שלנו השתנו לעד. הכאב והצבע השחור נראים כל כך חלק מהחיים עכשיו וזה קשה, כל כך קשה להסתכל על עולם ללא הגיון ולראות בו עוד צבעים.
ועם בצבעים עסקינן, אספר לך קוריוז קטן. החלטנו לבקש מהחברים שלך לצייר על אבנים לכבודך מתוך מחשבה לאפשר להם להיפרד ממך, כמו שאנחנו בטוחים שהיית רוצה, לאפשר להם את הסגירה. אני, שבימים אלו רואה בעיקר צבע אחד, הייתי אחראית על קניית האבנים והצבעים וקניתי אותם. חלוקי נחל וטושים שחורים. כי מי בכלל זכר שיש צבעים אחרים.
הגעתי לכיתה שלך מצויידת במה שהבאתי וחילקתי לכל החברים שלך לכל ילד אבן וטוש שחור. פתאום תום הוציא עוד צבעים המון צבעים והתחיל לחלק לכולם בכדי שיוכלו לצבוע לך את האבנים במגוון הצבעים. בסוף הפעילות ראיתי שלחלק מהילדים קשה, חלק מהבנות בכו. אספתי את הכיתה והסברתי להם שאם יש שיעור שלמדתי ממך זה שגם כשקשה צריך לדעת גם לשמוח. שזה היה חלק ממך ושאני בטוחה שתשמח אם כשהם חושבים עליך הם יחייכו. כי כזה היית אתה, גם בתקופות הקשות, תמיד ידעת גם להנות ולצחוק. ופתאום הסתכלתי על האבנים שאספתי וכעסתי על עצמי, הרי כל כך ברור שהייתי צריכה להביא עוד צבעים מלא צבעים, בכל צבע אפשרי. לא היית רוצה רק שחור סביבך ולא היית רוצה שנראה רק שחור לאחר לכתך. הייתי צריכה לזכור את זה. לזכור שאתה מאחל לנו צבעים. הרבה צבעים. של קושי ושל כאב אבל גם של שמחה ושל אהבה. שנדע, למרות שהקושי גדול, והוא גדול וכואב, שנדע גם לשמוח, להנות ולצחוק. כמובן. בדרכך.
אז אנחנו נשים את האבנים הצבעוניות מסביבך ונכניס קצת צבע לחיים ונזכור שזה מה שאתה מצפה מאיתנו. לזכור את הצבעים.

מתוך הפייסבוק של איימי מרלו ברמן

מתוך הפייסבוק של איימי מרלו ברמן

איתני, ילד קסם, כל כך הרבה שיעורים לימדת אותנו בדרכך, בהיותך. ואנחנו מבטיחים שלמרות כל הכאב נלמד אותם עבורך.
ילד שלי, ילד שלנו, ילד של אהבה. כולנו כאן כי נגעת בנו. כולנו כאן כי נגע בנו ילד של אהבה.
מתגעגעים כל כך"

מאת איימי מרלו ברמן

אודות כתבת מערכת

אתר הנשים והאמהות הגדול בישראל עם 850,000 גולשות בכל חודש ומועדון חברות עם מעל ל 110,000 נשים. באתר ניתן למצוא לצד כתבות וראיונות גם קשת של כותבות כשלכל אחת הצבע, הייחוד, הכישרון והסגנון שלה. חלומות. הגשמה. פחדים. בישול. ילד ראשון שני או רביעי. זוגיות ושאר הנושאים שכל אישה אוהבת לקרוא

השאירי תגובה

כתובת האימייל לא תפורסם.

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

אהבת? בואי לעשות לנו לייק גם בפייסבוק