"בחודשים האחרונים מישהו גורם לי לבכות מדי יום על ההריון הראשון שלי"

"לא ככה רציתי לבשר לכולם שאני בהריון.
אבל הוא כפה עליי,
לא שאל לפני,
לא הכין אותי ואפילו לא מצמץ
כשאמר בביטחון, באמצע ישיבת חברה, "אני יכול לספר לכולם שאת בהריון נכון?".
נחנקתי.
הפכתי אדומה ולמרות שהעוברים שיש לי בבטן עוד קטנים, הרגשתי את הבטן זזה והלב שלי דופק.

ביום שאחרי, אצל רופא הנשים שלי, סיפרתי שיש לי בחילות, שאני נכנסת לשירותים בלי הפסקה וששלוש פעמים כמעט התעלפתי.
הרופא לא לקח סיכון, הוציא לי מיד אישור מחלה והוסיף "בהריונות של תאומים לא משחקים".
התקשרתי אליו, אל הבוס שלי, אל ההוא שהערצתי כל כך, כי האמין בי וקידם אותי אחרי פחות משנה בעבודה ואמרתי לו "לא רציתי להגיד לך בטלפון, אבל אני בהריון ואני בחופשת מחלה, אני חייבת לנוח".
הבוס ההוא שהושיב אותי על ידו בישיבות,
שאמר לי שאחת כמוני לא צריכה לעבוד כפקידת שירות לקוחות, שהוא מאמין בי וביכולות שלי,
ששאל אותי רבות על ירח הדבש במקסיקו עם בעלי,
התהפך פתאום.
"כולכן עושות לי את זה! אתן מתחילות לעבוד פה ונכנסות להריון"
העיניים שלו התחלפו בזעם,
מלמלתי "עושות מה??"
הוא קם ממקומו, התקרב אליי ואמר "עושות מה? למה לעזאזל את נכנסת להריון? את ובעלך לא יודעים לעשות סקס?"

ושוב, הפכתי אדומה
אבל הפעם, מלבד דפיקות הלב והרעידות
גם המחנק בגרון הגיע
חשבתי לרגע שלא שמעתי טוב
"מה אמרת?" שאלתי.
"ילדה בת 18 או לסבית! זה מה שאני צריך להביא לפה, הן לפחות לא נכנסות להריון"
כבר לא יכולתי לשלוט בדמעות.
אלוהים,
זה הריון ראשון שלי, גם הוא הגיע בהפתעה,
וכשבישרו לנו על תאומים עוד הפתעה
ועוד כמה חודשים אצטרך להאכיל אותם,
לדאוג להם לקורת גג
ולטיטולים שלא יעשו פריחה.

מתוך הפייסבוק של טל אזולאי

מתוך הפייסבוק של טל אזולאי

מה אומרים עכשיו? מה עושים?
השתיקה שלי סימנה לו להמשיך.
"הריון זה לא מחלה!" אמר ופתח את שתי ידיו, כאילו דימה את ירכיי "את חוזרת לתפקיד הקודם שלך, אני מוריד אותך בדרגה" המשיך.
בכיתי ובכל זאת, הרגשתי איך עולה בי הזעם. "זה לא חוקי!" נעמדתי בקושי.
"אל תתעסקי איתי בחוקי או לא" המשיך "אם תשחקי איתי בזה אני לא אוהב אותך ואת ממש לא רוצה שאני לא אוהב אותך"
ברחתי מהחדר שלו בבכי. בחוץ כבר חיכו כל שאר העובדים ששמעו את הצעקות.

אמא שלי לימדה אותי שאפשר להיות אישה, אמא ואשת קריירה, אבל היא שכחה לספר לי על גברים כאלו שכנראה לעולם לא ייעלמו מהשטח.
לפני שעה, בבדיקת שגרתית בקופת החולים, שאלה אותי האחות "למה את עצובה? תראי איך הם מתפתחים יפה".
לא סיפרתי לה שאני מפחדת שלא יהיה לי מספיק בבנק בשבילם,
לא סיפרתי לה שבחודשים האחרונים מישהו גורם לי מדי יום לבכות על ההריון הזה,
לא סיפרתי לה שאני חרדה מהרגע שאפגוש אותו שוב מחר בעבודה.
בדרך הביתה, בעלי ליטף לי את הבטן
"את תהיי אמא מושלמת" הוא לחש
ואני בלעתי רוק והחלטתי שבשבילם אמשיך לעבוד כרגיל
אבל לפני זה אצעק כאן, בפייסבוק ולכל מי שירצה להקשיב לי ששם, במרינה הרצליה, אל מול הים
יש בוס שמסתכל על הבטן שלי, ונגעל".

קרדיט פייסבוק טל אזולאי

אודות כתבת מערכת

אתר הנשים והאמהות הגדול בישראל עם 900,000 גולשות בכל חודש ומועדון חברות עם מעל ל 110,000 נשים. באתר ניתן למצוא לצד כתבות וראיונות גם קשת של כותבות כשלכל אחת הצבע, הייחוד, הכישרון והסגנון שלה. חלומות. הגשמה. פחדים. בישול. ילד ראשון שני או רביעי. זוגיות ושאר הנושאים שכל אישה אוהבת לקרוא

השאירי תגובה

כתובת האימייל לא תפורסם.

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

אהבת? בואי לעשות לנו לייק גם בפייסבוק