כשאני מתבוננת במראה

בבבואת המראה האליפטית בחדר האמבטיה נגלית אישה אצילית. צנומה, שברירית. עורה לבן וחיוור, לעיתים סמוקה. עדינה, איתנה, צמודה לקרקע.
בבבואת המראה האליפטית נגלית אישה בוגרת. אני מחייכת. אני דומה לקלרה. מי זאת קלרה?
קלרה היא בת למשפחת אצולה, פסנתרנית, גווה זקוף, מאופקת, מנגנת את נעימות חייה.

אמא ברח לי פיפי בתחתונים. אני לא רוצה תחתונים, הכל נרטב לי, תביאי לי טיטול!
אני מתנתקת מהמראה בבהלה.
אוף! אי אפשר לחלום עוד קצת? להפליג עוד כמה דקות במנהרת העבר, לבנות הווה רך יותר. לחזור אחר כך לפיפי ולקקי. רק עוד רגע ואפשר יהיה ללחוץ על כפתור mission complet. אז מה, אי אפשר לחכות עם הפיפי?

אני באה חמוד שלי.
הקטן שלי כבר בן שנתיים ותשעה חודשים. זה הזמן לגמילה. חיכינו לגיל המתאים, חיכינו לאביב, אחר כך חיכינו לקיץ שיהיה יותר חם. אז עכשיו קיץ ועכשיו חם והגיל מתאים. אני חלילה לא עושה השוואות אבל אחותו הגדולה בגיל הזה כבר הייתה גמולה פיקס.
הקטן שלי מסוגל להכיל את השינוי הזה, הוא ילד עצמאי ובוגר. מודע לחיתול, מודע לצרכים שלו. הילד מודע לגופו, לאיבריו, לצרכים שיוצאים מגופו, מתי הם יוצאים, ומה התחושה שיש בגופו לפני שהם יוצאים. הילד יודע להגיע לשירותים, להוריד מכנסיים ותחתונים ולשבת על האסלה, הוא עצמאי מבחינת מוטוריקה גסה. כן. הוא בשל להיפרד מהטיטול. ועדיין הוא מפספס.
אני באה חמוד שלי.
אני מוצאת אותו בסלון עומד בתוך שלולית קטנטנה. אמא ברח לי.
לבי נמחץ מרוב אהבה. לא נורא מתוק, זה בסדר גמור. לא קרה כלום.
אני עוטפת אותו לחיקי ומסוככת עליו כל הדרך אל האמבטיה.
בכניסה אני נתקלת במראה האליפטית. איפה את קלרה?

מה אמא?
למה קלרה?
אין תגובה.
קלרה! אני מרימה את הקול. מנסה למצוא אותה שוב.
אמא מה את אומרת?
כלום חמוד שלי. זה..סתם. בוא נשטוף אותך כדי שיהיה לנו יותר נעים.
שנלבש את התחתונים החדשים של ספיידרמן? אני מנסה להלהיב..
כן אמא! כן אני רוצה. אני גדול.
נכון מתוק שלי אתה גדול ונבון ואני אוהבת אותך כל כך.
אנחנו לובשים את התחתון של ספיידרמן. ארי שלי מניף את הידיים ומתחיל לעוף. אני גיבור.. אני עף..
אריקי אני מזכירה לו- אם יש לך פיפי או קקי תגיד לאימא ונלך לשירותים. טוב?
טוב אמא.
יופי. אני חוזרת למראה האליפטית שלי. אז איפה הייתי?
אני חודרת את המראה ואת השנים ומחייכת.. נערה חיננית, עסיסית, חלקלקה, ללא מעצורים, מחוזרת, דבקה במטרה, אמיתית.
אמא יש לי פיפי.
בוא חמוד אני מנתרת. אנחנו פונים לשרותים ומשם לאמבטיה לרחוץ את הידיים הקטנות.
בבבואת המראה האליפטית בחדר האמבטיה נגלית אישה אצילית
היא קורצת לי מהמראה
אני דומה לאמא
מי זאת אמא?
אני אמא! אחראית, מציאותית, דואגת, חרדה, מלטפת, אוהבת, מגוננת, מחנכת, עייפה, מתלוננת, חולמת, יוצרת. אני אמא.

אודות חוה לוי רוזלסקי

חוה לוי רוזלסקי בעלת מותג בגדי הילדים BELA MY CHILDHOOD אמנית ויוצרת, אמא לאלמה וארי שמציתים כל בוקר עם שחר את הריגוש האין סופי, המשמעות, הקסם, הזוהר הפנימי, הפשטות והליבה לחיים ויצירה.

השאירי תגובה

כתובת האימייל לא תפורסם.

31 תגובות

  1. נינה
    תיארת כל כך נהדר את המירוץ היומיומי הקבוע שלנו

    תיארת כל כך נהדר את המירוץ היומיומי הקבוע שלנו

  2. ליהיא ר.
    אנחנו אמהות ואנחנו הכל מהכל! גם חולמות גם מרחפות גם מדמיינות גם מציאותיות גם אחראיות גם דבקות במטרה.. וואההווו כמה…

    אנחנו אמהות ואנחנו הכל מהכל! גם חולמות גם מרחפות גם מדמיינות גם מציאותיות גם אחראיות גם דבקות במטרה.. וואההווו כמה תפקידים!!

  3. קריסטין
    כמה כנות בטקסט אחד מתוק.. ...ביג לייק

    כמה כנות בטקסט אחד מתוק.. …ביג לייק

    • משתמש אנונימי (לא מזוהה)
      תודה רבה קריסטין(-:

      תודה רבה קריסטין(-:

  4. יפעת גואז
    קצת הלכתי לאיבוד עם הקפיצות הלא קשורות בסיפור

    קצת הלכתי לאיבוד עם הקפיצות הלא קשורות בסיפור

  5. לילי ר.
    נהניתי לקרוא

    נהניתי לקרוא

  6. אלמוגית
    תקופת הגמילה היא תקופה ברררררר

    תקופת הגמילה היא תקופה ברררררר

  7. אתי מיילי נדיב
    לי יש זמן גם לחלום גם לבלות עם עצמי גם להנות מהזוגיות עם הבעל וגם להקדיש זמן לילדים

    לי יש זמן גם לחלום גם לבלות עם עצמי גם להנות מהזוגיות עם הבעל וגם להקדיש זמן לילדים

  8. אביבית שוסט
    לי יש זוג תאומים בני שנה וילדה בת 4 ואני כל כך כל כךךךך מבינה אותה

    לי יש זוג תאומים בני שנה וילדה בת 4 ואני כל כך כל כךךךך מבינה אותה

  9. יעל מושקי
    איזו כתיבה עדינה ורכה. כייף לקרוא

    איזו כתיבה עדינה ורכה. כייף לקרוא

    • משתמש אנונימי (לא מזוהה)
      תודה רבה יעל(-:

      תודה רבה יעל(-:

  10. מלינה דינר
    כל העניין הוא איזון. שילוב. אם נדע לאזן נוכל למצוא זמן גם לחלום לבד עם עצמנו

    כל העניין הוא איזון. שילוב. אם נדע לאזן נוכל למצוא זמן גם לחלום לבד עם עצמנו

  11. עירית בצלאל קפלן
    כמה נכון כמה!! אנחנו אמהות ואין לנו זמן לחלום בהקיץ

    כמה נכון כמה!! אנחנו אמהות ואין לנו זמן לחלום בהקיץ

    • משתמש אנונימי (לא מזוהה)
      ובכל זאת מנסות...

      ובכל זאת מנסות…

  12. סיגי דוד
    את כותבת יפה

    את כותבת יפה

  13. דגנית עיינות
    מירוץ האימהות משנה לנו את לו"ז והדרך שחלמנו עליהם

    מירוץ האימהות משנה לנו את לו"ז והדרך שחלמנו עליהם

    • משתמש אנונימי (לא מזוהה)
      את צודקת! תודה(-:

      את צודקת! תודה(-:

  14. ליהי לוריא
    קצת תמים מדי לטעמי

    קצת תמים מדי לטעמי

  15. מיכל שמש
    תמונה מדהימה. מחזקת כל מילה שכתבת

    תמונה מדהימה. מחזקת כל מילה שכתבת

  16. הדס רגב
    אהבתי

    אהבתי

  17. זיוה
    כתיבה תמה,אצילית! אהבתי. המראה כמטאפורה לחיפושים שלנו אחרי השלמות, הילדות, התמימות! ישר כוח!

    כתיבה תמה,אצילית! אהבתי. המראה כמטאפורה לחיפושים שלנו אחרי השלמות, הילדות, התמימות! ישר כוח!

    • משתמש אנונימי (לא מזוהה)
      תודה רבה זיוה(-:

      תודה רבה זיוה(-:

אהבת? בואי לעשות לנו לייק גם בפייסבוק