כשהחיים שלי פשוט נעצרו

שישי אחר הצהריים. שלושתנו במיטה, אני בצד שלי, אתה במרכז ואבא שלך בצד שלו. בדיוק קמנו מהשנ"צ המסורתי, היום אתה בן שלוש. אני שואלת אותך- לירי, אתה יודע שפעם היית בבטן שלי? אתה- לא נכון! אני- דווקא כן, באמת. אתה- לא, כי הייתי זוכר דבר כזה! אתה אולי לא זוכר, אבל אני זוכרת טוב מאד.
אחרי שנים עם אבא שלך, אחרי המון טיולים וגם עבודה ולימודים, הייתי בהריון מתוכנן ורצוי מאד. אני בת 27 וטוב לי. ההריון היה לי נעים, הרגשתי נפלא וגם בתשיעי הסתובבתי עם מצפן באתרי בניה. ואז זה קרה, בלילה שבין ראשון לשני, אחרי 43 שבועות (היה לך מאד נעים בבטן) הגיעה לבסוף לידה מושלמת. כשסבתא שלך ואבא משני צדדיי- השתנה עולמי.
טוב, יותר נכון לומר, התמקד. בך. החיים שלי פשוט נעצרו, לא ראיתי שום דבר חוץ ממך. לא את הכלים בכיור, לא את הרצפה המלוכלכת (עד שהתחלת לזחול…) ובטח שלא את העבודה שלמדתי כל כך הרבה זמן כדי להתחיל לעסוק בה.
עברו שלושה חודשי חופשת הלידה בתשלום. היית כל כך קטן.
עברו עוד שלושה חודשים של חל"ת. עדיין היית פצפון.
במשך שנה שלמה הנקתי והענקתי לך באהבה כל רגע. פתאום, כמעט בלי שהרגשתי, התפנה לי קצת מקום בלב. בחרתי לך את הגן הכי מקסים שמצאתי ואתה פרחת.

זה לקח קצת זמן, אבל נזכרתי בכל הדברים שהם אני. כל הדברים שגרמו לי ללמוד. כל מה שעשה לי כיף לעבוד. עכשיו זה כבר רשמי, יש לי עסק שילדתי בעצמי. כבר שנתיים שאני מגדלת את שניכם באהבה שבאמת אין לה סוף. כל כך כיף לאהוב, לטפח, לתמוך וגם לראות את הפירות. שניכם כבר הולכים לבד אבל איתי. אני כל כך גאה בשניכם, אבל גם בעצמי. אני גאה לחיות את החלום שלי. אני גאה לעמוד מאחורי הפעולות שלי איתנה. אני גאה שהמהות שלי עברה הלאה.

טוב, מודה, במשך תקופה די ארוכה הכול נראה והרגיש אידיאלי. גם ברגעים לא קלים, לפחות המשכנו ללכת קדימה. אבל בלי ששמתי לב משהו קרה. פתאום מילים שאני שומעת כבר שנתיים מצליחות לפלס את דרכן עמוק לתוך ליבי. פתאום כולם, המשפחה, החברים, הגננת בגן ואפילו אתה. ועוד יותר גרוע- אבא שלך ואני, כבר שואלים. נו, מה עם עוד אחד? מה, לא מדגדג לך בבטן?
אז התשובה היא כן. מדגדג. אפילו מאד. אבל… וזה אבל גדול- יש בעיה. לא, פיזית הכול בסדר, תודה על הדאגה. זאת הנפש שיש לה בעיה. כמו שכבר אמרתי, אתה אולי לא זוכר, אבל אני דווקא כן. אני עוד זוכרת את כל מה ששכחתי. אני גם יודעת שאז גם אתה וגם העסק הייתם בחיתולים, אבל היום אתם כבר יותר גדולים. אתה, בן אהוב שלי, תמשיך לגדול גם עם עוד אח או אחות, אני גם יודעת שזה תהיה מאושר מקסים שלי, מבטיחה. אבל מה עם הילד השני? לא ידעתי אם לגלות לך, אבל הוא אני. הוא המהות שלי. אם אני לא שם הוא לא קיים. הוא לא יכול כמוך לרוץ בלעדי בזמן שאני יושבת על הספסל בגינה ומסתכלת. מה אם הוא לא יחכה לי כמוך?
אתה יודע שאני טיפוס די החלטי, אבל איך אפשר לבחור, מהות או אימהות. גם אימהות היא מהות. אין לי מושג איך המכתב הזה נגמר, עוד אין לי סוף בשבילו. אמהות שיש להן יותר מילד אחד תמיד אומרות שהלב הוא איבר קסום. שהוא מתרחב עבור כל ילד ולא מתחלק ביניהם. האמת שבתוך תוכי אני יודעת את זה. הרי הלב שלי כבר התרחב פעם אחת.

אני אוהבת אותך ילד שלי, אוהבת אותך מאוד. ואני אוהבת את כל ילדיי. גם את אלו שעוד לא הספקתי ללדת.

אודות מיקה אלטר

נשואה ליניב ואימא של לירי (שלמען הסר ספק, מדובר בבן קסום במיוחד). מעצבת פנים וסטייליסטית לבית עפ"י תורת הפנג שואי, MikMik Design - עיצוב שמזמין אושר. אוהבת במיוחד רגעים קטנים כאלה שהכול בדיוק מושלם בהם, למשל לשכב על הדשא כשבעלי והילד רצים סביבי והצבע של השמיכה מתאים בדיוק לפרחים מאחורי וללק על הציפורניים ברגליים.

השאירי תגובה

כתובת האימייל לא תפורסם.

13 תגובות

  1. נהניתי לקרא. התרגשתי. הזדהתי. כתיבה נפלאה.

    נהניתי לקרא. התרגשתי. הזדהתי. כתיבה נפלאה.

  2. בנות יקרות, להיות אימא זו מהות. גם כשאנו בוחרות לחזור לעבודה, בעוד יש לנו ילד קטנטן בבית, אנו…

    בנות יקרות,
    להיות אימא זו מהות. גם כשאנו בוחרות לחזור לעבודה, בעוד יש לנו ילד קטנטן בבית, אנו מסוגלות להיות פתוחות ואוהבות. אהבת הילד שלי, יכולה להתקיים עם אהבתי לעצמי. יותר מכך, מתוך עבודתי רבת השנים עם נשים באמצע הדרך, נוכחתי לראות עד כמה נשים בעלות לב פתוח, פתוחות לעצמן ולכן גם לילדים שלהן. הן כמו האדמה, אוהבות. נשים יקרות, טבענו להיות אימהות, אוהבות. פותחות ידיים ומחבקות את עצמנו ואת אהובינו.
    מיקה, ריגשת אותי. ואכן, ניכר בך שאת פותחת ידייך לאהבה. תבורכי, יבורכו בני ביתך ועבודתך.

  3. איריס
    אני עכשיו בהריון שני, אחרי ילדה בת 3.5 בבית ומבינה מבינה מבינה אותך ..מרגישה בדיוק אותו הדבר

    אני עכשיו בהריון שני, אחרי ילדה בת 3.5 בבית ומבינה מבינה מבינה אותך ..מרגישה בדיוק אותו הדבר

  4. שלי ברבש גרץ
    כמה כנות!! קראתי פעמיים והיה לי ממש כיף

    כמה כנות!! קראתי פעמיים והיה לי ממש כיף

  5. גלי ק.
    איזה נושא חשובבבבבב

    איזה נושא חשובבבבבב

  6. רחלי
    אני אחרי 1/2 שנה הייתי חייבת לעוף חזרה לעבוד בחוץ. חייבת.. לא הייתה בכלל אופציה חלופית

    אני אחרי 1/2 שנה הייתי חייבת לעוף חזרה לעבוד בחוץ. חייבת.. לא הייתה בכלל אופציה חלופית

  7. נועה פדרמן
    איזה שם יפה יש לילדון שלך

    איזה שם יפה יש לילדון שלך

  8. אירנה
    מרגש כל כך

    מרגש כל כך

  9. לילי מועלם
    הכל טוב ויפה... .אבל לא כולן יכולות להרשות לעצמן להישאר חצי שנה בבית

    הכל טוב ויפה… .אבל לא כולן יכולות להרשות לעצמן להישאר חצי שנה בבית

  10. רוני זלוף
    אנחנו האמהות הלב שלנו רחב-רחב ומסוגל להכיל כמה שרק נרצה

    אנחנו האמהות הלב שלנו רחב-רחב ומסוגל להכיל כמה שרק נרצה

  11. עינת שטרית
    יפה לך .. אני בכלל לא התחברתי לבכור שלי עד שהיה בן שנה וחודש

    יפה לך .. אני בכלל לא התחברתי לבכור שלי עד שהיה בן שנה וחודש

  12. נינה
    סופסופ אמא שפויה שלא חוזרת לעבודה אחרי חודשיים ולא ממהרת לעזוב את הילד במעון אלאא משקיעה בפעוט ואוהבת להיות איתו

    סופסופ אמא שפויה שלא חוזרת לעבודה אחרי חודשיים ולא ממהרת לעזוב את הילד במעון אלאא משקיעה בפעוט ואוהבת להיות איתו

  13. מירי שמשון
    איזו כתיבה קסומה

    איזו כתיבה קסומה

אהבת? בואי לעשות לנו לייק גם בפייסבוק