הבת שלי קיבלה רשיון, והאמת? אני מתה מפחד

לפני כשבועיים קיבלה בתי רשיון נהיגה. אנחנו ההורים כמובן צוותנו לתפקיד הורה מלווה, באהבה רבה ובידיעה שזה הדבר הנכון לעשות. יחד עם זאת, אני חייבת לומר שזה אחד התפקידים ההוריים הפחות אהובים עלי. מודה ומתוודה, אני די חולת שליטה, במיוחד ברכב. אוהבת מאוד לנהוג, פחות אוהבת כשאחרים נוהגים. אני ממש לא אוהבת לנסוע עם אנשים שלא שומרים מרחק, אנשים לא זהירים, זה גורם לי לחוסר שקט וחוסר מנוחה. אני מוכנה להוציא רכב נוסף רק כדי לא לנהוג עם אנשים מסויימים שגורמים לי לשקול אם חגורת הביטחון שעלי צריכה להיות של הרכב שלי או של הרכב שלפנינו מאחר ואנחנו כל כך קרובים אליו. בקיצור, לא אוהבת שאחרים נוהגים.
אבל במקרה של הורה מלווה, אין ברירה, חייבים לעשות זאת וזה גם הדבר הנכון לעשות כדי להקנות הרגלי נהיגה טובים לצעירים.

כשבתי קיבלה את הרשיון שלה, נסענו קצת באזור שלנו. ניסיתי לתת לה בטחון על הרכבים שיש לנו כך שהיא תוכל לנהוג גם למרחקים גדולים יותר. בסוף השבוע האחרון נסענו לנופש משפחתי בחוף דור, והיא נהגה את כל הדרך הלוך וגם חזור. מאחר ורוב הזמן אני יושבת לידה, הפעם אבא שלה ישב לידה ואני מאחוריה. את האמת? הייתי מאוד מאוד לחוצה. נסענו על כביש שש, נסענו בשעת עומס, היא נהגת צעירה והדבר הכי גרוע הוא, שהנהגים בארץ ברובם לא זהירים וגם לא ממש יודעים לקרוא והשלט הצהוב על החלון האחורי "נהג חדש" לא מרשים אף אחד. מצפצפים, עוקפים מימין, משמאל וגם חותכים בלי להזהיר כולל בתוך צומת, לא שומרים מרחק, לא מאפשרים מרווח טעות. ולמען האמת אני ממש חושבת שיש כאן מעט מאוד תאונות דרכים יחסית לצורת הנהיגה הפרועה.

בשלב מסויים שקלתי אולי לשכור 4 רכבים פלוס נהגים ולבקש מהם לנהוג מארבעת הצדיים של הרכב שלנו כדי להגן על הנהגת הצעירה מהבאלגן בכבישים.
אבל, מאחר ואני כותבת את הפוסט הזה, אפשר להבין שחזרנו הביתה בשלום.
נכון, בדרך לשם נתפס לי הגב מרוב לחץ, ישבתי מאחורי הנהגת הטרייה, פתרתי תשבצים והצצתי רק מדי פעם. בדרך בחזרה היה לי יותר קל במיוחד מאחר שקראתי ספר די מעניין. שמעתי מדי פעם את ההערות של ההורה המלווה התורן והסבלני, חשתי מדי פעם בהאצות או האטות וכן במעברים מצד לצד בנתיב, אבל בסך הכל הנסיעה הייתה בסדר.

במהלך הנסיעה הזאת כמובן שנזכרתי (יחד עם ילדיי) בנסיעה הראשונה של בכורי מחוץ לעיר. אבא שלהם היה בחו"ל, נסענו להורי, תחילת הסתיו, ובאזור צפון תל אביב, על כביש איילון, נפתחו ארובות השמיים והמבול של נוח נחת עלינו. אני חושבת שהנער הגיע ל 30 קמ"ש כדי שיוכל לראות לאן הוא נוסע. שקלתי אז לומר לו לעצור בצד ושאני אנהג את שארית הדרך, בכל זאת, מבול, יש עוד שלושה ילדים ברכב, הכביש חלקלק מכל הלכלוך שנערם לו שם בקיץ בשילוב עם גשם ראשון במבול בלתי אפשרי. ואז הרגעתי את עצמי, אמרתי לעצמי שלבקש ממנו להתחלף איתו זאת אמירה קשה של חוסר אמון וזה לא ממש בריא לבטחון העצמי שלו.
ברור לי שהצעקות של שלושת אחיו מאחור "אנחנו הולכים למות, לא רואים כלום" לא סייעו לו אבל אחרי שהודעתי להם שהם לא מוציאים יותר מילה מהפה הם נרגעו, הוא נסע בצורה מעוררת כבוד והערכה (ושוב, אני עדיין כאן לכתוב על זה) ובסופו של דבר החוויה אני בטוחה שיפרה את הבטחון שלו וגם את שלי ביכולת שלו לנהוג.

נסיעה עם מתבגר שנוהג כשהמשפחה כולה ברכב היא הימור מסוכן. מצד אחד הנהיגה היא של מתלמד. יש הרבה חשש והאחריות היא מאוד כבדה, שהרי טעות אחת קטנה עלולה לעלות בחיי כל המשפחה. יחד עם זאת, הרי חייבים להקנות לנער הרגלים נכונים וכן לתת לו את הבטחון שהוא מסוגל ושסומכים עליו כמו גם להדריך אותו תוך כדי נהיגה איך שומרים על מרחק, איך מסתכלים תמיד קדימה לצדדים ואחור לראות מה הנהגים האחרים עושים בכביש, הניסיון הזה כל כך חשוב לנהיגה בטוחה ואחראית. אין לי פתרון לדילמה הזאת אבל כן הייתי שמחה לראות ששאר הנהגים האחרים בכביש יקראו את השלט "נהג חדש" וייתנו לו קצת מרחב, יאפשרו לו לצאת למעגל התנועה כשהוא בטוח בעצמו ולא בגלל שהנהג מאחור צופר, שגם אם האור ברמזור התחלף לירוק יאפשרו לנהג הזה להתחיל לנסוע בשקט בלי צפירות ואם נהג חדש (או ותיק) מאט לקראת צומת, וכשהאור מתחלף לצהוב הוא עוצר, שלא יעקפו אותו באדום או יצפרו לו על שעשה את מה שבעצם צריך לעשות.
בקיצור, הייתי שמחה אם נהגי ישראל היו קצת יותר זהירים ואדיבים כדי שכולנו נוכל לשוב הביתה בשלום.

קראת? ספרי לנו מה את חושבת

22 תגובות

  1. קודם כל – נהניתי לקרוא את כל מה שכתבת :) בתור מישהי שהחוויה שלה עם ההורים המלווים הייתה לפעמים מעצבנת ביותר, נראה שיש לך המון סבלנות והרבה הבנה לאיך לגרום לילדים שלך להרגיש בטוחים יותר וזה אחד הדברים הכי חשובים!
    בכל מקרה אין סיבה להיות בלחץ, אם היא עברה טסט היא בכל זאת יודעת איך לנהוג. ממליצה לך ולה להיכנס יחד לאתר של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים:
    http://www.rsa-starter.org.il/Web/He/Default.aspx

    בהצלחה!

  2. כל הכבוד על העמידה בפני הדילמה בין לשמור על בטחון הנוסעים לבין הקניית הבטחון העצמי לנהג הצעיר, אני חושבת שפעלת נכון! אם יש גורם ת"ד שכיח יותר מחוסר אדיבות וסבלנות בכביש, הרי שזה חוסר ביטחון של נהגים לא מנוסים.

  3. הגישה שלך טובה, מאוד חשוב לתת לנהגים הצעירים ביטחון ולגרום להם להרגיש בנוח ברכב, לגרום להם להרגיש שסומכים עליהם. כשהמלווים לא מספיק סומכים על הנהגים זה מורגש ופוגע ביכולות הנהיגה, מניסיון :)

  4. כמוני כמוך יעל, כאשר בכורתי קיבלה רישיון נהיגה, נדבתי את אביה שיעשה את רוב מלאכת הליווי משום שכל נסיעה איתה, למרות שהיא נהגת טובה, מרטה את עצביי.
    עכשיו קטנתי לומדת נהיגה ואני יודעת מה מצפה לי והאמת….. קשה לי מאוד. נקווה לטוב.

    מאחלת לכולנו שתמיד נחזור הביתה בשלום, כולנו.

    מגי

  5. לשאלה מה תפקידו של הורה מלווה – להאיר כל מני מצבים מסוכנים שהנהג החדש עדין לא מודע להם ולא יודע להתמודד איתם. להסביר על מרחק נסיעה בטוח, על כניסה לצומת, על כך שכשנוסעים צריך להסתכל כל הזמן מסביב ולנסות לראות מה יכול לקרות, שהרכב שעומד בצד ומחכה יכול לצאת דווקא כשמתקרבים, שבמעגל תנועה צריך לחכות ולראות מי נכנס, להסתכל לצדדים אם יש אנשים שרוצים לחצות, אופניים שנוסעים בצורה לא זהירה, דלת של מכונית שנפתחת פתאום, להסביר על מרווחי טעות, על זהירות, איך יוצאים מנתיב משתלב ואיך מאפשרים למכוניות שמשתלבות לעשות זאת בזהירות, בקיצור – כל מה שלא מספיקים ללמוד בשיעורי הנהיגה. וזה המון.

  6. כייףף לבת שלך שאבא שלה הוא סבלני ורגוע כמו שתיארת. אצלי אני זוכרת מלא עצבים ואנרגיות רעות. הליווי שקיבלתי מאבא שלי היה סוג של טראומה

  7. אני לא יודעת אם לזה כיוונת.. ….אבל הצחקת אותי מאוד!! ושתמיד תמיד תחזרו הביתה בשלום

  8. מה התפקיד בעצם של ההורה המלווה ? נשמע קצת כמו כסתח של המדינה לא?
    סעו בזהירות

    1. יעל, פוסט מעולה!! מקווים שהחששות לאט לאט ייעלמו :)

      רחלי, תפקידו של ההורה המלווה הוא להעניק לנהג הצעיר את הידע שלו מהניסיון על הכביש, לוודא שהוא ער לסכנות וההפתעות שמביא איתו הכביש, ובקיצור – שהוא כשיר לנהוג לבד.
      לאחרונה הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים הוציאה תכנית רישיון נהיגה מדורג (חוק חדש שבטח שמעת עליו בפרסומת עם אלי אילדיס). על פי חובת הליווי החדשה, נהג חדש ינהג עם מלווה במשך 50 שעות לפחות – בדרך עירונית, בדרך שאינה עירונית, ובלילה. התכנית החדשה היא האמצעי המרכזי כיום לצמצום מעורבותם של נהגים חדשים צעירים בתאונות הדרכים המגבילה את נגישות הנהג החדש צעיר לרכב, אך עדיין מקנה לו אפשרות לצבור ניסיון חיוני בנהיגה. צבירת ניסיון נועדה ממספר סיבות ובהן: הגיל הצעיר, ביטחון עצמי מופרז, חוסר ניסיון וכושר מופחת להערכת סכנות בדרכים.

      המשך יום רגוע ובטוח בדרכים :)

  9. יעל אני נהנית לקרוא אותך בכל פעם מחדש. הכי חשוב שתסעו בזהירות כי לא חסר מופרעי נהיגה מסביב. שבוע טוב

  10. הייתה לי חיפושית כזו. זוכרת את שיעורי הנהיגה אבל בזמני לא היה הורה מלווה אלא הורה מלווה כסף לדלק

  11. אף פעם לא הבנתי את הקטע הזה של הורה מלווה. אם אין לי ברקס (עדיף גז) לידי אז מה אני מועילה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

כתבות דומות