זה היה זמן קסם

אני מוכרחה להודות שציפיתי לדרמה גדולה. בכל זאת אחרי כמעט שנתיים של יחסים קרובים ציפיתי שהפרידה תהיה קשה יותר. וכמו תמיד, היא הצליחה להפתיע אותי. האמת שלו זה היה תלוי רק בי, היינו ממשיכות עוד קצת. למרות ש"עד מתי את מתכוונת להמשיך" ו"היא כבר ילדה גדולה" נזרקים חדשות לבקרים גם ממי שלא שאלתי לדעתו. ההחלטה באה ממנה לחלוטין. ככה. ברגע, יותר נכון בערב אחד שבו היא הרגישה שמספיק לה. היו לכך סימנים מוקדמים, מדי פעם הרשתה לעצמה לדלג, ערב אחד בלי, בוקר אחד בלי.. לאט לאט הפסיקה לקרוא לו כשהיא פוקחת עיניים בבוקר ומצווה עלי "קיקי, קיקי". היא החליטה, שדי לה. מספיק. היה טעים, נעים, חמים, והגיע הזמן להמשיך הלאה.. בתחילה לא האמנתי שכך זה באמת נגמר. לא תיארתי לעצמי שככה יחלוף לו ההרגל, כמעט מעצמו, יפסק באותה טבעיות בו החל.
ערב אחד, הצעתי לה את מרכולתי. היא הביטה בי, חייכה ואמרה לא, מחייכת אלי ובוחנת את תגובתי.
"את בטוחה", שאלתי? "את לא רוצה יותר קיקי"? לא, אמרה, ספק שואלת ספק נחרצת.
וככה נשארנו שתינו ישובות בתנוחת ההנקה המוכרת שבן רגע הפכה ללא רלוונטית. ואני מביטה בה, לא בטוחה האם תמה לה תקופה בזה הרגע, או שמדובר בסתם הצהרה חולפת שתישכח עד הבוקר. הכנסתי את מרכולתי באין דרישה, וסיפרנו עוד סיפור לילה טוב. 5 דקות נוספות שהתפנו לנו פתאום.

כשהשכבתי אותה לישון נעצבתי מעט. בתוך תוכי ידעתי והבנתי שהגיע הזמן, ובכל זאת. פתאום הבנתי כמה היא גדלה. היא נותנת ביטוי לרצונות שלה, בעיקר לאי הרצון, ומחליטה שדי לה. שהיא כבר לא זקוקה לזה. שהיא יכולה בלי. ההנקה היא הדרך הראשונה בה תקשרנו. אי שם לפני שנה וכמעט שמונה חודשים בבית החולים, שעתיים בלבד לאחר שיצאה לאוויר העולם, כולי מותשת ועייפה, 02:00 לפנות בוקר, הביאו אותה אלי, לינוק ממני, מאז ועד עכשיו.

היה זה זמן קסם, דקות בהן הרשינו לעצמנו להתנתק מכולם. אינטימיות שהייתה רק לנו. בתחילה הייתה נרדמת, שלווה, אוכלת לפרקים, מתרפקת עוד קצת לפני שמסיימת. בהמשך כבר ינקה בעיניים פקוחות. זה הכי קרוב שהבטנו אחת בשנייה, מבט עמוק לתוך העיניים. היו אלה רגעי חסד, דקות של תמימות טהורה, חיבור כמו שרק הטבע יכול להעניק.
עם הזמן התדירות פחתה, בוקר וערב, בהדרגה עד ליום בו החליטה שמספיק. חשבתי על זה, הרגשתי את זה מגיע. בהסכמה ללא מילים הבנו שהגיע הזמן. שתינו עברנו את התהליך. כל אחת מהצד שלה, עבורי זו גמילה מהזדקקות, מהצורך להיות בלעדית, גמילה מהרצון לשמור אותה גור קטן, יונק. היא מתקרבת לגיל שנתיים בצעדי ענק, בוטחים ובוגרים. והרי אין הכרזת עצמאות ברורה מזו. למרות זאת, הדרישה לשחרר תופסת אותי שוב לא מוכנה. הנה, עוד חוט נפרם לו. עוד סממן לזמן החולף, הממהר שאינו עוצר לרגע ועוד קריאת התעוררות בשבילי, היי, הילדה גדלה..

אני, מביטה בה מהצד, מקרוב, משאירה לה מספיק מרחב לפעול בעצמה, מנסה להבין מיום ליום את תפקידי המשתנה, והגבול שבין הצורך לשחרר ולאפשר עצמאות, והרצון לשמור עליה הכי קרוב שאפשר. כמו אז בהתחלה, כשרק נולדה, התינוקת שלי.
ואולי זו חוכמת ההורות כולה. לדעת לאהוב כמו שאוחזים פרפר. חזק בשביל שלא יברח, ועדין מספיק שיוכל להניע את כנפיו ולהתחיל לעוף. וגם אני, איתה לומדת, לוקחת שאיפה עמוקה, ולומדת לשחרר.

אודות יהב אלגם

נשואה לאייל, אמא לעלמה אהובת ליבי, שגורמת לי להתאהב בה כל יום מחדש. בזכותם אני יודעת שזכיתי לאהוב. רגעים קטנים מעלים לי חיוך ענק. חולמת הכי רחוק שאפשר, מקווה להגשים בקרוב.

השאירי תגובה

כתובת האימייל לא תפורסם.

35 תגובות

  1. אמיתי, כנה ומרגש מאוד! לגמרי הצלחת להעביר את התהליך והתחושה

    אמיתי, כנה ומרגש מאוד! לגמרי הצלחת להעביר את התהליך והתחושה

    • יהב אלגם
      תודה לך אהובה... תמיד מפרגנת!

      תודה לך אהובה… תמיד מפרגנת!

  2. מירב
    והכי חשוב זה לשחרר!!!וזה לגמרי השיעור שלנו ההורים ולא של הילדים

    והכי חשוב זה לשחרר!!!וזה לגמרי השיעור שלנו ההורים ולא של הילדים

  3. לינוי
    יאייי אני כבר מחכה ששלי תחליט להפסיק לינוק , והיא בת שנתיים ו 8 חוד'

    יאייי אני כבר מחכה ששלי תחליט להפסיק לינוק , והיא בת שנתיים ו 8 חוד'

    • יהב אלגם
      זה יבוא לינוי, בזמן המתאים לה.."כמו שהטבע רגיל"..

      זה יבוא לינוי, בזמן המתאים לה.."כמו שהטבע רגיל"..

  4. דנית
    מרגש כל כך. הדמעות זולגות לי כאן על המקלדת

    מרגש כל כך. הדמעות זולגות לי כאן על המקלדת

    • יהב אלגם
      תודה לך דנית, שמחה שנגעתי בך.... לעונג ולכבוד הוא לי!

      תודה לך דנית, שמחה שנגעתי בך…. לעונג ולכבוד הוא לי!

  5. יעל בן שאול סוויסה
    היי היי, הילדה גדלה. תאפשרי לה לפרוח

    היי היי, הילדה גדלה. תאפשרי לה לפרוח

    • יהב אלגם
      וזו החוכמה כולה... כפי שנכתב בסוף הטור :)

      וזו החוכמה כולה… כפי שנכתב בסוף הטור :)

  6. אוסנת עמית גרוסמן
    שנתיים זה יפה מאוד. זה פרק זמן נחמד ומספק. עכשיו הזמן להתבגר

    שנתיים זה יפה מאוד. זה פרק זמן נחמד ומספק. עכשיו הזמן להתבגר

    • יהב אלגם
      תודה לך אוסנת, אכן, תם ונשלם!

      תודה לך אוסנת, אכן, תם ונשלם!

  7. מיתר טראוריג
    איזו אמא לביאה את! כיף לקרוא ולהתרגש

    איזו אמא לביאה את! כיף לקרוא ולהתרגש

    • יהב אלגם
      מיתר, ריגשת אותי באמת... תודה על תגובתך המפרגנת והחמה!

      מיתר, ריגשת אותי באמת… תודה על תגובתך המפרגנת והחמה!

  8. טל קיסרי
    למה רק -היה- זמן קסם???? עכשיו מתחיל זמן קסם מסוג אחר, בוגר יותר

    למה רק -היה- זמן קסם???? עכשיו מתחיל זמן קסם מסוג אחר, בוגר יותר

    • יהב אלגם
      לכל זמן ותקופה קסם ייחודי, תודה לך טל!

      לכל זמן ותקופה קסם ייחודי, תודה לך טל!

  9. איילת נבו
    לא מבינה מה כל הבאאזז לגבי הנקה. אצלי עם שניהם לא התעקשתי ולא כפיתי עליהם את הציצי שלי

    לא מבינה מה כל הבאאזז לגבי הנקה. אצלי עם שניהם לא התעקשתי ולא כפיתי עליהם את הציצי שלי

    • יהב אלגם
      איילת, אין נסיון לייצר באזז סביב הנושא.. רק שיתוף החוויה,הפרטית שלי..

      איילת, אין נסיון לייצר באזז סביב הנושא.. רק שיתוף החוויה,הפרטית שלי..

  10. דבי ש.
    ילדה חכמה וערנית יש לך!!!! את רק צריכה להמשיך להגיד תודה

    ילדה חכמה וערנית יש לך!!!! את רק צריכה להמשיך להגיד תודה

    • יהב אלגם
      תודה דבי! אני אכן מודה, כל יום, כל רגע... שמחתי לקרוא את תגובתך.

      תודה דבי! אני אכן מודה, כל יום, כל רגע… שמחתי לקרוא את תגובתך.

  11. כנרת
    את ממש צודקת.. .. זה הישעור הכי גדול שלנו כהורים, המהות של כל החוכמה הזאת

    את ממש צודקת.. .. זה הישעור הכי גדול שלנו כהורים, המהות של כל החוכמה הזאת

    • יהב אלגם
      תודה לך כינרת, אכן זו המהות!

      תודה לך כינרת, אכן זו המהות!

  12. גילי לרנר
    לי נצבט הלב

    לי נצבט הלב

  13. איריס נגר
    התרגשתי.. עשה לי חשק לחזור לתקופה התמימה הזו

    התרגשתי.. עשה לי חשק לחזור לתקופה התמימה הזו

    • יהב אלגם
      תודה לך איריס, אכן, תקופה קסומה....

      תודה לך איריס, אכן, תקופה קסומה….

  14. טלי ברזלי
    כולנו היינו שם ברגעי ה"די אני לא רוצה יותר" זה אגב ממשיך בגן בביהס ועוד ועוד הרבה רגעי פרידה…

    כולנו היינו שם ברגעי ה"די אני לא רוצה יותר" זה אגב ממשיך בגן בביהס ועוד ועוד
    הרבה רגעי פרידה והתבגרות קטנים שלהם אבל גם שלנו.

    • יהב אלגם
      בדיוק כך.. הם גדלים, ואנחנו איתם, לומדים לשחרר.. תודה על תגובתך!

      בדיוק כך.. הם גדלים, ואנחנו איתם, לומדים לשחרר.. תודה על תגובתך!

  15. ורד אליאב
    הכי זמן של קסם.

    הכי זמן של קסם.

  16. אלה דוידי
    את האמת, לא ממש הבנתי על מה כתבת. על זה שהפסקת להניק או על זה שהיא גדלה

    את האמת, לא ממש הבנתי על מה כתבת. על זה שהפסקת להניק או על זה שהיא גדלה

    • יהב אלגם
      גם וגם אלה.. הפסקנו יחד, היא אכן גדלה :)

      גם וגם אלה.. הפסקנו יחד, היא אכן גדלה :)

  17. ענבל ארנון
    איזו תמונה עוצמתית

    איזו תמונה עוצמתית

  18. חגית ג'רבי
    קראתי ובראש שמעתי את עוף גוזל. מאוד ריגשת

    קראתי ובראש שמעתי את עוף גוזל. מאוד ריגשת

    • יהב אלגם
      תודה לך חגית, אכן.. ברוח השיר, החיבור מתבקש :)

      תודה לך חגית, אכן.. ברוח השיר, החיבור מתבקש :)

  19. עדי הלוי
    אני אוהבת ונהנית לקרוא את הכתבות שלך. יש בהן משהו נעים וכנה

    אני אוהבת ונהנית לקרוא את הכתבות שלך. יש בהן משהו נעים וכנה

    • יהב אלגם
      תודה לך עדי, מבטיחה להמשיך לכתוב... משתדלת לכתוב בכנות תמיד. :)

      תודה לך עדי, מבטיחה להמשיך לכתוב… משתדלת לכתוב בכנות תמיד. :)

אהבת? בואי לעשות לנו לייק גם בפייסבוק