רגע לפני שלום כיתה א'

הילדים שלכם עולים לכיתה א'? מתרגשים? שמחים? או לחוצים ומתוחים? ואולי גם וגם. המשפט הזה נכון גם לגביכם וגם לגביהם, אלא שלגביכם הריגוש יסתיים ויהפוך לשגרה עם תחילת שנת הלימודים ואילו לגביהם מדובר בהתמודדות עם מציאות חדשה, שתימשך גם אחרי.

מעבר שאין לזלזל בו

המעבר מגן לבי"ס הוא מעבר מאוד משמעותי. מגן בו עיקר ההתמודדות היתה חברתית עוברים לבי"ס "של גדולים", מעבר שמביא עמו חובות ואחריות. מעבר מזמן משחק לזמן למידה, מחופש לריכוז והקשבה.

אם עד עתה היו מורגלים לשחק וליצור רוב שעות היום, ולהתרכז בשני מפגשים בני פחות משעה במהלך היום, הרי שכעת התהפכו הזמנים ונדרש מהם לשבת זמן ממושך בריכוז גבוה רוב שעות היום, עם 2-3 הפסקות קצרות למשחק באמצע. גם הציפיות והדרישות מהם גדלות וזה נמשך גם בבית, עם חובות שעד עתה לא נדרשו להם – שיעורי בית.

תוסיפו לכל אלו גם את ההיבט החברתי – גם במקרה הטוב בו ילדכם עלה עם עוד מספר חברים מהגן עדיין רוב הילדים בכיתה חדשים ולא מוכרים לו. איך הוא מתמודד בסיטואציות חדשות? במקומות לא מוכרים? עם אנשים חדשים? איך אתם?

דברים שבלב

זה הזמן לדבר איתו על רגשותיו, לתת להם מקום ולגיטימציה. אגב, גם רגשות מנוגדים הם לגיטימיים – יתכן מאוד שיתרגש לקראת המעבר ועם זאת יחשוש מהשינוי, שיהיה גאה על שעולה לא' ובו בזמן עצוב שנפרד מהגן ומחברים שנשארים, דואג שלא יצליח ללמוד וסקרן לדעת מי יהיה איתו בכיתה ועוד.

נכון, רוב ילדי הגן לא ישבו וישתפו אתכם ברגשות, לרוב מהסיבה הפשוטה שהם מתקשים להעביר למילים את אשר מתחולל בנפשם. הם כן יוכלו לספר לכם על החוויה של הרגש ואתם, מצדכם, תקשיבו ותתרגמו עבורם את החוויה לרגשות. כך למשל אם יאמר: "אני לא יודע. אני רוצה ללכת לכיתה א' אבל אני גם רוצה להשאר בגן". ענו לו "נשמע לי שאתה מרגיש מבולבל, מצד אחד אתה רוצה לעלות לכיתה א', לבי"ס, לפגוש ילדים חדשים וללמוד דברים חדשים ומצד שני אתה רוצה גם להשאר בגן שאתה מכיר ואוהב, זה לגמרי טבעי".

1

כשהילד לא רוצה לעלות לכיתה א'

עבור הורים רבים המעבר של ילדם לכיתה א' הוא מעבר כל כך מרגש ומשמח, עד שהם לא יכולים להבין כיצד הילד שלהם לא מרגיש כך ומסרב בתוקף אפילו להזכיר שהוא עובר לבי"ס ואם מישהו יזכיר זאת הוא מיד יתקן אותו בכעס "לא נכון! אני נשאר בגן!"

אל תיבהלו וגם אל תנסו לשכנע אותו שיהיה לו כיף בבי"ס. אתם הרי לא יכולים לדעת זאת בוודאות ואתם רוצים לשמור על יחסי אמון, לא?

גם במקרה זה השארו איתו בחוויה ותנו לרגש שם: "נשמע לי שאתה רוצה להשאר בגן שאתה מכיר ממש טוב, מרגיש בו בטוח ואוהב את הגננת ואת החברים ואתה ממש מפחד להפרד ולעבור למקום חדש, עם ילדים ומורה שאתה לא מכיר, נכון?" כשיאשר המשיכו "זה טבעי שתפחד להתחיל את בי"ס, גם אני לפעמים פוחדת לפני שאני הולכת למקום חדש, כשאני לא יודעת את מי אפגוש ואיך אסתדר" ואז תחשבו יחד על דרכי התמודדות: "אתה יודע מה עוזר לי במקרים כאלו? להכיר טוב יותר את המקום! אולי נלך לראות (שוב) את בי"ס?" ובאופן דומה גם להכיר ילדים שהולכים לאותו בי"ס, לדבר עם המורה וכד'.

ואולי הוא בכלל יגיד שהוא לא רוצה לעלות לכיתה א' כי החברים הטובים שלו נשארים עוד שנה בגן והוא רוצה להיות איתם. במקרה זה תתייחסו לכך קצת אחרת כמובן, עם דגש על הצד החברתי: "אתה אוהב את החברים שלך ורוצה להיות איתם ודואג שלא תמצא חברים טובים כמוהם בבי"ס ושתתגעגע אליהם מדי". גם במקרה זה נסו לתת מענה למצוקה שלו ויחד לחשוב על פתרונות. למשל איך יוכל לשמור על קשר עם חבריו מהגן (אפשר להפגש אחה"צ) ואיך אפשר לעזור לו להכיר חברים חדשים. (חוגים, גינה, מפגשי אחה"צ ועוד).

להפוך את הזר למוכר

חלק גדול מהמתח שמלווה את הילד במעבר לבי"ס נובע מהמעבר מהנודע אל הלא נודע. מהגן הקטן והמוכר אל בי"ס הגדול והזר. ניתן להוריד משמעותית את המתח ולהפוך אותו להתרגשות ככל שנהפוך את הזר למוכר ובכך פחות מאיים.

רוב ילדי גן החובה מבקרים בבי"ס הקרוב ועושים פעילות משותפת עם תלמידי כיתות א'. זו התחלה טובה אולם לא תמיד מספיקה, במיוחד במקרים בהם הילד לא ילך לבי"ס אותו ביקרו.
נצלו את החופש ללכת לבקר בבי"ס, דווקא כעת, כשהוא סגור ושקט ולא רועש עם המוני ילדים גדולים. ספרו לו קצת על בי"ס, למשל שילדים יגיעו מכל מני גנים, והרבה מהם לא מכירים אחד את השני, לכן זו הזדמנות לרכוש חברים חדשים ולעזור אחד לשני. ספרו לו שיהיו 2-3 כיתות א' וגם כיתות גבוהות יותר.

אם בי"ס פתוח ואפשר להכנס אליו זו הזדמנות נהדרת להראות לו את הדרך משער הכניסה למבנה, להכיר לו את המבנה מבפנים, איפה הכיתות, איפה הספריה, אולם הספורט והמזכירות. המבנה נראה הרבה פחות מאיים כשמבינים את חלוקת החללים בו.
אם אי אפשר להכנס לשטח בי"ס אז לפחות הראו לו אותו מבחוץ והכירו לו את סביבת בי"ס. הפכו את הטיולים הללו לטיולי גילוי מרגשים וכך ילך ויתגמד הפחד ויחליף מקומו בהתרגשות וציפייה לקראת העתיד.

חברים לכיתה וחברים בוגרים

כאמור, גם מבחינה חברתית המעבר הוא משמעותי. לא רק שילדיכם לא יכיר את מרבית הילדים בכיתה, אלא שהוא גם יחווה שינוי ביחס אליו, מלהיות גדול בין קטנים הוא חוזר להיות קטן בין גדולים ובצורה קיצונית יותר מאי פעם. לכן מאוד יעזור לו אם יכיר מבעוד מועד לא רק ילדים שיעברו איתו לבי"ס אלא גם ילדים מהכיתות הגבוהות יותר, שכנים, אחים של חברים וכדומה. זה יתרום לתחושת הבטחון שלו והם גם יוכלו לעזור לו להתמצא בבי"ס בתקופת ההסתגלות.

בברכת שנה נהדרת!

הכותבת היא ליאת קרן, פסיכותרפיסטית לילדים ונוער ומטפלת משפחתית מוסמכת
קליק לפייסבוק של ליאת
קליק לעמוד הבית

אודות טוב שתדעי

טוב שתדעי הוא מדור הצרכנות והפנאי של מגזין אמא של. טיפים, עצות, המלצות, ידע ובעיקר "מה חדש בשוק". התכנים מופקים ע"י מערכת האתר ונכתבים ע"י צוותים מקצועיים מתוך החברות והגופים המובילים בישראל.

השאירי תגובה

כתובת האימייל לא תפורסם.

19 תגובות

  1. ריקי
    לחץ לחץץץ

    לחץ לחץץץ

  2. רקפת
    ולי יש צמד להכניס לכיתה א' , כן כן צמד! את התאומים הקטקטים שלי

    ולי יש צמד להכניס לכיתה א' , כן כן צמד! את התאומים הקטקטים שלי

  3. נועה ב.
    תעירו אותי כשתיגמר השנה! ויגיע יולי 2014!

    תעירו אותי כשתיגמר השנה! ויגיע יולי 2014!

  4. אודליה
    הכניס לי קצת סדר לראש! תודה ((:

    הכניס לי קצת סדר לראש! תודה ((:

  5. סיגי דוד
    ומה עושים עם הפחדים של היומיום? של איך מתייחסים אליו? איך הוא משתלב? איך הוא משחק? מי לא הסכים לשחק…

    ומה עושים עם הפחדים של היומיום? של איך מתייחסים אליו? איך הוא משתלב? איך הוא משחק? מי לא הסכים לשחק איתו? איך מתנהגים אליו מסביב?… איך??

  6. גילי לרנר
    אנחנו אמהות, יש לנו פחדים ולחצים תמיד בכל מצב. המתח והחרדות מלווים אותנו כל הזמן ללא הפסקה, בלי קשר לאירוע…

    אנחנו אמהות, יש לנו פחדים ולחצים תמיד בכל מצב. המתח והחרדות מלווים אותנו כל הזמן ללא הפסקה, בלי קשר לאירוע זה או אחר

  7. yana
    very very good

    very very good

  8. יערית הראל אדרי
    באיזה עוד דרכים יצירתיות ניתן להפוך את הזר למוכר??

    באיזה עוד דרכים יצירתיות ניתן להפוך את הזר למוכר??

  9. פנינה
    אני מנסה להדחיק .. רק הלחצתם אותי עוד יותר :)

    אני מנסה להדחיק .. רק הלחצתם אותי עוד יותר :)

  10. דבורית בראון
    אהבתי את המסר אבל החיים, כמו החיים, הם דינמיים וזה לא רץ ככה חלק

    אהבתי את המסר אבל החיים, כמו החיים, הם דינמיים וזה לא רץ ככה חלק

  11. דורין עמיאל
    רק מלחשוב על היום הראשון בכיתה ב' מתהפכת לי הבטן למות!

    רק מלחשוב על היום הראשון בכיתה ב' מתהפכת לי הבטן למות!

  12. רוזית
    הכל יפה כשזה כתוב, כשזה בתור עצות.. אבל בשטח המציאות שונה לגמרי, אין בכלל מה להשוות

    הכל יפה כשזה כתוב, כשזה בתור עצות.. אבל בשטח המציאות שונה לגמרי, אין בכלל מה להשוות

  13. בילי כהן
    כתבה טובה מאוד

    כתבה טובה מאוד

  14. טל גנוסר
    ושלי מתחיל גן עירייה בפעם הראשונה!! מה עושים עם הפחדים האלו????

    ושלי מתחיל גן עירייה בפעם הראשונה!! מה עושים עם הפחדים האלו????

  15. קרנית
    כתבה מצוינת

    כתבה מצוינת

  16. בת חן
    שלי עולה לכיתה ג' ואני לחוצה ומתוחה מאוד!!!!! כאילו זו השנה הראשונה בגן או משהו!!!

    שלי עולה לכיתה ג' ואני לחוצה ומתוחה מאוד!!!!! כאילו זו השנה הראשונה בגן או משהו!!!

  17. ענת שלום
    הכי חשוב לנשום ולזכור שכולם עוברים תהליך שכזה. אהבתי את גישת הכותבת.

    הכי חשוב לנשום ולזכור שכולם עוברים תהליך שכזה. אהבתי את גישת הכותבת.

  18. כרמית חיון
    כתבה חשובה תודה

    כתבה חשובה תודה

  19. אמא של אייל
    לא יודעת מי יותר חוששת הילדה או אני

    לא יודעת מי יותר חוששת הילדה או אני

אהבת? בואי לעשות לנו לייק גם בפייסבוק