אני לא יכולה להתגרש ממנו

השבוע נתקלתי במקרה בספר חדש בשם 'כותבת ומוחקת' וחשבתי כמה חבל שאי אפשר לכתוב ולמחוק רגשות.
נעים מאד, אני מיקה. בכרטיס הביקור הרשמי שלי כתוב 'מעצבת פנים, סטייליסטית לבית ויועצת פנג שואי מוסמכת', אותו קל לי מאד לתת. כולם יודעים מי אני, חוץ ממישהו אחד.
נתחיל את הסיפור מהאמצע. כשאני אומרת אמצע, אני מתכוונת לעכשיו ומקווה שיש לי עוד מספיק זמן עד שאגיע לסוף. אז מה יש לנו היום? יש אותי, יש בעל אוהב, ילד מתוק, חתול שמנמן, כלבה קטנה אבל רעשנית ובית בבעלות משותפת עם הבנק, עד פה הכול טוב ויפה. מה עוד? אמא שלי, שהיא באמת מתנה, אחות שכל יום אני מגלה ואוהבת מחדש ואבא. אבא..
אבא כמעט בן 80, הוא לא עומד להשתנות. אני לא יכולה להתגרש ממנו. הוא אבא שלי ואני אוהבת אותו. זה לא היה ככה תמיד. אבא תמיד היה שם, אבא תמיד נתן כל מה שהיה לו וגם כל מה שלא היה. אבא שלי תמיד אמר לי כמה הוא אוהב אותי, אבל אף פעם לא הרגשתי ממנו אהבה, כמה הייתי רוצה להרגיש שהוא אוהב אותי באמת. כמה הייתי רוצה לאהוב אותו בלי כאב.

ההתחלה. הייתי בת 5 בערך, הוא היה יוצא לעבודה לפני שקמתי וחוזר אחרי שהלכתי לישון. קיבלתי המון מתנות, הוא היה לוקח אותי ואת אחותי להצגות וללונה פארק בסופי שבוע, הייתי רצה אליו כמו שרק ילדים רצים, הוא היה מחבק אותי בטפיחה על השכם. אני בת 12, מזל עקרב ויש לי דעות על הכל. אבא שלי מעדיף אנשים שחושבים בדיוק כמוהו, אני מבינה שלעולם לא אחשוב כמוהו. כבר בת 16, רגע לפני שאמרתי שלום ויצאתי עם החבר, טיפ לחיים עפ"י אבא- תני לו לדבר, תחייכי, גברים לא אוהבים שנשים מביעות דעה. לא זוכרת מה אמרתי, רק שמשהו בתוכי נשבר כשהבנתי שהוא לא באמת חושב שיש לי משהו חשוב להגיד. בת 18, כתבתי לו מכתב, כתבתי כל מה שכאב. הוא לא הבין כלום. שאלתי אותו מה זאת משפחה בעיניך? הוא אמר- גוף כלכלי.
ההמשך. אני אישה חזקה, אני חייה את חיי בדרכי וגאה בעצמי, אומרת מה שאני חושבת לכ-ו-ל-ם, חוץ ממנו. אני לא רוצה לבכות יותר, אני לא רוצה לכעוס, אני רוצה לאהוב. לאט לאט אני מבינה שהשינוי חייב לבוא ממני. אז אני שותקת, כמו שהוא אוהב. בארוחות שישי אני מספרת רק על מה שאני יודעת שלא יזעזע את הסירה.
עכשיו. יש לי בעל, יש לי ילד, יש לי קריירה מספקת ובית, יש לי אבא בן כמעט 80 שלא מכיר אותי בכלל. אני שונאת את זה, זה החלק הלא כנה היחיד בחיי. אני שונאת לשקר, אני דווקא מצויינת בזה, אבל פשוט לא נראה לי שיש סיבה. אני חיה את חיי מתוך אמונה בדרך- אז למי ולמה יש לשקר? רק לעצמי.
באנגלית יש זמן future continuou, שהוא עתיד מתמשך, פעולה שמתחילה בעתיד ועתידה להתמשך לאורך זמן. הוא כמעט בן 80 ואני חייבת לפעול. השאלה איך. איך מסבירים לאדם בעל יכולת הכלה רגשית מוגבלת שאת מבינה שהוא נתן כל מה שהיה לו, אבל זה לא הספיק. שאת מבקשת ממנו לעשות את הבלתי אפשרי ולהכיר מישהו באמת. נעים מאד- אני מיקה, הבת שלך.
עוד אין לי תשובה, אבל החלטתי לצאת לדרך- אני מיקה, אשתו של יניב ואמא של לירי, אני מעצבת לאנשים בתים שמביאים להם שפע ואני יודעת ששווה לאבא שלי להכיר אותי.

אודות מיקה אלטר

נשואה ליניב ואימא של לירי (שלמען הסר ספק, מדובר בבן קסום במיוחד). מעצבת פנים וסטייליסטית לבית עפ"י תורת הפנג שואי, MikMik Design - עיצוב שמזמין אושר. אוהבת במיוחד רגעים קטנים כאלה שהכול בדיוק מושלם בהם, למשל לשכב על הדשא כשבעלי והילד רצים סביבי והצבע של השמיכה מתאים בדיוק לפרחים מאחורי וללק על הציפורניים ברגליים.

השאירי תגובה לסימה עזרא בטל תגובה

כתובת האימייל לא תפורסם.

22 תגובות

  1. מיקה בת יקרה שלי כל כך גאה בך, על הנחישות, ועל האהבה הרבה שיש בך. כשאת כל כך כואבת,…

    מיקה בת יקרה שלי
    כל כך גאה בך, על הנחישות, ועל האהבה הרבה שיש בך. כשאת כל כך כואבת, סימן שאת אוהבת, כי עדיין אכפת לך.
    כשאת מעבירה דרך ליבך אהבה כלפיו, היא עוברת דרך ליבך. ואני רוצה שתדעי, כי בעודך מוצאת בתוכך משאבים כדי למצוא נתיבים אליו, את סוללת את דרך האהבה של עצמך. המשיכי לכתוב, גם אם וירטואלית, כתיבתך היא מזור עבורך.

    אספר לך סיפור, שקרה לי:
    לפני שנים רבות, כמו שמתחילים כל הסיפורים החשובים, פניתי בשאלה לישות שתקשרה דרך הטרנס מדיום, חנה יקואל ז"ל. את, מיקה, היית עדיין ילדה קטנה, ואני הייתי נשואה עדיין לאבא שלך.
    גם אני חוויתי, מאותן סיבות כמוך, תיסכול וכאב ביחס אליו (אבא שלך) ושאלתי: מה עלי לעשות? איך להגיע אליו?

    אספר לך עכשיו את התשובה שקיבלתי ואני בטוחה שתדעי להשתמש בה בתבונה, גם אם אני הבנתי אותה רק לאחרונה, אחרי הגירושים ממנו.

    הישות המתקשרת אמרה לי להתייחס אליו (אל בעלי, אבא שלך) כאילו היה תינוק, או בן אובד שלי.
    מעניין לדעת מה את חושבת הפתרון שיש במטאפורה הזאת?

    מה אתן חושבות, קוראות יקרות?

    דרך האהבה היא הדרך היחידה שמצאתי כבעלת כוח לממש את מלא הפוטנציאל שבי, זו הדרך שאני מעבירה כשאני מנחה אנשים בנתיבי החיים, תחילה דרך הגוף, ואחר כך דרך הראש, ואולי ספאננה, גישת האימון בעיסוי שפיתחתי, היא חלק מהכוונה החיובית שבקושי שלי עם אבא, כן, אני מאמינה שבכל מצב יש כוונה חיובית, רק צריך למצא אותה.לא כך?

    מחבקת אותך
    אמא

  2. ואוו, איך באת לי נכון בפוסט הזה . גם לי אבא (רק שאני לא אוהבת אותו ..) עם נכות רגשית…

    ואוו, איך באת לי נכון בפוסט הזה . גם לי אבא (רק שאני לא אוהבת אותו ..) עם נכות רגשית מעל 100% שרק רוצה כבוד . שנים נאבקתי עם הרצון שיאהב אותי -הוביל אותי בין בחירות מוטעות בגברים וכיום להיות אם חד הורית לשניים מופלאים. הרצון שיכיר אותינבאמת ויהיה גאה בי ליווה אותי מאז שאני זוכרת את עצמי ולא חשוב לאיזה הישגים הגעתי בעיניו אני אויר שקוף . גם התעמתתי אתו – נפל על אוזניים ערלות, התעלמתי והוא גם, צעקתי והוא אמרהשאני לא נורמלית וכהתאמצתי עוד יותר מצאתי שאני משמשת רק לצרכים שלו . אין פה אהבה אין פה רגש ובוודאי יש פצע פעור . ערב כיפור שוב אימת אותי עם כאב בנוגע אליו ואז שוב חשבתי לפרוק ולכתוב לו מכתב . החלטתי שהוא מבוגר ואין כל טעם ועם הפצע הזה אחיה תמיד . התרופה שמצאתי היא ילדיי והאהבה ללא תנאי שאני מרעיפה עליהם . והם מחזירים ובשפע . תודה לך על הפוסט שבא לי בול בזמן וביטא חלק ניכר ממה שאני חשה . שנה טובה וחיבוק ענק לכל הילדים הפצועים באשר הם

  3. תודה על החיבוקים הוירטואליים, אני מקווה שיהיה סוף טוב לסיפור. מקווה שאלמד לקבל אותו כמו שהוא, מה שבטוח- סימנתי את…

    תודה על החיבוקים הוירטואליים, אני מקווה שיהיה סוף טוב לסיפור. מקווה שאלמד לקבל אותו כמו שהוא, מה שבטוח- סימנתי את הדרך, כעת עלי לצעוד בשביל.

  4. הכל מבינה ואין בעייה
    אני חושבת שאת צריכה פשוט לקבל אותו ולהכיל אותו בדיוק כפי שהוא. לא אהבתי את התגובה שאמרה שיש לו "אופי…

    אני חושבת שאת צריכה פשוט לקבל אותו ולהכיל אותו בדיוק כפי שהוא. לא אהבתי את התגובה שאמרה שיש לו "אופי מחורבן". יש לו אופי. נקודה. כמו שלך יש אופי. נקודה.
    אני חושבת שאת צריכה לומר תודה על הזכרונות של הבילויים, המתנות, הביחד הזה. לומר תודה על שעמל מבוקר עד ליל כדי שלך יהיה כל מה שאת צריכה על מנת לגדול להיות אישה נפלאה. הוא גם אמר שהוא אוהב, לא חסך מילים. אבא שלי לא אמר ולא חיבק- אבל בעיניים העריץ. על זה אני מודה לו עד היום, על הכוחות שזה נתן לי.
    אז בואי לא נחפש מה הוא לא נתן (רבאק…חיבוק?!) וכן נראה את ההרבה שהוא כן נתן (מילים, תשומת לב, פרנסה, דאגה וכו'..) יקירתי, זה דור אחר, ההורים שלהם היו אחרים וזה מה שהם מסוגלים. כבדי אותו על זה ותתבונני קצת לצדדים לראות מה אחרים קיבלו מההורים. אני בטוחה שתגלי שקיבלת עולם ומלואו!
    תמלאי את הלב שלך רק ואך ורק באהבה, רק ככה תצליחי להכיל אותו על האופי שלו. אני במקומך הייתי הולכת ומחבקת אותו בעצמי ולא מחכה שזה יבוא ממנו. את הבת שלו. את צריכה להכיר תודה!
    מאחלת לכולם חתימה טובה ושנה מבורכת :)

    • אלמוני
      התגובה הזו "הכל מבינה ואין בעייה" פשוט בול פגיעה. זה מעט המכיל את…

      התגובה הזו "הכל מבינה ואין בעייה" פשוט בול פגיעה.

      זה מעט המכיל את המרובה , וכל המוסיף גורע.

  5. דנה
    את לא חייבת לעשות כלום אני באותו מצב עם אבא בין 65 והגעתי לניתוק מוחלט כי רק ככה טוב לי

    את לא חייבת לעשות כלום אני באותו מצב עם אבא בין 65 והגעתי לניתוק מוחלט כי רק ככה טוב לי

  6. עופרה
    סליחה על החטטנות אבל איך הוא עם אמא שלך?

    סליחה על החטטנות אבל איך הוא עם אמא שלך?

  7. שירן ד.
    יחסי אבא-בת הם תמיד בעייתייים תמיד

    יחסי אבא-בת הם תמיד בעייתייים תמיד

  8. נעמי זלסקו
    את לא חייבת לפעול ולא חייבת להמשיך לנסות. האיש מבוגר, זה האופי המחורבן שלו, הוא לא יודע להראות אהבה ולא…

    את לא חייבת לפעול ולא חייבת להמשיך לנסות. האיש מבוגר, זה האופי המחורבן שלו, הוא לא יודע להראות אהבה ולא יודע להכיל כלום. את לא תצליחי לטלטל את עולמו ולהפוך את הקערה. תניחי לו ותמשיכי בחיים הנחמדים שלך

  9. צביה
    הייתי אומרת לך שתרפי, שתדפדפי, כי אנשים לא משתנים לעולם, אבל ברור לי שזה יותר מדי עדין ומסובך

    הייתי אומרת לך שתרפי, שתדפדפי, כי אנשים לא משתנים לעולם, אבל ברור לי שזה יותר מדי עדין ומסובך

  10. סופיה לוי
    איך האחים/יות שלך איתו?

    איך האחים/יות שלך איתו?

  11. מזל
    כואב לקרוא

    כואב לקרוא

  12. סימה עזרא
    הייתי באותו פלונטר כמוך.. אותם שתיקות וכאבי לב.. עד שהוא נפטר לפני שנתיים בגיל 84 ושיחרר אותי מהכל

    הייתי באותו פלונטר כמוך.. אותם שתיקות וכאבי לב.. עד שהוא נפטר לפני שנתיים בגיל 84 ושיחרר אותי מהכל

  13. מזי רודיטי כהן
    מרגש מרגש!

    מרגש מרגש!

  14. ג'ודי
    נשמע שהמפסיד זה רק הוא

    נשמע שהמפסיד זה רק הוא

  15. כרמית חיון
    גם אני באותה סירה כמוך :)... :(

    גם אני באותה סירה כמוך :)… :(

  16. שגית
    ההפסד כולו שלו

    ההפסד כולו שלו

  17. דורין עמיאל
    הפסד שלו

    הפסד שלו

  18. רינת אלפנדרי
    אצלי זה אותו סיפור רק עם האמא והיא בת 65 לא בת 80, באותו מצב

    אצלי זה אותו סיפור רק עם האמא והיא בת 65 לא בת 80, באותו מצב

אהבת? בואי לעשות לנו לייק גם בפייסבוק