איפה למדת לרקוד ככה?

 אמא את צריכה לשבת ולראות אותי שאני רקדנית.

איזה יופי! אני מתמוגגת. איפה לשבת?

פה אמא, על הספה.

אני כמובן מתיישבת.

אלמה מסתתרת מתחת לשולחן האוכל ואני ממתינה.

אמא את מוכנה?

כן מתוקונת, אני מוכנה. בואי!

אט אט, בפסיעות רכות ובצעדים עדינים אלמה נחשפת במלוא הדרה. מניפה את ידיה מעלה מעלה, מרוכזת, מתמסרת למוזיקה דמיונית, מסתובבת..ופתאום! עוצרת.

סמל לאומנות

אמא אני צריכה חצאית מסתובבת!

אלמה את באמצע ההופעה, הקהל יושב, מתבונן. אי אפשר לעצור באמצע- בזמן אמת. תאלתרי!

אני ממש מנסה להחדיר בה מעט מתולדות התיאטרון,שיטת סטאניסלבסקי, משמעות הקיר הרביעי, יצירתיות, אבל..

אלמה בעקשנות- אמא תביני! אם זה חשוב לקהל הוא יחכה.

טוב. נחכה.

אמא אני רוצה את החצאית היפה שתפרת לי.

הילדה הזו יודעת בדיוק איפה ללחוץ!

נהדר אלמה. הקהל יחכה ועוד איך יחכה! ואני.. כמה שאני גאה.

קול רך, ענוג ועמום נשמע מירכתיי שולחן האוכל..אמא! אבא! ההופעה מתחילה!

אבא אופיר מצטרף. אנחנו כאן.

האווירה מרגשת. אני ואופיר יושבים דרוכים ונרגשים בצפייה חסרת תקדים. בכל זאת.. הנסיכה שלנו מבצעת כניסה לבמה.

אלמה יוצאת, מוודאת בחצי מבט שאנחנו בעניין ומתחילה לרקוד- כמו רקדנית מקצועית.

אני לא מתאפקת ושואלת, איפה למדת לרקוד ככה?

אמא! (בטון מצווה) לא עכשיו! לא מדברים בשעת ההופעה!

אני שותקת. מתמוגגת…רגע איפה אני..? קריאה אחרונה לנוסעי אוניית החלומות.אני מפליגה שוב..? לאן..אלמה שלי היא נדיה קומנצ'י, עטורה בשבחים, ניצחונות, הצלחות והרבה מעריצים. אלמה שלי סמל תרבות. סמל לאומנות. כמה נחת.

הספינה עוגנת בללה לנד רוסיה. שטיח אדום נפרש לפני ואני בשמלת ערב מהודרת ונוצצת פוסעת אל אולם המופעים (כמובן שאלמה היא הרקדנית הראשית ועליה הכל מדובר) יצירותיו של צ'ייקובסקי מתנגנות ברקע..כמה גאווה. גם אני משהו, באמת? אני מספרת לכל העיתונאים והצלמים. גם אני הייתי שחקנית! באמת..היום אני מעצבת בגדי ילדים אבל אני גם וגם וגם, אני מאוד יצירתית וייצרית

ו…

מה שקטע את חלומות ההקיץ שלי היה ארי הגבר הקטן שפרץ לבמה עם קשת פרחים סגולה על ראשו. הוא חובר לאלמה שלי בצעדי גרנד פלייה, רלבה והופ! ארי מסתובב ומבצע פירואטים נשגבים. חיקוי מדוייק להפליא של אחותו הגדולה אלמה.בתקופה האחרונה הקטנצ'יק שלי מאמץ לעצמו תכונות של קוף אחרי בן- אדם.

אוקיי הבנתי. מחר נצא לפארק לשחק כדורגל או משהו כזה של בנים.

קראת? ספרי לנו מה את חושבת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

כתבות דומות