אני בוחרת לבקש סליחה מעצמי

חודש אלול ידוע כזמן סליחות, הימים שלפני יום הכיפורים מביאים אותנו, מי במתכוון ומי מכורח המסורת, לחשבון נפש ושיח-עצמי.
מנהג הסליחות המקובל טרום הימים הנוראים נוטעים בנו הרגשת ניקיון המצפון, לכן אנו נוטים לסלוח גם לאלו שנשבענו לנטור להם לנצח.
רגע לפני כיפור אני שוב משחזרת מה בעצם גרם לי לכעוס על החברה שאיכזבה?
מה היה הרגע שבו הצליחה להוציא אותי משלוותי? לחצות קוים אדומים ולבגוד באמון, בחברות שלנו.
היינו קרובות. לא מהסוג שלא נפרדות, לא חברות של שחור או לבן.
היו לנו את הימים עם החבורה והיו לנו את הזמנים הפרטיים שלנו אחת על אחת.
שיחות נפש בצד אי-הסכמות, כיופים בצד רגעי כעס: כאמור, לא רק שחור ולבן, אלא קשת צבעים רחבה.
הייתה לי למשענת כשהתרסקתי ונכנסתי לאותן נעליים כשהיא הזדקקה לי.

לא היו לנו בלקסיקון "שעות קבלה". זה היה אך טרוויאלי שאעבור לדום כשתקרא לי בדיוק כשם שהיא היתה עושה זאת עבורי.
ויום אחד זה נגמר.
אני זו שבחרה להתנתק.
לא בלב שלם, לא בלי להשאיר דלת פתוחה, לא בלי סימני שאלה אבל בהחלט בהחלטה רגעית ואימפולסיבית. היתה לי סיבה מוצדקת ולמרות זאת חיכיתי וייחלתי לטלפון שואל.
כשזה לא הגיע ונוכחתי שעולם כמנהגו נוהג התחלתי לחשוב שאולי אני לא בסדר. אולי בעצם הציפיות להגדרת ה"חברות" היו גדולות מדי? לא ריאליות?
יתכן שאני משקיעה too much וחושבת לקבל מינימום יחס זהה?
ערב כיפור, אנשים נוטים לבקש סליחה "אם במקרה פגעתי".
אני בוחרת לבקש סליחה מעצמי, שהחמרתי, שהתעקשתי, שהקפדתי, שהייתי טוטאלית מדי.
לא כל האצבעות שוות, לא כולנו דומים. אולי מושגי החברות כפי שאני רואה ומגדירה אותן לא נתפסים באופן זהה אצל האחר.
לסלוח זו מעלה אלוהית אין ספק – אבל סליחה מעצמי שאיני מסוגלת לשכוח.

אודות אורנה שושי

נשואה ואם לשלוש, שבעלי ואני מנסים להגשים להן ביום את כל חלומות הלילה. מאמינה שאומץ הוא להרפות מהמוכר ואחרי 30 שנות קיבוע במקום עבודתי עשיתי check-out והיום אני מקיצה בכל בוקר למקום שחלמתי להיות חלק ממנו. בנוסף, מתנדבת בקהילה - אני "נערת ליווי" (לא מהסוג המקובל) לילדה נכה. המשאב האנושי תופס מקום חשוב אצלי בסדר העדיפויות.. אהה וגם הניקיון (לא הייתה ולא תהיה לי עוזרת).

השאירי תגובה

כתובת האימייל לא תפורסם.

29 תגובות

  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה)
    תודה לכל המגיבות, עם כל הצער והכאב (כן, זה כואב) ממשיכים הלאה. נושא השיעור שלי הפעם היה…

    תודה לכל המגיבות, עם כל הצער והכאב (כן, זה כואב) ממשיכים הלאה.
    נושא השיעור שלי הפעם היה כנראה איך לא לקחת כל דבר כמובן מאליו גם אם עשיתי את המיטב מבחינתי.

  2. עידית
    אני מאמינה שלכל בנאדם ולכל פרק יש תפקיד. כנראה התפקיד שלך בחייה ושלה בחייך הסתיים , מיצה את עצמו ..

    אני מאמינה שלכל בנאדם ולכל פרק יש תפקיד. כנראה התפקיד שלך בחייה ושלה בחייך הסתיים , מיצה את עצמו ..

  3. אוסנת
    וואי וואי על התמונה!!!!!

    וואי וואי על התמונה!!!!!

  4. חני גרץ מזרחי
    הסליחה מעצמנו היא הסליחה הכי חשובה. לא ממקום אגואיסטי בכלל. העיקר שאת שלמה עם האמת שלך

    הסליחה מעצמנו היא הסליחה הכי חשובה. לא ממקום אגואיסטי בכלל. העיקר שאת שלמה עם האמת שלך

  5. קלרה
    ממש מרגש

    ממש מרגש

  6. ליאת ינקו מידן
    סליחה מעצמך שאת לא מסוגלת לשכוח . חזק. מרגשת את. אני אימצתי

    סליחה מעצמך שאת לא מסוגלת לשכוח . חזק. מרגשת את. אני אימצתי

  7. עדי יגודייב
    הכי טוב להיות טוטאליים. עם כל הנשמה.

    הכי טוב להיות טוטאליים. עם כל הנשמה.

  8. יערית
    כתבת מילים יפות יפות

    כתבת מילים יפות יפות

  9. מוניקה
    אז לא הגיע שום טלפון מתעניין??

    אז לא הגיע שום טלפון מתעניין??

  10. ורד ביטון אלימלך
    חבל שאת לא שומעת את אנחת הרווחה הארוכההה שיצאה ממני ..חבל.. זה מה שהרגשתי אחרי שקראתי את הטור שלך

    חבל שאת לא שומעת את אנחת הרווחה הארוכההה שיצאה ממני ..חבל.. זה מה שהרגשתי אחרי שקראתי את הטור שלך

  11. טובית מוריאל
    כתבת מאוד נוגע. הייתי שם עם חבר טוב שאיכזב.

    כתבת מאוד נוגע. הייתי שם עם חבר טוב שאיכזב.

  12. שימרית
    העיקר שאת כנה עם עצמך ושמה את כל הקלפים גלויים

    העיקר שאת כנה עם עצמך ושמה את כל הקלפים גלויים

  13. דקלה
    לסלוח זה מעלה אלוהית, לטעות מעלה אנושית

    לסלוח זה מעלה אלוהית, לטעות מעלה אנושית

  14. קרן זיגל
    לשחרר לשחרר לשחרר. במיוחד עכשיו. בימים האלה

    לשחרר לשחרר לשחרר. במיוחד עכשיו. בימים האלה

  15. שושי אורבנט
    ליבי איתך . גם אני כזו

    ליבי איתך . גם אני כזו

  16. רוני קלוגר צורף
    זה לא את שלא בסדר.. לא. ממש לא. זה הפרטנרית הזמנית שלך

    זה לא את שלא בסדר.. לא. ממש לא. זה הפרטנרית הזמנית שלך

  17. ג'ודי
    לפעמים אנחנו חושבות שחברות זה ברזל. משהו שלא מתכופף אבל החיים יותר חזקים מהכל

    לפעמים אנחנו חושבות שחברות זה ברזל. משהו שלא מתכופף אבל החיים יותר חזקים מהכל

  18. רעות ס.
    לא ברור איך היא לא חיפשה אותך וניסתה להשיג אותך אם פתאום נעלמת לה וניתקת קשרים..?!?

    לא ברור איך היא לא חיפשה אותך וניסתה להשיג אותך אם פתאום נעלמת לה וניתקת קשרים..?!?

  19. אנה צוריאל
    תמונה שווה 1000 מילים

    תמונה שווה 1000 מילים

  20. הדר אדוט
    נשמע שזה דיי הפסד שלה

    נשמע שזה דיי הפסד שלה

  21. כרמית חיון
    מבינה אותך ..גם אני בערך ככה

    מבינה אותך ..גם אני בערך ככה

  22. כלנית עצמון
    כמו תמיד מרגשת ונוגעת

    כמו תמיד מרגשת ונוגעת

  23. מיתר
    אבל איך היא לא ניסתה לברר מה קורה ולמה, אם בחרת להתנתק יום אחד בלי התראה?

    אבל איך היא לא ניסתה לברר מה קורה ולמה, אם בחרת להתנתק יום אחד בלי התראה?

  24. ניקי לוינסון
    גם אני כזו.. נסחפת, משקיעה, משתקעת, מתאמצת, הולכת עד הסופ

    גם אני כזו.. נסחפת, משקיעה, משתקעת, מתאמצת, הולכת עד הסופ

    • שינדר חנה
      החברה,לדעתי, בחרה להתנתק ולא לברר איתך למה? מה קרה? כי כנראה בראש היא מזמן רצתה בניתוק, ואת עשית לה את…

      החברה,לדעתי, בחרה להתנתק ולא לברר איתך למה? מה קרה? כי כנראה בראש היא מזמן רצתה בניתוק, ואת עשית לה את העבודה קלה – לפעמים זה קורה – תפנימי לא איכפת ומתאים לה מטד שעשית צעד ראשון בכיוון ואני כמעט בטוחה שאם זה תלוי בה,היא לעולם לא תברר זאת. זו רק דעתי, כמובן.

  25. ליסה
    אני אוהבת את אלו הטוטאליות שמשקיעות יותר מדי מכל הלב

    אני אוהבת את אלו הטוטאליות שמשקיעות יותר מדי מכל הלב

  26. שירז לנקרי
    כמה את כנה עם עצמך מדהים

    כמה את כנה עם עצמך מדהים

אהבת? בואי לעשות לנו לייק גם בפייסבוק