אולי אני אמא לא מספיק טובה

תבינו, אני באמת משתדלת, עושה את כל המאמצים להיות אמא טובה, כמו שכתוב בספרים. אבל תמיד יש משהו שמפריע, משבש את המהלכים.
יש לנו סדר יום קבוע, קמים בבוקר, אני מכינה כריכים בנאליים עם הרבה ממרח שוקולד, הילדים נועלים נעלים, מתלבשים ובמקרה הטוב גם מצחצחים שיניים. אני מתארגנת בעצמי אם זה לעבודה או ליום סידורים ובלחץ של זמן מדוד כמו בשעון חול אנחנו יוצאים לדרכנו.
יש בוקר ואז צהרים עם אוכל ושיעורי בית ויש גם אחר הצהרים של הסעות לחוגים וחברים ואז יש ערב עם מלא מריבות ומי יתקלח ראשון וקצת שעורים שהם שכחו בצהרים לעשות.
ואני מחייכת, מחבקת וצועקת כשצריך, בין לבין מנקה, מכבסת ותולה כביסה. כן, זוהי השגרה.
אבל אז מגיע המטרד ויש לו שם יפה, קוראים לו "חג" והחוצפן מביא איתו גם חברים להם קוראים "החופשים".
ובכל יום חופש כולם בבית, אין רגע של שקט לעצמי וכל מה שאני שומעת מסביבי זה : אמא, לאן הולכים? מה עושים היום? מה תקני לי מתנה? (כי כל סופ"ש וחג הם סיבה למסיבה).

לי החופש מרגיש כמו תא לחץ שסוגר וסוגר והקווים בטבלת הייאוש לא עושים סימן שהם הולכים להיגמר.
יש משפחות שמספרות לי שהן מחכות לימים האלו, שהם נוסעים ומבלים, קמים מאוחר וכולם, כל היום ביחד משלימים חוסרים, אבל אצלי זה מעיר שדים אפלים, גורם לי לפקפק בכישוריי האימהיים.
אולי אני לא מספיק טובה? למה דווקא בחופש אין לי חשק ללכת עם ילדיי לגינה או לשחק איתם משחקי קופסא?
לפני שאני יוצאת מהשגרה שלי, אני מכינה עצמי נפשית, מתכננת תכניות, מה לעשות בימים ומה לעשות בלילות, מזכירה לעצמי שחג זה דבר משמח, חוגגים ונפגשים עם קרובים ובני משפחה רחוקים, עושים דברים שלא נמצאים בסדר היום השבועי הרגיל.
ואז כשהוא באמת מתחיל, אני מעט נרגעת, נזכרת שיש גם דברים טובים שיכולים לגרום לי נחת, לא צריך לקום מוקדם עם צלצול השעון, אפשר להישאר במיטה ואז כל הילדים באים וביחד אנו מתחפרים, אנחנו נהנים מסדרת טלוויזיה לא הכי חינוכית ולא תמיד אוכלים ארוחות בריאות לפי התפריט.
וכשהחופש נגמר ומריחים את הסוף, פתאום קצת עצוב לי ואני מבינה שלצאת מהשגרה – זה לא כזה רע!

קראת? ספרי לנו מה את חושבת

12 תגובות

  1. חופש זה כיף, חופש זה מהנה, זה בריא, זה אושר.. אבל הכי כיף שהוא מסתיים וחוזרים לשיגרע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

כתבות דומות