משרד החינוך לא מכיר "משפחות אחרות"

נדמה היה שמערכת החינוך כבר יודעת לחנך את ילדינו שיש משפחות מהרכבים שונים ושכולן לגיטימיות. היה נדמה שידוע לה שתם עידן המשפחה ה'רגילה' (אמא, אבא, שלושה ילדים). אבל כנראה שהכל רק לכאורה. המערכת טרם הפנימה באמת ובתמים שתם עידן זה ועדיין עושה עוול (גם אם לא מכוון) לילדים מהמשפחות ה'אחרות'.

לוח הלבד הארור בגן הילדים
שנות גן רבות מאחוריי. זכורים לי בקרים בו קיבלו את פני הילדים בבקשה לשייך עצמם לטור המתאים בלוח הלבד בגן, ולהדביק את שמם בהתאם.. הנושא: "המשפחה שלי". וליתר דיוק: כמה אתם במשפחה. האם אתם חמישה ויותר? ארבעה? שלושה? שנאתי את המטלה הזאת. הרגשתי שהיא מדגישה הבדלים, ומה זה חשוב בכלל.
ישראל היא ארץ המקדשת משפחתיות וילודה. החברה הישראלית מתנשאת על משפחות שמונות רק, רחמנא ליצלן, ילד אחד. זאת ועוד, מערכת החינוך (החל מהגנים) פחות יודעת להתמודד עם משפחות שאינן בהרכב ה"מסורתי", קרי אמא אבא ומספר ילדים.
אז אני תוהה, האם עבר בראשה של אותה גננת נכבדה, מה יחשוב אותו ילד, איך ישייך עצמו ב"דילמת הלבד", אם הוא חי במשפחה של אם גרושה ואב שהתחתן שוב וממנו יש לו אח? איך בדיוק מתבצעת הספירה כאן? וכיצד סופרים משפחה בה גרים יחד סבתא, אמא ובן? זה שניים או שלושה? מה ומי נחשב בעצם ב"משפחה"? ולמה בכלל להעמיד אותם בהתחבטות הכבדה הזאת?
ומה ירגיש הילד "יוצא הדופן" שאין לו (אלוהים אדירים) אחים? הטור שלו (משפחה המונה שלושה) הוא בין הריקים בגן, שכן מרבית ילדי הגן בעלי אחים, ורק הוא לא. גלגלי מוחו ודאי פועלים ומנחים אותו לחשוב שיש כאן בעיה. ולא פלא. הוא במיעוט. ילדים לא אוהבים להיות יוצאי דופן. לא אוהבים להיות במיעוט. העניין הוא שאין כאן שום בעיה! (אולי רק אחת כזו שיצרה הגננת). ומה תחשוב אמו, שייתכן ועוברת גיהינום של טיפולי פוריות ודוחפים לה בפרצוף את כל הכאב הזה?

הגירושים גואים אבל בבית הספר עסקים כרגיל
בבתי הספר המצב לא טוב יותר. הילדים מתבקשים בתחילת השנה, בטקס קבוע וחסר מעוף, לרשום ברכת שנה טובה למשפחה שלהם. אני מניחה שאם בית הספר היה רגיש טיפה יותר הוא היה מניח על השולחן מספר מספיק של ברכות, כך שכל ילד ייקח עצמאית ברכה או שתיים, לפי צורך, ולא יאלץ לבקש עוד ברכה, כי הוא מבית של הורים שאינם גרים יחד. ואולי הגיע בכלל הזמן לשים סוף לכל האיחולים המשפחתיים המייגעים והדביקים האלה ולבקש מהם לכתוב דברים שונים, סוף סוף, ויצירתיים קצת יותר.
זאת ועוד. במשפחות גרושות האבא לעיתים "לא נספר" במערכת. כלומר, העדכונים השוטפים אודות הילד, אסיפות הורים, תעודות וכד' לא מועברים אליו במייל או בחוזרים ואינם מגיעים אליו אוטומטית, אלא רק אם ביקש מפורשות. וכי מדוע שיקבל? הרי משפחות גרושות הן לא "נורמליות", הן מיעוט זניח וודאי שאינן מהוות את מודל המשפחה המושלמת שהמערכת כה מחבבת. תקראו בעצמכם בחוזר מנכ"ל, סעיף 3.3

עדיין מחפשים שורשים
בהגיע הילדים לחטיבה יתבקשו לייצר את העבודה עתירת הפאתוס הלא היא "שורשים", בה הם אמורים לחקור את משפחתם ושורשיהם. עוד אבן נגף בפני ילדים חסרי אחים או ילדים להורים גרושים. כי קשה לראיין את כל בני המשפחה כשאין לך אחים או דודים (זו פשוט תהיה עבודה קצרה מאוד כנראה), וגם קשה לראיין את אבא שלך אם אין לך מושג איפה הוא (בכלל לא גר בארץ) ומן הסתם גם תתקשה בריאיון של הסבא שלך,אבא שלו.
ואולי בכלל מדובר במשפחה שכולה, שעצם הבקשה עבור ילד כזה לייצר עבודת שורשים תחולל חיטוט כואב בפצעים כלשהם. ואולי מדובר בכלל במשפחה עם שתי אמהות ואבא שאינו מתגורר קבע עם הילד, אז השורשים פה קצת מתפצלים ואני לא באמת חושבת שהמערכת המקובעת לקחה את כל המצבים האלה בחשבון. היא עדיין סבורה שמשפחה זה בהכרח אבא, אמא ושלושה ילדים.
ובכלל, המערכת סבורה שמשפחה אינה עניין פרטי, אלא ציבורי, ויש לעסוק בו בפירוט רב בבית הספר ושכך מתאים לכולם.
שנה אחרי שנה, מיוחסת חשיבות רבה לעבודת השורשים של הילדים, ללא מתן אלטרנטיבה עבורם לחקור ולהעמיק בנושאים חשובים לא פחות הנוגעים לאישיותם וזהותם (החלומות שלהם, שאיפות שלהם, מוזיקאי מעורר השראה בעיניהם, טכנולוגיה ששינתה את חייהם ועוד).
אז אם אפשר, חברה ישראלית, משרד חינוך יקר, תתאימו בבקשה את המסרים החינוכיים של המערכת וההוראות למחנכים (החל מגיל גן) לרוח הזמן, על מנת שיתאימו לכולם ויחסכו לנו ולילדינו כאב לב.

אודות נטע דורון

אמא לשלוש. עוסקת ביח"צ ניו-מדיה לעסקים קטנים ובינוניים (לינקדאין, בלוגים, פייסבוק ועוד). מנהלת שיווק ניו מדיה בחברת PrivatEquity.biz

השאירי תגובה

כתובת האימייל לא תפורסם.

23 תגובות

  1. יהודית
    תעירו אותי כשמשרד החינוך יקלוט ששנות ה80 וה90 כבר עברו מזמן

    תעירו אותי כשמשרד החינוך יקלוט ששנות ה80 וה90 כבר עברו מזמן

  2. הילית
    בקיצור, פאק דה סיסטם!!

    בקיצור, פאק דה סיסטם!!

  3. מוניקה
    בתל אביב המהפיכה כבר התחילה מזמן!

    בתל אביב המהפיכה כבר התחילה מזמן!

  4. דלית חסין
    אבל העניין הוא שזה לא כזה פשוט.. זה לא רק משרד החינוך.. אלא החברים שסובבים את הילדים, והבתים של החברים…

    אבל העניין הוא שזה לא כזה פשוט.. זה לא רק משרד החינוך.. אלא החברים שסובבים את הילדים, והבתים של החברים האלו אותם הם מבקרים מדי פעם ושהם תמיד 'אחרים או 'שונים' ומציבים לפניהם כל מיני מראות

  5. ויקי
    נווו אז מה נעשה? לאן נשלח את הילדים אם לא למערכות החינוך האלו שקיימות?

    נווו אז מה נעשה? לאן נשלח את הילדים אם לא למערכות החינוך האלו שקיימות?

  6. לילך גולד אדרעי
    המשפט האחרון הכי דיבר אליי. אם רק היה אפשר לחסוך לילדים את כל כאבי הלב המיותרים האלו, את כל השאלות…

    המשפט האחרון הכי דיבר אליי. אם רק היה אפשר לחסוך לילדים את כל כאבי הלב המיותרים האלו, את כל השאלות הטיפשיות, החטטנות..

  7. שירי ב
    לא בכל הגנים העירוניים יש את ההתייחסות המיושנת הזאת

    לא בכל הגנים העירוניים יש את ההתייחסות המיושנת הזאת

  8. חן אסאל רוזנטל
    אני בכלל לא סובלת את הלוח המכוער הזה.. יש בו שאלות כל כך ארכאיות כמו "איזה יום בשבוע אתה אוהב"…

    אני בכלל לא סובלת את הלוח המכוער הזה.. יש בו שאלות כל כך ארכאיות כמו "איזה יום בשבוע אתה אוהב" וכזה חרטא שנראה לי תמיד משנות ה 60

  9. קרין פ
    טובב זה ישר לבטן. עד היום לא ראיתי משהו רע בלוח הידוע הזה בכניסה לגנים

    טובב זה ישר לבטן. עד היום לא ראיתי משהו רע בלוח הידוע הזה בכניסה לגנים

  10. טלי ברנר
    זה העניין במערכת ענקית מסואבת ורקובה.. הכל תקוע. אין מקום להתקדמות

    זה העניין במערכת ענקית מסואבת ורקובה.. הכל תקוע. אין מקום להתקדמות

  11. שלומית בר שגיא
    זה לא 'משפחות אחרות'. זה ה משפחות הרגילות של שנות ה 2000

    זה לא 'משפחות אחרות'. זה ה משפחות הרגילות של שנות ה 2000

  12. דניאלה של שחף
    אבל מה לעשות, זה לא חינוך פרטי. זה המחיר שמשלמים על כך שהגנים/כיתות הם בני 35-39 ילדים

    אבל מה לעשות, זה לא חינוך פרטי. זה המחיר שמשלמים על כך שהגנים/כיתות הם בני 35-39 ילדים

  13. קטיה בללי
    בדיוק אתמול בערוץ 10 הייתה כתבה על האם אנחנו ההורים מעורבים מדי או שזה פשוט מתבקש. אני חושבת שטור…

    בדיוק אתמול בערוץ 10 הייתה כתבה על האם אנחנו ההורים מעורבים מדי או שזה פשוט מתבקש.
    אני חושבת שטור כזה כמו שלך מחזק את התחושה שאנחנו צריכים לעמוד על הרגליים האחוריות ולהיות דרוכים לכל נוהג ונוהל הנוגע לילדינו. כתבת מהלב ומהראש יחד. אוהבת ומשתפת

  14. לימור דרזנר
    אני זוכרת מהבן שלי שנתבקש להכין עבודה על אבא (שלא נמצא בתמונה מהיום הראשון). המבט המאוכזב שקיבלתי מהגננת עדיין…

    אני זוכרת מהבן שלי שנתבקש להכין עבודה על אבא (שלא נמצא בתמונה מהיום הראשון).
    המבט המאוכזב שקיבלתי מהגננת עדיין יושב לי אי שם בזכרון

  15. רותה קליינמן
    מערכת החינוך רקובה. התלבטתי אם לשים את המילה במרכאות אבל מהר מאוד ויתרתי.

    מערכת החינוך רקובה. התלבטתי אם לשים את המילה במרכאות אבל מהר מאוד ויתרתי.

  16. שרונה בן צבי
    משתפת בפורום משפחה חדשה

    משתפת בפורום משפחה חדשה

  17. נווית כ"ץ
    את המאמר הזה חייבים לשלוח לשר החינוך. אני מאמינה שהנחיה לא תשנה גישה אבל תעורר מחשבה

    את המאמר הזה חייבים לשלוח לשר החינוך. אני מאמינה שהנחיה לא תשנה גישה אבל תעורר מחשבה

  18. ליאל
    אני נחשבת "משפחה רגילה" עם אמא ואבא שני בנים ובת ורואה מהצד את חוסר הרגישות כלפיי מי שחורג מהנורמה. כמו…

    אני נחשבת "משפחה רגילה" עם אמא ואבא שני בנים ובת ורואה מהצד את חוסר הרגישות כלפיי מי שחורג מהנורמה. כמו שמישהי כתבה מעל – זה יבוא לכל הארץ כמו שזה נמצא בתל אביב ורמת גן.
    אבל רק אם תשמע קול צעקה

  19. רוני אלנבוגן
    כאם לילדה אחת בת 9 עברתי ועוברת את התהליך הזה בכל שנה מחדש. זה היה בגן עם "תציירי את המשפחה…

    כאם לילדה אחת בת 9 עברתי ועוברת את התהליך הזה בכל שנה מחדש. זה היה בגן עם "תציירי את המשפחה שלך" ועד בית הספר עם האילן המשפחתי המציק.
    הלוואי ומישהו ישמע את הלב שלנו……

  20. ליאת בן שבת
    מכירה טוב מאוד את תחושת הילד שנשאל לגביי העץ המשפחתי. אני יכולה להגיד שבתל אביב יותר מורגלים למשפחות האחרות…

    מכירה טוב מאוד את תחושת הילד שנשאל לגביי העץ המשפחתי.
    אני יכולה להגיד שבתל אביב יותר מורגלים למשפחות האחרות אך בספרי הלימוד נשארו ב 1977

  21. יפה דניאלי
    כתבה כ"כ חשובה שכל מחנך ומחנכת צריכים לקרוא

    כתבה כ"כ חשובה שכל מחנך ומחנכת צריכים לקרוא

  22. טל גורליק
    דווקא השר פירון ידוע כמאמץ ילדים ומשפחות... אולי יבוא איתו השינוי

    דווקא השר פירון ידוע כמאמץ ילדים ומשפחות… אולי יבוא איתו השינוי

  23. כנרת עמרם
    ביתי אם חד הורית (אלמנת צהל) וגם היא מתמודדת עם אותן תחושות וחוויות שהזכרת. המערכת עייפה.

    ביתי אם חד הורית (אלמנת צהל) וגם היא מתמודדת עם אותן תחושות וחוויות שהזכרת.
    המערכת עייפה.

אהבת? בואי לעשות לנו לייק גם בפייסבוק