אמא בדרך אליך ושכולם יקפצו

10:00 בבוקר במשרד, נכנסת שיחה מבית הספר. הלב אוטומטית מאיץ דופק. "הלו? כן?"
זה היה טלפון מהמורה של הבן שלי, בו נדרשתי לבוא לאסוף אותו מביה"ס כי הוא נכנס לכיתה רטוב מהגשם החזק, נרטב עד הגרביים, עד העצמות, אין פיסת בד יבשה והוא לא מסוגל להמשיך ביום הלימודים.
השיחה הזו נכנסה בשנייה שנכנסתי לחדר ישיבות, חמישה נוכחים, ביניהם צוות ההנהלה ולקוחות שמגיעים לקבל הדרכה על המערכת שלהם.
בלב כבד החלטתי שאני נשארת לפחות לתחילת הישיבה, בכל זאת הם טרחו והגיעו ממרכז הארץ עד לצפון הרחוק, החלטתי שאני מטמיעה מה שאני יכולה, חווה את דעתי, מדריכה על החלק שלי ופורשת לנסיעה בת חצי שעה לאסוף את הקטן גדול שלי. לפני שהוא מתקרר, מצטנן או משהו דומה.
כולם מרוכזים בתוכן, אני לא. הלקוחות סקרנים לקראת המערכת החדשה, המפתח משוויץ ומתפאר בה. ואני, שחיכיתי כל כך לתת את ההדרכה זו, נערכתי אליה ימים ארוכים קודם, בכלל לא שם. איפה אתם ואיפה אני?
המצגת עולה, כולם מישירים מבט. אני מכירה אותה בע"פ והיא בכלל לא מעניינת אותי כרגע. כל מה שאני רואה זה את הבן שלי יושב בכיתה כשכולו רטוב ורועד מקור. הרגל שלי החלה לקפץ בלי שליטה, הקולות נעשו מעומעמים, לא הקשבתי ולא שמעתי, התחלתי לתכנן את היציאה המנומסת שלי. טוב נו, אתנצל והם יבינו. הבן שלי שם, רטוב וקר לו, ואני כאן, יושבת עם חימום, עם קרואסונים וקפה חם. נו באמת. תבינו לא? על אף שאתם אבות, גברים טיפוסיים, שהאישה יוצאת במקומכם, תבינו לא?

הרמתי את עצמי מהכסא "אני מצטערת שאני נאלצת לפרוש בשיא, קיבלתי קריאה מביה"ס, בעלי בת"א וכל מה שאני צריכה לעשות עכשיו זה לצאת מכאן. אני בטוחה שתסדרו בלעדיי"
לא חיכיתי לתגובה של אף אחד. הם אמרו משהו. לא יודעת מה. אני מניחה שאותתו דאגה, וברכו לבשורות טובות וכו' או שהסתכלו אחד על השני והתפלאו, איך זה יעבור ככה בלי ההדרכה שהם חיכו לה ממני, אולי זה הכעיס אותם, אולי לא. אבל באמת חברים, לא חשוב לי כרגע מה תגידו.
יצאתי בעדינות, סגרתי את הדלת בשקט ואז מצאתי את עצמי בטירוף לובשת מהר מעיל וטסה לחניה, כשאני קולטת שעברו 20 דקות מאז השיחה מביה"ס ויש לי עוד חצי שעה נסיעה. אוי מתוק שלי. אתה רטוב. סליחה מתוק שלי. בטח קר לך. אם יש משהו שאמא לא יכולה לסבול זה את המחשבה שקר לילדים שלה או שהם רעבים ואין לה איך לעזור באופן מיידי.
השתדלתי מאד לנהוג בזהירות. אני חושבת שנסעתי בזהירות. כלומר אני מקווה. הגעתי בשלום. זה אומר שנהגתי בזהירות?

ממלמלת לעצמי "תתואם הדרכה חדשה. לא יקרה כלום".

בדרך הבנתי שלא מעניין אותי גם אם אף אחד לא יבין. אהוב שלי, אמא בדרך אליך ושכולם יקפצו.

אודות אופירה שושן

נשואה למיכאל, אם לעילאי ונועה. מנהלת מחלקת ניו-מדיה בחברת פרסום. בעלת תואר באדריכלות ועיצוב, סיימה בהצטיינות לימודי מולטימדיה ותקשורת חזותית. אוהבת עד כלות את העבודה שלה. בילדותה יצרה לעצמה בועה פרטית משל עצמה ומתחזקת אותה עד היום. צלילי גיטרה וסקסופון מפילים לה את הלב. כתיבה טובה מרסקת לה את החושים. אוהבת להביע ובעוצמה - או לא כלום. אוהבת להתרגש. אוהבת לאהוב. בוכה מאושר כשהילדים שלה מחייכים. אינטואיטיבית בכל רמ"ח איבריה. מציאותית אבל מעדיפה את עולם הדמיון. רצה אחרי הזמן ואף פעם אין לה זמן לטלוויזיה. הופכת דברים קטנים לגדולים. מכורה לשנ"צ של יום שישי. נהנית מרעיונות שמגיעים בלילה ללא הודעה מוקדמת ואת ההשראה היא מוצאת בדברים הקטנים והלא צפויים. נולדה כדי ליצור

השאירי תגובה

כתובת האימייל לא תפורסם.

14 תגובות

  1. זיוה
    חזק, אמיתי! בעולמנו המוזר, מצפים מאיתנו להיות עבדים לעבודה, גם אם זה על חשבון הילדים! טוב עשית! רק ככה!

    חזק, אמיתי! בעולמנו המוזר, מצפים מאיתנו להיות עבדים לעבודה, גם אם זה על חשבון הילדים! טוב עשית! רק ככה!

  2. שינדר חנה
    מבינה מאד את המצב אבל עם כל הצער זה לוקסוס שמתאים רק לבוסים ולא לשכירים, אני רוצה לראות את אותה…

    מבינה מאד את המצב אבל עם כל הצער זה לוקסוס שמתאים רק לבוסים ולא לשכירים, אני רוצה לראות את אותה פקידה, מנהלת חשבונות מזכירה או מי שלא תהיה אומרת לבוס "אני צריכהלקפוץ לקחת את הגוזל כי הוא רטוב וקר לו בביה"ס " הדלת תיטרק מאחוריה ללא שוב (ודרך אגב, גם נשים בוסיות אינן רחומות ומבינות אפילו שהן אימהות.

  3. מורז
    כמה זה חזק..!

    כמה זה חזק..!

  4. דלית
    מזדהה מזדהה

    מזדהה מזדהה

  5. איריס מנסנו
    הכי שווה לשלוח את כולם לקפוץץץץץץ ולמהר לילדים המתוקים

    הכי שווה לשלוח את כולם לקפוץץץץץץ ולמהר לילדים המתוקים

  6. קרין פ
    אם אני יגיד את זה לבוס שלי הוא ישלח אותי לקפוץ לבד עם עצמי בלי עבודה

    אם אני יגיד את זה לבוס שלי הוא ישלח אותי לקפוץ לבד עם עצמי בלי עבודה

  7. מעיין ב.ד.
    הזדהות עמוקה

    הזדהות עמוקה

  8. פאני
    חחח ענק ! ושכלם יקפצו

    חחח ענק ! ושכלם יקפצו

  9. דר בידני לקס
    אני מתארת לעצמי שאת עצמאית.. כי לשכירים זה הרבה יותר קשה, הרבה יותר קשה, לקבוע עובדה שיוצאים באמצע יום עבודה…

    אני מתארת לעצמי שאת עצמאית.. כי לשכירים זה הרבה יותר קשה, הרבה יותר קשה, לקבוע עובדה שיוצאים באמצע יום עבודה ולהפליג לדרך :(

  10. גילי
    זה הסלוגן האולטימטיבי - אני בדרך לילד שלי ושכולם יקפצו !

    זה הסלוגן האולטימטיבי – אני בדרך לילד שלי ושכולם יקפצו !

  11. עופרה פלג שמיר
    יאללה פאק אופ!! אני כל כך איתך, ושכולם יקפצו

    יאללה פאק אופ!! אני כל כך איתך, ושכולם יקפצו

  12. פזית ענבר בן גור
    למי אכפת מה אחרים יגידו, כבודם במקומם מונח ..? אם הילד שלך רטוב כולו, יש רק מטרה אחת מול העיניים…

    למי אכפת מה אחרים יגידו, כבודם במקומם מונח ..? אם הילד שלך רטוב כולו, יש רק מטרה אחת מול העיניים – וזה הוא

  13. שרון אליאסי
    איייי רק לחשוב עליהם רטובים, רועדים מקור, מפתחים צינון, עושה לי צמרמורות מטורפות

    איייי רק לחשוב עליהם רטובים, רועדים מקור, מפתחים צינון, עושה לי צמרמורות מטורפות

  14. סולי
    הטלפונים האלו מהגן/בתי הספר הם הדבר הכי מקולל שהומצא

    הטלפונים האלו מהגן/בתי הספר הם הדבר הכי מקולל שהומצא

אהבת? בואי לעשות לנו לייק גם בפייסבוק