להסתכל על העולם מזווית הראייה של התינוק

לפעמים אני חושבת 'כולה 10 חודשים.. מה כבר הספקתי לגבש ב 10 חודשים של היותי אמא?'.. אבל כשאני חושבת עוד קצת, אני מבינה שמהזמן הקצר הזה (שנראה כבר כמו תמיד היה כאן..) נוצרו קווי יסוד במחשבה, סוג של אבני דרך בסיסיות בגידול של בתי כבתי, ובהתנהלות שלי כאמא שלה.
עוד לפני שהיא נולדה הייתי רואה לפעמים אמהות מסתובבות עם תינוקות בקניונים, או במסעדות בערב, וזה מאוד צרם לי. נראה לי לא הוגן כלפי התינוק. אבל תמיד היה גם ספק, כי לא הכרתי איך זה, כי נורא קל לשפוט מבחוץ כשאתה אדון לעצמך והזמן שלך לא מנוהל ע"י זאטוט מחותל שצורח בדיוק כשאת נכנסת לשירותים.
אבל אז אלה נולדה, וכל ההסתכלות שלי על העולם קיבלה צבעים חדים יותר. כי הבנתי שבשבילה, ובשביל שלוות הנפש שלה והביטחון שלה בעולם, אני חייבת ללמוד להסתכל על העולם כמה שיותר מזווית הראייה שלה.
ואז זה היה מאוד ברור – תינוק נולד מרחם חשוך וחמים, עם ריח מאוד מסוים, לעולם קריר, מואר מדי, רועש מדי, ועם המון זוגות ידיים שמעבירים אותו ביניהם. ואני לא בטוחה שהוא מרגיש נוח עם זה.

אנחנו נוטים לחשוב שתינוק לא מבין כלום ולא באמת אכפת לו איפה הוא נמצא או מי מחזיק אותו, כי כאמור – הוא לא מבין כלום. אבל כשניסיתי להסתכל על הדברים מנקודת המבט שלה, הבנתי כמה המחשבה הזו שגויה מיסודה, וכמה אני צריכה לשמור ולחשוף אותה בהדרגה ובזהירות, לפי מה שמתאים לה, ולא לפי כמה מחניק לי להיות בבית.
ולכן עד גיל חודשיים לערך מיעטתי לצאת איתה לקניונים. למסעדות כמעט לא יצאתי איתה (אולי פעם אחת, עם בעלי, וביום ההולדת של סבתא שלה. וגם אז זה היה לזמן קצר) ונמנעתי ככל האפשר מלתת לאלפי זוגות ידיים למשש ולהחזיק אותה עד שהייתה מוכנה לכך (סביבות גיל חודשיים-שלושה, כשקצת "תפסה ביטחון" בעולם).

הייתה עליי הרבה ביקורת. במיוחד כשבמקביל אליה, גדלו במשפחה עוד 2 תינוקות בערך באותו גיל.
אבל הבנתי שמנקודת המבט שלה – היא מכירה אותי ואת אבא שלה, ואני הוספתי גם את הסבים והסבתות, וזהו. ולכן זה לא הוגן כלפיה שאדם זר יחזיק אותה. היא לא מכירה אותו. היא מכירה את הבית, והריח שלו, והרעשים שלו, ומסעדה הומה אדם רעשים וריחות זה לא בדיוק המקום שהיא מורגלת בו. ובעיקר – שזה התפקיד שלי, כאמא שלה, לשמור עליה כראוי ולחשוף אותה לעולם בהדרגה, ובקצב המתאים לה, וכך היא תבנה ביטחון עצמי אמיתי, שמתחיל מבפנים.
הלכתי לפי תחושת הבטן שלי. ומגיל חודשיים בערך, ולאט לאט ככל שעבר הזמן, חשפתי אותה יותר ויותר לעולם, לצלילים, למראות שהיא לא מכירה, לאנשים חדשים, לבע"ח, והיום (טפו טפו טפו) יש לי ילדה כבת 10 חודשים, שבולעת את העולם.
חרדת זרים זה משהו שקפץ לבקר לחצי דקה ונעלם כלא היה, היא חברותית, רגועה, נינוחה בכל סיטואציה בכל מקום, והתחושה שלי ושל אבא שלה היא שיש לה ביטחון פנימי שקשה לערער.

אז יש לי "שקל וחצי" במה לא להתפשר. וזה לנסות לראות את העולם מזווית הראייה של התינוק, כמה שרק אפשר. להבין שהתפקיד שלנו זה לשמור עליו ולגדל אותו תוך בניית ביטחון שלו בעולם, ושהדרך לעשות את זה היא בחשיפה הדרגתית שמתאימה לו, וגם אם קשה – ללכת עם תחושות הבטן שלנו ולא לפחד מביקורת.

אודות ליטל

בת 35, עובדת במקצועות הבריאות, אמא לבת 11 חודשים

השאירי תגובה

כתובת האימייל לא תפורסם.

19 תגובות

  1. הילי אמויאל
    גם אני כמוך

    גם אני כמוך

    • משתמש אנונימי (לא מזוהה)
      אכן, מילים כדורבנות... קראתי וישר הזדהיתי עם הדברים. יכולתי לראות את עצמי בקלות, ולמען האמת, נהגתי כך גם עם בתי.…

      אכן, מילים כדורבנות… קראתי וישר הזדהיתי עם הדברים. יכולתי לראות את עצמי בקלות, ולמען האמת, נהגתי כך גם עם בתי. אני חושבת באמת ובתמים שהדברים נכונים הן באשר לנסות לראות את העולם מזוית הראיה של התינוק תוך שילוב מתמיד בזוית הראיה של ההורה והן באשר לאמונה בצדקת ה"אני מאמין" הפרטי שלנו. בתור אחת, שספגה לא מעט ביקורת על אותה אמת פרטית ולמרות כל הנוהגים שישתנו בעתיד עם הילד הבא (אין כמו חכמה שבדיעבד…), אני שמחה להיות שותפה לאותה מנטרה של לנסות ולראות את העולם מזוית הראיה של התינוק ולראות כיצד ניתן לשלבה עם זוית הראיה הבוגרת, "ללכת עם האמת שלי" ולהיות גאה בתינוקת המדהימה, שלמדה ועודנה לומדת את פלאי העולם.

  2. מירה אליאור
    היתרון בחיים האלה שזה בסדר. שאת בסדר. שכל אחת יכולה ללכת עם האני מאמין שלה. נהניתי לקרוא

    היתרון בחיים האלה שזה בסדר. שאת בסדר. שכל אחת יכולה ללכת עם האני מאמין שלה. נהניתי לקרוא

  3. לילך רוגל הלפרין
    תמונה מהממת

    תמונה מהממת

  4. רונה גבאי
    אני חושבת שהיום אנחנו עושות מהאימהות משהו יותר מורכב ומסובך במקום פשוט להיות שם ולהנות

    אני חושבת שהיום אנחנו עושות מהאימהות משהו יותר מורכב ומסובך במקום פשוט להיות שם ולהנות

  5. טליה
    את נשמעת לי נורמטיבית, שפויה ובריאה ביותר. כמוני כמוך.. :)

    את נשמעת לי נורמטיבית, שפויה ובריאה ביותר. כמוני כמוך.. :)

  6. דפני גינצבורג
    אני לקניונים לא נכנסתי לפני גיל 5 חוד' ולא..אני לא היסטרית..אבל עדיין הקניונים הם לא מקומות לילדונים קטנים עם מערכת…

    אני לקניונים לא נכנסתי לפני גיל 5 חוד' ולא..אני לא היסטרית..אבל עדיין הקניונים הם לא מקומות לילדונים קטנים עם מערכת חיסונית רכה

  7. נעמי
    עשרה חוד' של אימהות זה מלא זמן, עולם ומלואו .

    עשרה חוד' של אימהות זה מלא זמן, עולם ומלואו .

  8. מיה ס
    מצאתי פה הרבה דברי חוכמה

    מצאתי פה הרבה דברי חוכמה

  9. שרית רביב רייטר
    תהיי גאה בעצמך. עמדת על שלך, לא הושפעת, הלכת עם האמת שלך והנה.. זה משתלם

    תהיי גאה בעצמך. עמדת על שלך, לא הושפעת, הלכת עם האמת שלך והנה.. זה משתלם

  10. אליה
    האגיס ממש השתפרו בתקופה האחרונה באיכות

    האגיס ממש השתפרו בתקופה האחרונה באיכות

  11. גיתית אשר
    חבל שהיא לא נחשפת בשם מלא.. אין פה מה להסתיר ..הנושא כתוב לעניין

    חבל שהיא לא נחשפת בשם מלא.. אין פה מה להסתיר ..הנושא כתוב לעניין

  12. ניקול
    יש רציני הבדלים בין החיתולים בנים לחיתולים בנות של האגיס?!?

    יש רציני הבדלים בין החיתולים בנים לחיתולים בנות של האגיס?!?

  13. אריאלה
    למה ' 'כולה ' 10 חודשים למה? למה הזילזול בזמן היקר הזה??

    למה ' 'כולה ' 10 חודשים למה? למה הזילזול בזמן היקר הזה??

  14. רותם הללי מיכאל
    אהבתי את הכתיבה

    אהבתי את הכתיבה

  15. סולי
    ביקורת יש תמיד כל הזמן מצד כל מיני אנשים גאונים.. הכי חשוב שנהיה נאמנות לעצמנו ונלך רק לפי תחושות הבטן…

    ביקורת יש תמיד כל הזמן מצד כל מיני אנשים גאונים.. הכי חשוב שנהיה נאמנות לעצמנו ונלך רק לפי תחושות הבטן שלנו

  16. אופירה לוין
    הלוואי שכולנו נשכיל ללכת עם הילדים שלנו צעד צעד אחד עם השני ולא בכסאח אחד נגד השני

    הלוואי שכולנו נשכיל ללכת עם הילדים שלנו צעד צעד אחד עם השני ולא בכסאח אחד נגד השני

  17. גבריאלה
    זה מנטרה שחוקה בשקל להגיד " להסתכל על העולם מזווית הראייה של התינוק " ולראות הכל דרך העיניים שלו. זה…

    זה מנטרה שחוקה בשקל להגיד " להסתכל על העולם מזווית הראייה של התינוק " ולראות הכל דרך העיניים שלו. זה לא באמת עובד תכלס.. אנחנו אחראים עליהם..

  18. ליאת בן שבת
    העיקר ללכת עם תחושות הבטן!! אין לזה אח ורע

    העיקר ללכת עם תחושות הבטן!! אין לזה אח ורע

אהבת? בואי לעשות לנו לייק גם בפייסבוק