שר החינוך! טפל בשורש הבעיה, לא בקוסמטיקה שלה

הקטנה נכנסה לבהלה עת שמעה את החדשות בדבר קיצור החופש הגדול. משנודע לה שהיא רק הבאה בתור (אחרי א'-ב') היא טיפה נרגעה. יצויין, אם כי, שאחותה הגדולה נשמה לרווחה שהנושא לא ייגע בה לעולם (היא כבר בחטיבה).
כי איזה ילד רוצה להיות בדבר הזה שלא נקרא קייטנה (אבל הוא ת'כלס כן).
מה מתוכנן שם ב'לא קייטנה'? אין ספק שהצעד "בגדול" מבורך, אבל אני מבקשת לברר את ה"בקטן". עד הרזולוציה הכי מדוייקת.
מי יהיה שם עם הילדים במשך שלושה שבועות יולי לוהטים?
איך יאתגרו את הילדים?
מה בדיוק יעשו שם?
האם יהיה זה תשלום של 500 ₪ ויהיה שם בסוף סתם "בייביסיטר" במסגרת מבנה בית הספר?
האם עבור 500 ₪ שאנו, ההורים, צפויים לשלם, ייעשו אכן דברים חווייתים מספיק על מנת "להחזיק" את הילדים? לעורר בהם עניין?
ומה לגבי הורים שכן יש ביכולתם לשלוח לקייטנה, שהרי לא חייבים יהיו לשלוח לפעילות זו את הילד. הדבר יצור הבדלי מעמדות בין ילדים. ה"עניים" ילכו לזו של בית הספר. אחרים לדברים "שווים" יותר.

לחזק אמהות עובדות
פתרון קיצור החופש הגדול (לכאורה) מביא אותי לעסוק בנושא רחב הרבה יותר: חוסר היכולת של אישה שהיא גם אמא, לעבוד בישראל משרה מלאה, ללא הצורך לג'נגל במחול מטורף בין הקריירה לגידול הילדים.
אבא המעוניין להיות שם גם, עבור הילד, גם,לא יכול באמת. המקסימום שהוא יכול לעשות הוא לעזור בבוקר. הוא מחוייב לעבוד עד שש, שבע או שמונה. אבא שיוצא מן המשרד בארבע הוא לא נורמלי בעיני המעסיק, ישראל 2013.
ולאמא, אין שום החזר מטעם המדינה על מטפלת, על מעון. רוצים לעודד אותנו לעבוד, אבל איך זה נקרא עידוד? כל המשכורת שלנו הולכת למעון או למטפלת כשהילדים קטנים. שנים על גבי שנים. נשארת בבית? בעיה שלך, צפי יציאה ממעגל העבודה וקושי להיכנס אליו כשילדים יגדלו. עצלנית.

שעות עבודה ארוכות כתרבות ישראלית
אז מה הקשר בין קיצור החופש הגדול לבין טענותיי? הרבה. אני אומרת שאנו גרים בארץ המקדשת עבודה קשה, ארוכה, מאומצת ולרוב ללא תכלית. כמה אפקטיבי עובד אחרי 9, 10 או 12 שעות?!
אני מקנאה באירופאים. כן. הם יודעים לחיות טוב. בשש החנויות סגורות. לא צריך לעבוד עד תשע בערב. הם יחסית דווקא הגיעו להישגים, למרות זאת.
אז מדוע לא לחשוב בעצם על יצירת מתאם גבוה בין שעות העבודה וימי העבודה של השוק הפרטי לבין חופשות בית הספר?
שנים על שנים תסריט חיי היה "סידור לילדים". שלא לומר סיוט חיי.
זה בלתי נסבל, הצורך לג'נגל. הצורך הזה גורם לנו, בעיקר הנשים, להיות תלויים בסבתא תלות גבוהה, אבל לא לכולם יש סבתא ו"עזרה" מהבית, ככה חינמית.
הצורך לג'נגל בין קריירה לגידול ילדים גורם לנשים לא לעבוד בעבודות שמצריכות שעות עבודה ארוכות. ולעיתים להישאר מאחור.

אז קיצור החופש הגדול הוא רעיון לא רע, אבל טפלו בבקשה בשורש הבעיה, לא בקוסמטיקה שלה.

קראת? ספרי לנו מה את חושבת

39 תגובות

  1. אבל למה ישר להכשיל את הרעיון עוד בשלב הניסוי שלו? רגע, סבלנות, נשימה עמוקה. זה תהליכים

    1. הפתרון ללמוד ממקומות אחרים טובים ולנתב את ההון העצום שיש לאן שצריך.ויש הרבה כסף!

  2. אבל מערכת החינוך, כמו חברת החשמל לדוגמא, זה שירות שאי אפשר להחליף. אין תחרותיות. אי אפשר לרשום את הילדים לגוף אחר מתחרה. אין לנו ברירות

  3. את כל כך צודקת לגבי האירופאים. אנחנו חיים בסיר לחץ מטורף ולא מבינים בכללללל מה קורה באירופה. לא מבינים עד כמה התרבות שם שונה ואפקטיבית יותר. וכן כן, כמו שאת אומרת, הם יודעים לחיות טוב ויחסית הם הגיעו להישגים

  4. אני כנראה ממש לא בעניינים . זה תשלום של 500 ש"ל ל 3 שבועות ו..מה? אנחנו מחוייבים להשאיר אותם שם? אפשר לבחור להשאיר אותם לפחות, נגיד לשבועיים? ומה קורה בכיתות הגבוהות יותר, זה לא תקף?

  5. אני לא בטוחה שאני רוצה בייביסיטר שכזה. למה לא לחייב מורים (בשכר כמובן) לעבוד שנה שלמה בדיוק כמונו? למה הם עובדים כמו חצי שנה? זה המהפך האמיתי

  6. למה לא להתחיל תהליך בדיקה אמיתי על שכבות רבות יותר? למה רק כיתות א ו ב?
    זה מזכיר לי את נתיבי איילון שכל הזמן מבינים שהיו צריכים לבנות מההתחלה כביש רחב יותר והיום משלמים את המחיר

    1. תקראי מה היא כתבה. זה בסדר לטפל בזה אבל מרגישים שמדובר בהליך קוסמטי ולא באמת בבעיה השורשית.

  7. אולי תניחו להם לעבוד ותדברו רק אחרי שיסתיים השלב הראשון? למה תמיד צריכה להיות ביקורת על עשייה חיובית?

    1. סמדר יקירתי, עייפנו מההבטחות ומהפרוייקטים ומהתוצרים הנמוכים שהמערכת הזו (כמו גם שאר חברותיה) מציעים לנו. מגיע לנו יותר. מורים יותר ערניים, מערכת יותר קשובה, חדשנות לילדינו ולא עוד מהלכים חיצוניים.

  8. כל המשכורת הולכת לנו על חינוך.שר החינוך תתחיל להתמודד עם פתרונוטת אמיתיים ולא פופוליסטים

  9. מי שישמור שם על ילדינו אלו סטודנטים! לא צוות חינוך ולא צוות הוראה אלא חבר'ה בני 22, 23, 24 שעם כל הכבוד אינם אחראים מספיק אלא על תקן בייביסיטר

  10. החופש הגדול זו הבעיה "הקטנה" של מערכת החינוך. היא חולה ופצועה ומאוד עייפה. כמו שהכותבת טור אמרה צריך טיפול אמיתי ולא קוסמטי

    1. אורית,אני גם חושבת שמבורך,ולפחות מנסים..אבל אני לא בטוחה שהבת שלי תרצה ללכת(: חשובים לי הפרטים ה-ק-ט-נ-י-ים!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

כתבות דומות