איך לעזאזל מישהו יכול לאנוס פעוט בן 18 חודשים?

להגיד שכואב הלב מתגמד לעומת מה שאני מרגישה. ואולי זה כי אני אמא, ואולי זה כי הילדים שלי עוד קטנים, ואולי כי אני פשוט אנושית, אבל באמת לא ברור לי איך גבר בגיל 46 (בזמן האירוע בן 44 לערך) יכול לאנוס תינוק (כן כן תינוק. פעוט) בן 18 חודשים.

אני זוכרת את הפעם הראשונה שקראתי על המקרה, זה היה בפסח שנה שעברה, דף הבית שהוגדר במחשבי בעבודה היה ynet והכותרת ממש זעקה: "פעוט בן 18 חודשים נאנס על ידי בן זוגה של אימו".

מצד אחד לא יכולתי להסתכל, ידעתי שזה יכאיב לי ויצער אותי, מצד שני רציתי להבין מה היה שם, איך גבר מרשה לעצמו לחלל תינוק קטן. הבן שלי היה בערך בן שנתיים וחצי אז, ולא הבנתי, לא תפסתי, לא קלטתי. פשוט לא נקלט לי, איך? איך??

באותו יום הילדים היו בקייטנת פסח, קייטנה שקיבלתי עליה המלצות, הם כבר היו בקייטנה הזו בקיץ שלפני והרגשתי שזה מקום טוב ובטוח לשים אותם גם בקייטנת הפסח, רק שבאותו היום, מי שהעביר את הקייטנה היה הבן של מנהלת הקייטנה. חמד של בחור בן 25, אדם נהדר. אבל את הכתבה קראתי בערך בסביבות 13:00, נשארו לי עוד כשעתיים וחצי עבודה, מצד אחד כתבה מזעזעת, מצד שני, הילדים שלי בקייטנה עם בחור! בלי המנהלת של הקייטנה (אפשר לשים לב שכולם הפכו להיות חשודים מידיים אצלי).

לא נשמתי שעתיים, גם לא עבדתי שעתיים, הייתי במצב נוראי, לא יכולתי לחשוב על מה שעבר הילד, מבית החולים עדכנו בתיק שלו, שרק כדי לבדוק אותו נאלצו להרדים אותו כי הוא בכה והשתולל (בטח, זה כאב נוראי!).

הלכתי לקחת את הילדים ב 15:00, פשוט ברחתי מהעבודה, פחדתי שקרה להם משהו, שמישהו מרשה לעצמו לעשות משהו לילדים שלי, הגעתי חסרת נשימה לקייטנה, הילדים חייכו והיו מרוצים, מנהלת הקייטנה כבר הייתה בגן. ואני? אני הרגשתי זוועה. הרגשתי שיש לי סחרחורת ואני רוצה למות.

בשבוע שעבר קראתי שהגבר הזה הורשע וכל התמונה הזו של אותן שעות שחיכיתי כדי לצאת מהעבודה עלו וצפו חזרה, אני שמחה שבית המשפט לא חשב פעמיים, אני שמחה שהרשיעו אותו, אני מקווה שהוא ישב המון שנים בכלא וישלם על המעשה שלו, כי לא רק הילד נפגע (אלוהים, נשארים זיכרונות מגיל 18 חודשים?) גם אמא שלו והסובבים אותו..

ועוד היבט אחד, שאני מתלבטת בו ביני ובין עצמי כבר לא מעט זמן, איך מוצאים בן זוג שאפשר לסמוך עליו שלא יחלל את הילדים? האם כולם צריכים להיות חשודים כל הזמן? האם פשוט לא מכניסים בני זוג חדשים הביתה? האם לא מפגישים את הילדים עם בני זוג עד שהילדים גדלים ויהיו בזכות עצמם?
אני לא מאלה שמחפשות כל הזמן, ואני כבר למעלה משנה ללא בן זוג, וחושבת שכשיגיע בן הזוג הנכון לפרק ב' אני אדע, אני ארגיש, אבל אני חושבת שלעולם לעולם לא אוכל לבטוח במישהו אחר שיהיה עם הילדים שלי.

קראת? ספרי לנו מה את חושבת

19 תגובות

  1. איך משתקמים אחרי דבר אכזרי כזה? איך משקמים את נפש הילד, את נפש האמא, את האמון, את המשפחתיות??

    1. מיכל,
      הילד נשאר כמובן אצל אימו כי לא היה לה קשר למקרה… היא בטח מרגישה חרטה איומה שהפקידה אותו בידי בן זוגה ועל מה שקרה, וליבי ליבי עליה מה תאלץ לעבור איתו אם ישתקם בכלל מאירוע כואב, משפיל ומבזה שכזה, מישהי כתבה כאן ואני מסכימה איתה, זה רצח לכל דבר..

  2. חשוב לזכור שזה יכול לקרות לשני הצדדים ולא רק מצד הגברים. מזעזע וטוב שאת משתפת בתחושות שלך כי רבות מאיתנו מהלכות עם תחושות שכאלה.

  3. נותר לנו להצטער שאין עונש מוות על מעשי רצח שכאלה ומי שחושבת שזה שונה מרצח היא טועה

    1. בן זוגה של האם לקח את הילד לחדר הכושר שיש בבניין שלו בזמן שהיא התארגנה למסעדה שהם קבעו ללכת אליה, כמובן שהיא לא ידעה דבר וחצי דבר על מה שהוא מתכנן, וכשהם חזרו משם היא הבחינה שהילד לא בסדר, אך הסיטואציה שנוצרה הייתה כזו שהיא הרגישה מאוימת ע"י בן הזוג כשהתחילה לשאול שאלות, לכן כשהוא נרדם(כי למסעדה הם כבר לא הלכו) היא לקחה את הילד ונסעה איתו הכי מהר שיכלה לבית חולים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

כתבות דומות