פתאום הוא התחצף אליי

פתאום בלי התראה מוקדמת, הוא התחצף אליי!
הילד המנומס, האכפתי והרגיש שלי אמר לי מילה לא יפה, מאוד לא מקובלת. באותו רגע הרמתי את קולי חזק מהרגיל והודעתי שזו פעם אחרונה בה הוא מדבר אל אמא שלו בצורה שכזו ובטח לא לאנשים זרים!
ככל הנראה הוא נבהל מעצמו ועוד יותר ממני, ראה את התגובה על פניי, הבין את ההלם והשתתק, הכעס שלו הפך לבכי ואני כמעט התחלתי לבכות איתו אבל התאפקתי על מנת להדגיש את החומרה של המקרה בעיניי.
הוא הלך לחדרו ספק עם עלבון ספק עם כעס ואני הלכתי לעיסוקיי.

היום עבר, הכעסים והמתחים התפוגגו מעט, נכנסתי לחדרו, התיישבתי על קצה מיטתו ושתקתי. חיכיתי שהדברים יזרמו מעצמם ואז הוא בהפגנתיות אמר 'צאי מהחדר שלי!'. כמובן שלא יצאתי והתחלתי לדבר ולומר כל אשר על ליבי. הסברתי שלכל אחד מאיתנו יש יום רע ומותר לכעוס, לצעוק ואפילו עדיף לעשות זאת בבית עם האנשים שקרובים לך שיכולים להכיל את דבריך ולתמוך אבל צריך לחשוב על הדברים שנאמרים גם בשעת כעס, גם אם זה קשה. השיחה הסתיימה בחיבוק ונשיקה, אבל המועקה שבי נשארה. עוד לא עיכלתי ממש את מה שקרה למרות שזה לא היה כזה נורא, אולי פשוט היה לי קשה להבין שהילד שלי גדל ודעותיו גדלו איתו.

ברגעים שאני כותבת דברים אלו, מובן וברור לי שמריבות הן חלק מתהליך ההתבגרות של ילדיי ובטח עוד אתקל ואשמע מילים שלא ימצאו חן בעיניי ואפילו מעשים. אני לא מתכוונת לאפשר זאת בביתי אבל לפחות אהיה פחות מופתעת ואתאושש מהר יותר.
הילד האכפתי שלי עדיין מנומס ורגיש וכשהוא עונה לי כמו שצריך עם נימת ציניות ואמת ישירה אני אפילו מרוצה, מקבלת את דבריו ומחייכת לעצמי. אני נזכרת מאיפה הוא קיבל את המטען הגנטי הזה.

קראת? ספרי לנו מה את חושבת

12 תגובות

  1. היי לכן ותודה על שלל התגובות,
    בני, עליו כתבתי הוא בכורי וכיום בן 10 .
    אינני דוגלת בעונשים ומעדיפה הבהרה ושיחה על הכעסים וכמובן הכל בגבולות כי גם לי לפעמים כבר אין כוח :).
    אנחנו נשים והטבע העניק לנו מתנה להיות גם אימהות אבל לא חילק לנו ספר הוראות ולכן אנו לומדות ועושות טעויות כל חיינו, לא כך?

  2. פעם היו אומרים חכה חכה שאבא יבוא מהעבודה. היום צריך להעניש במקום. זה חלק מהחינוך

  3. זה הכי טבעי ותשמחי מזה. גם אם זה נוגד את החינוך זה רק אומר שהילד מפתח דעה ואישיות.
    כל האמור לעיל אינו סותר עונש

  4. מה זה אמר מילה לא מקובלת? השאלה מה היא המילה בדיוק? אני דוגלת בזה שלא על כל מילה קטנה צריך להעניש ולעשות סיפור

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

כתבות דומות