בית חולים. צירים. מוניטור. אינפוזיה. אפידורל?

השעה 22:00, אני מגיעה לבית החולים עם צירים. עד כה הייתה לי חוויה נהדרת, הייתי בבית, לאור נרות, עם מוזיקה רומנטית יחד עם בעלי הנהדר, מסתמסת עם דנית, מרפאה סינית שמלווה אותי.
מיד שולחים אותי לחדר לידה ומחברים אותי למכשירים – מוניטור, אינפוזיה, מודד דופק, משכיבים אותי על הגב, לא מאשרים לי לקום (כי אז לא שומעים את הדופק של התינוק במוניטור), הניאון מסנוור אותי, אני מרגישה כבולה בין כל המכשירים והחוטים, הכאב ממש תוקף אותי, אין לי הפוגות בין הצירים, בקיצור, המצב בלתי נסבל, ואני חושבת לקחת אפידורל.
לפני כן, כשחשבתי על הלידה שלי, התלבטתי האם אני מתכוונת לקחת אפידורל, ושמעתי המון דעות לכאן ולכאן.
בסופו של דבר, החלטתי שאני מסתכלת על זה ככה: אני רוצה לידה כחוויה מעצימה, ואני לא מתכוונת לקחת אפידורל. אך אי לקיחת אפידורל אינו האמצעי ללידה מעצימה, אלא הוא התוצאה של לידה מעצימה. אם אני אהיה בעוצמה במהלך הלידה שלי – אין סיבה שארצה אפידורל!
ועתה כשאני לא בעוצמה בלידה שלי, אלא קורבן, אני מבינה שעליי ליצור את זה.
אני מתיישבת בהפוגה הבאה מהצירים ואומרת בקול יציב ורציני "ככה זה לא יכול להימשך. או שתתנו לי אפידורל, או שתמצאו דרך שאוכל לעמוד!"
דנית המלווה מיד יוצאת מהחדר ולהפתעתי חוזרת עם אישור מרופא שאני אעמוד, בתנאי שבעלי מחזיק את המוניטור על הבטן שלי.
אני נעמדת ומתמלאת בשמחה ותחושת הקלה. אני לא רואה יותר את מה שעובר לי בגוף ככאב, אלא כמשהו עוצמתי שקורה. הרבה יותר קל לי, אני מרגישה בשליטה על מה שקורה ושוכחת לגמרי מהאפידורל ורק מתרכזת בגוף שלי.
תוך חצי שעה המיילדת אומרת לי שאני יכולה ללחוץ ושוב שמה אותי על הגב!! אני מיד אומרת שאני מוכנה לכל תנוחה, חוץ מאשר על הגב. אנחנו מסכימות על עמידת שש, ואני מלאת שמחה, ואושר.
תוך 3 לחיצות גפן בני יצא החוצה. אבל מה זה יצא, הוא עף! המיילדת כמעט לא הצליחה לתפוס אותו.

מתוך נסיוני האישי, ההצעה שלי לנשים שעומדות לפני לידה היא כזאת:
לקראת הלידה שלך, תחשבי איזו חוויה את רוצה שתהיה לך ולא באיזו דרך את רוצה ללדת. כשתגיעי לרגע, תעשי את מה שתראי שמשרת את סוג החוויה שאת רוצה.
תבואי ללידה, ולחיים בכלל, בגישה שאת זאת שמנהלת את ההצגה, לא הרופאים, ולא הנסיבות. זה לא אומר לעשות מה שאת רוצה בכל מחיר וזה לא אומר לא לסמוך על רופאים. להיפך, מה שאני מציעה זה לסמוך על הרופאים שבמקרה של סכנה רפואית אמיתית – הצוות הרפואי לא ישאיר לך ברירה, הם פשוט יעשו את מה שצריך לטובתך ולטובת התינוק שלך. כל עוד הם לא עושים זאת, יש לך את החופש לבקש, ואם צריך גם לדרוש, את מה ישרת את החוויה שאת רוצה.

קראת? ספרי לנו מה את חושבת

13 תגובות

  1. בתור אחת שעברה 3 לידות בלי אפידורל ורביעית עם אפידורל אני.. חייבת להדגיש שאני ממליצה מאוד על אפידורל

  2. לא תמיד אפשר במהלך לידה, בזמן הלחץ המיוחד הזה, להיות בפוקוס ולהצליח לדרוש מה שרוצים ומה שישרת את החוויה..

  3. איייייי דרכת לי על פצע מדמם.. ..כל כך רציתי בלי אפידורל ב 2 הלידות כל כך.. אבל בשתיהן זה לא הסתדר לצערי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

כתבות דומות