טוסט ירוק בהשראת המצפן התזונתי של תנובה

פתאום כולם מדברים על בריאות, סופרים קלוריות ומחפשים סוגי ספורט חדשים לחטב את הגוף.
פתאום אני מוצאת עצמי בודקת את הערך התזונתי של מוצרים אותם אני קונה בסופר, פתאום אני משפילה מבטי שזו שעומדת אחרי בתור לקופה מציצה אל תוך עגלת הקניות שלי ואז מעיפה בי מבט זועף כשהיא רואה את כמות חפיסות השוקולד שלקחתי.
פתאום אני מבינה שהתחלתי להפנים שלאוכל יש השפעה ישירה על איכות חיי וחיי משפחתי. הפנמתי שבאפשרותי להחליט מה נכון ומה לא. כדי לסדר לעצמי את כל הדעות הקדומות לגבי מה נכון או לא נכון וכדי לדעת קצת יותר שמחתי כשהציעו לי להשתתף באירוע "המצפן התזונתי" של תנובה.
באירוע החברתי ישבתי פנים מול פנים אל מול דיאטנית ותזונאית שהסבירו על ידי מצגות ברורות לחלוטין על הסוכר והמלח במאכלים שלנו, כמה עלינו לצרוך, איך עלינו לעשות את השינוי וכמובן איך אנחנו מעבירים זאת לילדינו מבלי לפגוע בדימוי גופם וברגשותיהם.
לי יש משיכה עזה למתוק, לא לעוגות עתירות קצפת אבל כן לחפיסות שוקולד או פרלינים למיניהם ואולי בגלל זה כשאני אוכלת מאכלים מלוחים אינני מעניקה חשיבות לכמויות כי אני מנחמת את עצמי שכך נוצר איזון בגופי, אבל ברור לי היום שאילו שטויות כי מלח נמצא כמעט בכל דבר אותו אנו אוכלים והוא מרכיב המשמש חלק נכבד מתעשיית המזון ולכן אוטומטית הרחקתי את המלחייה משולחני, גם לכמות המתוקים התחלתי לשים לב והקצבתי לעצמי מספר מוגבל של קוביות שוקולד ביום, מה שלא קל למכורה שכמוני.
ישבתי עם ילדיי והסברתי להם כמה אוכל מגוון חשוב לגופינו, שעליהם להקפיד לטעום דברים חדשים גם אם לפעמים הצבע אינו נראה להם ולא ממש מתחשק, החלטנו לשים גבול לכמות החטיפים והממתקים אותם הם אוכלים וכשהכל נעשה בהבנה והסכמה, השינוי ניכר לעין.

אחד הדברים עליהם דיברה הדיאטנית הוא החשיבות של ארוחת ערב משפחתית, גם אם מגיעים עייפים מהעבודה וגם אם אין סבלנות, להשתדל לשבת עם הילדים , להעניק להם תשומת לב ללא גורמים מפריעים (כגון טלפונים ניידים), להקשיב לסיפורים שלהם ולשתף אותם בשלנו כהורים וכמובן לראות מה הם אוכלים ומה נכנס לגופם, בתור אמא שמתרוצצת כל היום ולא תמיד מעוניינת לאכול בשבע בערב את ארוחת הערב, לקחתי לתשומת ליבי ואני מקפידה לשבת איתם גם אם אני לא אוכלת, הקרבה יוצר אחדות ורוגע לפני שעת שינה וסיום היום.

אירוע כמו שזה של תנובה הזכיר לי כמה זה חשוב לשמור על בריאות גופי כי אף אחד יעשה זאת עבורי ואיך שינויים קטנים יכולים ליצור שינוי גדול לאורך זמן.

והנה המתכון הצנוע שלי לטוסט ירוק, שכולל פסטו, קישוא, אבוקדו וגבינה צלויה
מצרכים:
1 קישוא
אבוקדו בשל מחולק לפרוסות
ממרח פסטו
1/5 כוס שמן זית
מלח ופלפל שחור
כפית עלי תימין
פרוסות גבינת חלומי או מוצרלה

ההכנה:
מניחים פרוסות קישוא בתבנית עם מעט שמן זית, תימין, מלח ופלפל. מאדים 20-25 דקות עד שמתרכך ומזהיב.
מחממים טוב מחבת פסים עם מעט שמן זית. מוסיפים את המוצרלה/חלומי וצולים דקה מכל צד עד השחמה.
מורחים פסטו על כל פרוסת לחם, מסדרים פרוסות אבוקדו, פרוסות קישוא ואת הגבינה הצלויה. מכסים ומהדקים טוב. חוצים לרבעים ונהנים מכל רגע.

קראת? ספרי לנו מה את חושבת

31 תגובות

  1. חלב פרה זה רעל!! חלב פרה זה רעע- גם לנו וגם לפרה! תתחילו לשים לב מה ב-א-מת אתם מכניסים לגוף

  2. הלוואי שהיה לי זמן לשבת עם הילדים לארוחת ערב באמצע שבוע.. הלוואי זו נקודה רגישה

  3. טובב גמרתם אותי סופית! מאתמול אני מפנטזת על הברוסקטות עם העגבניות שרי ועכשיו מגיע גם הטוסט השווה הזה?!?

  4. ככ חשוב לשים לב מה אנחנו מכניסים לבטן שלנו. כמו שמישהי כתבה העירנות והעייפות שלנו ממש ממש תלויים בזה

    1. כן. זה שטויות כי הם מדברים רק על סוג דם וזה מאוד כללי כי לא לוקחים פרמטרים נוספים כמו אורך חיים עם קריירה ואלרגיות וכאלה

  5. כמו שכתבתם לאוכל באמת יש השפעה עלינו. גם על העירנות וגם על המיקוד. יש מזונות שמעייפים ויש כאלה שמעוררים והחלק המעניין הוא שכל מזון משפיע אחרת על כל אחד

  6. למרות שזה סוג של פרסומת אני אוהבת את הרעיון שגם בתנובה התחילו לעבור למזון בריא יותר

  7. תודה על המידע זו באנת תקופה שעם כל החומר שיש אנחנו צריכות להתחיל שינוי

להגיב על ויקי עסיס לבטל

האימייל לא יוצג באתר.

כתבות דומות