אמא תמיד תהיה הרוח הגבית שלך

עברו 19 שנים מאז שהחלטת בשעה 23:20 בלילה שנמאס לך. שהעולם מוכן לקבל אותך ואת מוכנה לעולם הזה.
לא מזמן הבאנו אותך הביתה מבית החולים, לבושה בבגד סגול ועטופה בחיתול לבן שהשתלב מעולה עם צבע העור הצח שלך.
מרגיש שרק אתמול הגעת לעולם והדבר היחיד שרציתי זה להיות שם בשבילך בכל מקום ובכל תחנה בה עברת עד היום בחייך.
הייתי שם כשהגעת לראשונה לגנון, ילדה יפה שברירית ומקסימה, סקרנית ומוכנה לבלוע את כל מה שהעולם מזמן לך.
מהגנון התחלת בדרך ארוכה של 12 שנים במערכת שלא תמיד אהדה וחיבקה, לא תמיד הבינה והסכימה לתת. אבל בסופו של יום היא זו שלקחה חלק בעיצוב האישיות שלך ובעובדה שהחלטת כי את מנצחת את כולם ועושה את מה שאת יודעת לעשות ללא פשרות וקיצורי דרך.
כשהיית שם, בסבך הזה, תמיד ידעת שאהיה מאחורייך ולא נוותר למלעיזים ואילחם עליך כמו לביאה הנלחמת על כפיריה.
הדרך לשם לא הייתה פשוטה וגם בשבילים הפתלתלים האלה שמביאים לדרך הראשית היה צריך להלחם כמעט בצבא שלם- פשוטו כמשמעו. לא ויתרנו, אני ואביך, על כלום ואת היית ההשראה לכך. הבנת שאם את לא תילחמי למען זכויותייך אף לא אחד בעולם ייתן לך אותם.

הדבר הכי מרתק בחייו של אדם הוא שכל חלום שנרקם בדרך הופך למציאות ואת כבר התחלת להגשים את החלום. אמנם בצעדים קטנים אך בטוחים.

תזכרי תמיד שדווקא הדרך הארוכה בה עוברים זו הדרך בה מעריכים את מה שהושג בסופה. אותו דבר שעמד וחיכה שם עד שתגיעי אליו.

מאחלת לך שתמשיכי לשמור על הערכים והעקרונות שלך.
אל תנסי להתפשר בעבור אף אחד ושום דבר. תמיד תהיי מי שאת, איך שאת וכמו שאת.
תזכרי כי חברים שאינם מכבדים אותך בזכות מי שאת אינם זכאים להיקרא חברים.
מאחלת לך להצליח בכל דבר שבו תיגעי בדרך ותזכרי שאת רק בתחילת הדרך ויהיו עוד הרבה מהמורות ותזכרי שלא משנה מה היה, מה עשית, איפה ביקרת, לאן פנייך, מי מוביל, מה את מנסה להשיג וחלילה אם פגעת או פגעו בך – תמיד, אבל תמיד, אני אהיה הרוח הגבית שלך ותמיד תוכלי לחזור לקן הקטן שממנו עפת ובו צמחת.
אני תמיד אשמור עליך ואגן עליך ואעשה הכל כדי שיהיה לך נעים וטוב.
אוהבת אותך בדיוק כמו שאת בגלל מי שאת, ואמא

הדאגה הזו והצורך להגן מתחילה בנו, האמהות.
בהבנה שאם חס וחלילה לא נהיה שם בשביל הגורים שלנו, מישהו צריך לדאוג להם.
בואי גם את לדאוג לבייבי שלך לעתיד בטוח ותהני מהטבה מפנקת שהיא רק ההתחלה..

קראת? ספרי לנו מה את חושבת

31 תגובות

  1. צילה אני לא מכירה אותך ולא יודעת אם את קוראת את התגובות אבל הכתבה שלך מאוד ריגשה אותי. כיף לילדה שלך שיש לה אמא כמוך. יישר כוח

  2. מודה שגיליתי את האתר רק לאחרונה ונהנית לראות את כל האמהות שכותבות ומשתפות בחוויות שלהן. אני עדיין כותבת רק למגירה

  3. כשאלוהים ברא את העולם הוא ברא אשה אבל השקיעה הרבה יותר באמא. כתבה מקסימה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

כתבות דומות