תודה לאמא שתמיד שם בשבילי

למסיבת הרווקות שלי אמא שלי שלחה לי גלויה כתובה בכתב ידה וצירפה חרוז שעשתה במעשה ידה.
חרוז בצבע תכלת עם ציורים של פרחים.
בודהיסטים והינדים משתמשים במחרוזות כבר מאות שנים כדי לשמור על הריכוז במהלך מדיטציית התפילה. את המחרוזת מחזיקים ביד אחת ומגלגלים אותה במעגל וכל פעם נוגעים בחרוז אחד עם כל חזרה על המנטרה.
בגלויה שהיא צירפה היא רשמה לי: "הדרי ילדתי אהובה, כמה הרבה מילים של אהבה אני רוצה לפזר סביבך..כמה הרבה מילים של תמיכה וביטחון אני רוצה לפזר על השביל המוביל אותך לדרך חדשה כדי שתהיה בטוחה וחזקה.. כמה מילים אני רוצה לפזר מעליך כדי לשמור עליך ולהביע את אהבתי, דאגתי ותמיכתי הרבה אליך.."
עד היום המילים האלה מרגשות אותי, מנחמות ומערסלות אותי.
נותנות לי מקום בחיק הנעים והבטוח ששם אני תמיד מרגישה בבית בטוחה ומוגנת.
היום אחרי שנתיים וקצת בהן רומי זורחת במלוא הדרה בשמיים של חיי, המילים האלה שאמא שלי ככתבה לי מקבלות משמעות נוספת, איזה דחף קמאי, קדמוני, כמעט בלתי נשלט של רצון וידיעה ברורה וחזקה לשמירה והגנה ובעיקר יכולת נתינה שלא הכרתי מעולם, שהפתיעה אותי בכנות שלה באיך שהיא זרמה בעורקים שלי בשינוי שהיא עשתה לי, הפיזי, הנפשי.

פתאום הבנתי אותה, את אמא שלי. ראיתי אותה באור אחר. פתאום יכולתי להסתכל על האישה הזו שמערסלת אותי כל כך הרבה שנים ולהבין את האהבה שלה והרצון להגן. להגן באמת בכל מובן ובכל רובד. פתאום זה קרה לי, זה היה לי ברור כמו גשם בחודש מאי.
אמא שלי העניקה לי את החרוז הזה של ההגנה והשמירה.

לפני כמה ימים אמא שלי שיתפה אותי בהחלטה פרטית בנוגע למצב הרפואי של אמא שלה וברגע אחד שם על המרפסת בביתה ראיתי ילדה על שביל עפר שמחכה לאישה שגידלה וטיפחה וערסלה ובאותו רגע שם על המרפסת רציתי לפזר סביבה את כל המילים שיכולות להגן, לחמול, לשמור. ובעיקר רציתי לחבק אותה, את אותה ילדה ולומר לה שאני תמיד אשמור עליה ואגן עליה ככל יכולתי.
מחרוזת מסורתית מורכבת ממאה ושמונה חרוזים. מכפלה משולמת של הספרה שלוש.
אמא שלי וסבתא שלי נולדו באותו יום. השלישי לחודש אפריל. אם מחברים את שתי הספרות של היום בו נולדתי מקבלים שלוש ורומי אהובתי נולדה בשלושים ואחד לדצמבר. לכולנו יש את הספרה שלוש. כולנו קשורות במחרוזות הזו ובכל מחרוזת כזו יש חרוז אחד יחיד ומיוחד שתלוי כמו תליון מחוץ למעגל המאוזן. בכל פעם שמגיעים אליו יש לקטוע את המדיטציה ולהודות.
ואני מנצלת את ההזדמנות להודות. תודה גדולה על אמא שלי שמהווה עבורי דוגמא ומופת לשמירה והכלה. תודה גדולה על מה שלקחתי ממנה ומה שאני לומדת ממנה. ואיך שבזכותה אני מכילה את רומי בכל המובנים, נערכת לעתיד שלה ושומרת עליה מכל כיוון- הגשמי, הפיזי, הרוחני והארצי.

בהבנה שמתישהוא בעתיד לא נהיה שם בשביל הקטנים שלנו, מישהו צריך לדאוג להם ולספק להם את ההגנה המירבית.
בואי גם את לדאוג לבייבי שלך לעתיד בטוח ותהני מהטבה מפנקת שהיא רק ההתחלה..

קראת? ספרי לנו מה את חושבת

24 תגובות

  1. לשמור עליהם מכל הכיוונים זה אחלה, זה האידיאל. הלוואי שתמיד יהיו לנו הכוחות והאפשרויות לתת להם כל מה שהם זקוקים לו

  2. אני אשמח לקרוא עוד ממך. את מזכירה לי קצת את עצמי ואת אמא שלי אבל לי אין בטחון בכתיבה

    1. שלום אופירה, מדובר בהטבה (כיסוי ע"ס 100,000 ש"ח) הניתנת במסגרת ביטוח חיים (ריסק) להורה שנולד לו ילד בשנה האחרונה. אם חלילה, יקרה משהו להורה, אז המוטבי/ם יקבלו את הסכום הנ"ל. את מוזמנת לקרוא את כל המידע בלינק הבא, ללא התחייבות מצידך:
      https://www.migdal.co.il/He/insurance/LifeInsurance/Pages/RiskOnline.aspx?utm_source=imashel&utm_medium=banner&utm_campaign=campaign_babybituach

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

כתבות דומות