האמא השלמה שאני

בגיל 23 ילדתי את בתי הבכורה. עדיין לא קראתי לעצמי אמא.
הייתי ממש ילדה, נעלבתי מכל מה שהמטפלת אמרה, לא רציתי להקשיב לעצות שניסו להמטיר עליי במשפחה, רבתי עם האחות בטיפת חלב שביקשה להחזיק פחות על הידיים, הסכמתי לכל מה שהרופא (אלוהים) אמר.
אבל בדרך חייכתי המון, כי זה כייף וממלא להיות אמא, גם אם בגיל כה צעיר ואפרוחי.
ככל שהילדה גדלה פרחו ניצני האמהות שלי.
כל שלב חדש בחייה היווה אתגר בשבילי.
כל שלב בדקתי והתייעצתי והחלטתי ועם הזמן צברתי שעות טיסה וההחלטות היו יותר ויותר שלי.
נכנסתי לעולמות חדשים שמעולם לא הכרתי: עולם הגן – בדקתי עם הגננת המובילה שהמטפלות באמת אחראיות ורק אז העזתי להשאיר אותה (זה היה בגיל חודשיים וחצי, אז עוד לא הבנתי אז שזה ממש מוקדם ואפשר טיפה להאריך את חופשת הלידה) בבית התינוקות בקיבוץ.
עם הצעיר כבר נשארתי ארבעה חודשים וגם הנקתי עד גיל שנה פלוס. בכל זאת למדתי משהו מהניסיון.


התבגרתי איתם. בניתי לעצמי עם הזמן את מה שמרכיב אותי. את מה שהוא אני.
עם הזמן למדתי להציב להם גבולות ולמדתי לבוא אליהם בדרישות.
הפכתי לאמא שמלמדת ומדריכה.
למדתי לשים גבולות גם לעצמי בנקודות כמו חוגים, אסיפות הורים מתמשכות, התייעצויות, כעסים והתפרצויות.
התמקצעתי באימהות.

היום, כשההבדלים בינינו קצת יותר משמעותיים, אני לומדת להתאפק ולא ישר לייעץ ולחוות את דעתי, אני לומדת לאפשר להם לפרוש כנפיים.
אני מאפשרת לטעות ולהיחבל (אבל במידה!).
אני זוכרת לחבק כשצריך וגם בשביל הכייף שלי.
אני קשובה כשהם חוזרים ממאורע כלשהו ומספרים בשטף ולא מפסיקים. אני זוכרת לא לעצור אותה או אותו כדי להכיל אותם. אני זוכרת לתת להם ביטוי. כמו שאומרים כל הפסיכולוגים.

עם השנים שחלפו הפכתי באמת לאמא. אמא שיודעת לעמוד בנחישות על מה שהיא מבקשת (אז נכון שהם לא מסכימים לעזור לי להכניס את הקניות למקרר..). שיודעת לחבק ולשתוק, ממש לשתוק, לא להוציא אף מילה, כלום, שום הגה, כי אני בתפקיד האמא המכילה.
אני יכולה לומר בוודאות שהשתניתי עם הגיל, השתבחתי, נוספו לי מרכיבים של: מעט נחישות, המון רגשות, קמצוץ של כאב, קורטוב ניסיון וכד מלא אהבה. והם אלו שיוצרים את האמא השלמה שאני.

מטרנה Extra Care היחידה עם הרכב ה-M המכיל: שומן בטאפלמיטאט עם חומצת שומן פלמיטית הנמצאת בחלב אם, אומגה 3 ו- 6 ופרוביוטיקה.

קראת? ספרי לנו מה את חושבת

29 תגובות

  1. אחלה תיאור של מי שאת. תבורכי . למרות שאת כנראה צריכה להיות יותר נחושה אם הם לא מקשיבים לך כשאת צריכה עזרה עם הקניות

  2. מצוין הפסקה האחרונה עם המרכיבים שנוספו לה ושהופכים אותה לאמא שהיא.. והכי חשוב שיש אהבה

  3. אנחנו צריכים לזכור שאימהות זה מסע. זה תהליך אבולוציוני מורכב.. אנחנו לומדות, מתפתחות, עוברות שינויים, מקבלות פרספקטיבות..

  4. חחח יודעת לעמוד בנחישות על מה שהיא מבקשת..אבל הם לא עוזרים בבית אם זה מה שאת מבקשת חח.. קטלני

    1. היי רויטל, לגיב לקטוז, במטרנה אקסטרה קר קומפורט הינו ללא לקטוז ומתאים לתינוקות החל מגיל לידה.

  5. יהה כמה נכון הקטע עם הלהכיל ופשוט להיות בשקט..לא להעיר.. לא לתקן.. לא להוציא מילה.. רק להיות בשבילם

  6. יוווו כמה מעט היית בחופשות לידה!! איך?? אני עכשיו סוגרת 7 חוד' ועדיין לא קבעתי תאריך לחזרה לעבודה

  7. בורכו הילדים שלךך שאת מקשיבה להם והולכת לקראתם.. הרבה רצון טוב צריך בשביל זה. סבלנות זה שם המשחק

להגיב על חנית שפשא לבטל

האימייל לא יוצג באתר.

כתבות דומות