סבתא, אני מתגעגעת אלייך

כשסבתא שלי באה לפלשתינה אחרי שהבטיחו לה ארץ זבת חלב ודבש, היא מצאה פה בעיקר דיזנטריה, גברים בשורטס והמון בוץ. לפעמים נדמה לי שבתקופה ההיא היה הרבה יותר פשוט.
כל מה שהיית צריכה לעשות אז זה לסלול כביש, לסרוג כובע או גרב, להילחם באיזה בריטי ובסוף היום להכין כריך של ריבה ומרגרינה ליום המחרת (כדי שיהיה כוח למלחמה בבריטי). סבתא שלי תמיד סיפרה שהיא הייתה משאירה את אמא שלי בסל נצרים עם עוד 20 תינוקות ויוצאות לעבוד בשדה.
הייתה שם את הבלבוסטה ההיא שהייתה מניקה את כולם ולמי שלא נשאר היו מביאים בקבוק עם חלב ישירות מהפרה.
אלו היו החיים אז בתחילת שנות החמישים, אף אחד לא חשב על משרת אם, על הגשמה עצמאית כפרט או חלילה על זמן לעצמך.

כשאמא שלי הפכה לאמא בעצמה, היא מספרת שמה שהרכיב אותה הוא מרתון של הנקה ודייסות וכביסות. בין לבין גם הייתה לה משרה. שבע שמיניות של משרה, משהו כמו יום א' 9:00 – 12 יום ב' 9:00 – 11:40 ובימי ה' כשאבא שלי היה חוזר מהקניות היא המשיכה במשרה של 17:00 – 19:00. משהו כזה. פעם כנראה שהמעסיקים הבינו שיש דבר כזה שנקרא אימהות ואולי אז המציאו את "דרושה משרת האם".
בערבים היינו יושבים כל המשפחה יחד לארוחת ערב מול הטלוויזיה, (בימים ההם ארוחת ערב הייתה בעיקר צנימים, חביתה וסלט משתי עגבניות ומלפפון פרוס עבה). סוג של פשטות. אבל פשטות אהובה.

כשאני הפכתי להיות אמא הקפדתי להיות הכל. ניסיתי להידמות לסופר וומן.
רציתי לנצח בכל דבר שרק עשיתי, תכננתי להיות מורכבת מהכל ביחד ובבת אחת. גם לקחת אותו לגן, גם להיות סופר עובדת, גם להחזיר מהגן, ללכת לגינה, לחזור, לכבס, לייבש, להתייבש, להרדים, להירדם, לצאת לריצה, לחזור חצי מרוצה, להיזרק, להתקלח ולישון עוד שעתיים כי בינתיים בעלי היה בתורנות "מוצץ נפל".

לפעמים אני חושבת שהאתגר הזה מעייף, אבל מרכיב האימהות שבי הוא כל כך רחב ואינסופי ומלא עניין שמעולם לא משעמם לי. נכון, לפעמים קצת מעייף,ולכן מדי פעם אני רוצה להיות כמו סבתא שלי.
משהו בפשטות ההיא גורם לי לחשוב שאנחנו רצות מהר מדי. שאנחנו מקפידות היכן שאפשר לשחרר. שאנחנו קונות בקניון בהנחה אבל מה עם הנחה לעצמנו? אולי הדברים יכולים לזרום יותר? אולי המורכבות של היום היא הפשטות של פעם?

סבתא, אני מתגעגעת

מטרנה Extra Care היחידה עם הרכב ה-M המכיל: שומן בטאפלמיטאט עם חומצת שומן פלמיטית הנמצאת בחלב אם, אומגה 3 ו- 6 ופרוביוטיקה.

קראת? ספרי לנו מה את חושבת

12 תגובות

  1. אני לגמרי מעדיפה את המורכבות של היום! ממש! נראה לי הרבה יותר מעניין ונחמד בימים אלו כשהכל דינמי והחיים רצים

  2. אני הכי עייפה בימי רביעי.קבוע.. לפני סופ"ש העייפות משתלטת עליי ואני חושבת כמה כבד עליי כל המטלות

  3. למי יש תשובה ברורה איפה צריך לשמור פחיות מטרנה פתוחות? אני משתמשת פעם ביום לא כמה פעמים ב ואני רוצה לדעת בטוח אם זה יכול להיות בתוך ארון או שצריך במקרר?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

כתבות דומות