אמא של
בכל נובמבר של סוף שנות ה 70 היה מגיע דוד איזיק לבקר את המשפחה שלנו ביפו. קצת אחרי השעון של ד"ר לק כשעוד הייתה שם תחנת משטרה.
בכל נובמבר הוא היה מגיע עם אותו ז'קט חום ישן, מזוודה אפורה וכובע קסקט.
בשנות ה 70 כשהגיע בן משפחה מחוצלארץ זו הייתה שמחה. באותו היום כולנו היינו נוסעים לנמל בחיפה, מחכים ברציף לרכבת החורקת ומפזרים חיוכים כאילו זכינו בלוטו.
עוד מהחלון אבא היה צועק לאיזיק "הבאת לי?" ושניהם היו פורצים בצחוק מתגלגל.
בדרך הביתה ובאופן די קבוע, איזיק היה מספר כמה טוב לו שם ברומניה, על השפע והשווקים והאוויר הטוב והאוטוסטרדה שתכף מתחילים לבנות בין בוקרשט למרמורש אבל אנחנו ידענו שבכל ביקור שכזה הוא מחכה שאבא יציע לו לבוא ולעשות עלייה. להצטרף אליו למפעל הזכוכית ולעשות איתנו את החגים האחרונים שעוד נשארו לו.
בכל צהריים, אמא הייתה מוציאה את השולחן הכתום למרפסת, פורסת עליו את המפה המשובצת, שמה עליה לחם וסלק ואיקרא ועגבניות, כרוב, מיונז וגזר. לכבוד הביקורים של איזיק היא הייתה מוציאה מהוויטרינה את הכוסות בשביל הצוויקה ואנחנו הילדים היינו יושבים ומביטים על אבא ודוד איזיק נהנים כאילו חזרו להיות לרגע אחד ילדים.
אצלנו, כמו אצל כל הרומנים, היה עניין של שגרה. תאכל את אותו אוכל. תחליף אוטו רק לאותה פירמה כמו האוטו הקודם ותמיד אבל תמיד תספר את אותה בדיחה.
בהלוויה של רומני היו עומדים כל הקרואים, והבן היה בדרך כלל מספר מילים לזכר אביו הרומני בסגנון של: "אבא היה אדם טוב, הוא תמיד לקח הכול בקלות". אם כל פעם כשהייתי שומעת את הבדיחה הזו היה לי שקל הייתי עשירה.
אח"כ אבא היה אומר "נו אמרת שהבאת לי" ודוד איזיק היה הולך למזוודה שלו ומוציא נייר של עיתון רומני ובפנים חיכתה המתנה של אבא, דג הרינג ורוד ורוד שעבר את כל המסע מרומניה ועד הסימטאות של יפו.
אמא הייתה חותכת לחם, מורחת עליו את החצילים שלה, מניחה רצועות של הדג ומפזרת מלח, בצל והמון אהבה מעל.
ואבא? הוא תמיד אמר שהמחיר של ההרינג פה יקר ולכן מעדיף את זה של רומניה אבל אנחנו ידענו שזה לא הכסף. אלו הגעגועים שלו הביתה. הגעגועים שלו למשפחה.
לזכרו של דוד איזיק
מצרכים
באגט כפרי פרוס לפרוסות
הרינג ורוד
מלפפון חמוץ של שופרסל
סלט חצילים במיונז של שופרסל
חמאה
שמנת חמוצה
שמן זית של מותג שופרסל
בצל סגול וירוק חתוכים
ההכנה:
על פרוסות הבאגט מורחים חמאה או סלט חצילים, מניחים פרוסות הרינג, מעליהן בצל ירוק וסגול קצוצים עם מעט שמן זית של מותג שופרסל. אפשר למזוג מעל כפית שמנת חמוצה
מומלץ להגיש עם שתייה מתוקה – חריפה. או כל דבר אחר שישמח את לבבות כל המשפחה
בתאבון!
בושה. פרסומת לשופרסל !!!
כל הבלוג מלא בפרסומות לשופרסל, לא רק במתכון
צוייקה! איזה זכרונות מבית סבא
יש לשופרסל מללפון חמוץ גם בחומץ וגם במלח?
אני מחכה לחתונות ואירועים במשפחה רק כדי לאכול מהדגים האלו חופשי :)
עשיתם לי געגוע לסלטים האמיתיים של הסבתאות.. מפעם..
זה חדש סלט חצילימ במיונז של שופרסל? לא נתקלתי בזה עד היום. ..
רק אני שמה לב שדפקתם פה פירסומת לשופרסל?!?
מה זה שתייה מתוקה חריפה??
הרינג אני לא סובלת. ברררר עושה לי רע.. אבל על איקרא אני מטורפת!!
חח איזה סיפור מדליק אווייי אוהבת כאלו
ממתי יש לשופרסל סלט חצילים??
זה נראה כל כך שווה!!!!!!!!! ואני בכלל לא רומניה משום צד! :)
זה סיפור אמיתי?
זה מתכון אמיתי חחחח
איפה אוכלים את זה?
וואוו התעלפתי התעוררתי ובא לי כזה. ועכשיו!!
רגע חכי יש פה תור :)
יש מסעדה רומנית כזו בתל אביב ברחוב אילת. קוראים לה חיים נלו וככ זה מרגיש שם
אבל למה יש פה פרסומת של שופרסל הם ממש יקרים
סיפור מקסים ובהחלט מעורר תיאבון
איככס
לא אומרים איכס על אוכל
אפשר להריח את זה עד כאן
זה בערך הסיפור של אמא שלי ואחותה שהייתה באה אלינו כל שנה מצרפת
הבטחתי לעצמי שבהריון אני לא אכנס לפה אבל בגללך אני מעלה עוד 5 קג. חחחחחחח
סבתא שלי הייתה עושה לנו פרוסות כאלה עם דג וסודה
נתת לי עכשיו לבכות
זה מזכיר לי את הסרט אלכס חולה אהבה עם הדודה לולה שבאה לארץ
תמונות מקסימות ואיזה סיפור מרגש מאוד
מקסים