כמו שאני כשאני פורשת כנפיים

אני אחרי לידה, אני אומרת לעצמי מול המראה לנוכח הכרס הקטנה המבצבצת.
אני אחרי לידה, אני עונה לאבא שלי ששואל למה אני אוכלת עוד ועוד מהכיבוד שהוגש לנו באירוע.
אני אחרי לידה, אני עונה לבן זוג כשהוא שואל מתי אחזור לחדר כושר.
אני אחרי לידה, אני עונה לחברה הכי טובה כשהיא מציעה לי לצאת ביחד להליכה מהירה בלילה.
אני אחרי לידה, אני אומרת לאחותי כשהיא מבררת אם מתאים לי חוג קיקבוקסינג.
אני אחרי לידה, אני אומרת לידיד שהגיע לארח לי חברה ורואה שהג'ינס לא מסכים בשום אופן להיסגר עליי.

אני אחרי לידה.. אחרי לידה.. למה לא כולם מבינים את זה אני ממלמלת לעצמי.
כן נכון, אני עונה לעצמי. אבל..
אבל הגדולה בת 6 והקטן בן 3.

כן עברו 3 שנים מאז הלידה השנייה שלי וזה התירוץ הקבוע בו אני דובקת כשהקרובים אליי שואלים אותי מה עם חדר כושר ומה לגבי דיאטה ומתי אני מתכננת לחזור לגזרה הקודמת- אני אחרי לידה. כאילו אין פה פג תוקף. כאילו אני לא קולטת שמדובר בתירוץ פאתטי. כאילו אני לא שומעת את עצמי מבחוץ ומבינה שאני מורחת ומתחמקת.
זה צמד המילים -מורחת ומתחמקת.
לא מתמודדת.
מעדיפה להעביר את הזמן בתירוצים.
אני אחרי לידה.. מה לא ברור בזה. מה כל כך קשה להבין.. ככה אני ממלמלת לעצמי כמעט מדי בוקר ומדי ערב. ככה אני משננת כאילו אם אני אגיד זאת שוב ושוב זה יקבל חותמת ולא ישמע כמו תירוצים.

ואז פתאום, כמו בסרט הוליוודי, אני מקבלת כוחות. אני מדמיינת שהוצמדו לי כנפיים והן מחייבות אותי לעוף. לעוף ולהתמודד. לקחת אחריות ולהפסיק למרוח.
והכנפיים האלו, בחיי שאני לא מהווירדים האלו שמדמיינים דברים, בכל היקר לי אני לא רואה חזיונות, אבל הכנפיים האלו נותנות לי כוחות. גורמות לי לרצות להמריא ולוותר על התירוצים. להפסיק למרוח ולהתחמק.

בזמן שאני מקבלת את הכוחות המופלאים האלו ואשכרה מפנה זמן כדי לרכוש בגדי ספורט, לנקות את המקרר מאויבים, להירשם לשיעור קיקבוקסינג ולקנות הרבה ירקות, אני גם מחליטה להפסיק למרוח את השפתיים בכל מיני גלוסים שרק מכסים בכאילו את היובש הרציני שיש לי בהן אלא לטפל בהן באמת.
ובזמן שאני עם הכוחות המופלאים האלו, אשכרה מגיעה לשיעור קיקבוקסינג ומכינה לעצמי סלטים מושקעים ומתמידה בחדר כושר ויוצאת להליכות מהירות פעמיים בשבוע בלילה וקובעת שיעור קיקבוקסינג נוסף אני גם מפסיקה סופית למרוח את השפתיים היבשות שלי אלא מטפלת בהן באמת, עם משחה מעולה של פלקסיטול שקיבלתי להתנסות.

מדובר במשחה לשפתיים יבשות של פלקסיטול שהיא בעלת ניחוח מנטה והיא מרעננת, עדינה ורכה. התחושה שלה נעימה וממכרת. היא לא שמנונית והחומר שבה מרגיש מזין ובריא. היא פועלת בצורה אינטנסיבית על שפתיים סדוקות ואדמומיות, היא מרגיעה יובש ומחזירה את הריכוך והלחות למראה השפתיים. ובמקרה שלי, היא מושלמת לתהליך ההמראה שלי וליציאה מתקופת התירוצים..

באדיבות פלקסיטול – מפסיקים למרוח ומתחילים לטפל!
לקבלת דוגמית חינם – הקליקי כאן

קראת? ספרי לנו מה את חושבת

23 תגובות

    1. תמר שלום,
      יובש בשפתיים מושפע מאוד ממזג אוויר יבש, לכן מורגש יותר בעונות מעבר ובחורף.
      בברכה, צוות פלקסיטול.

  1. חח האחרי לידה הזה ענק. אחד הגדולים. אין תירוץ יותר פאתט ממנו אבל אי אפשר לא להשתמש בו בכל הזדמנות חח

    1. מאיה שלום,
      מדובר בטעם עדין מאוד, לא קיימים טעמים נוספים במגוון טעמים.
      בברכה, צוות פקסיטול.

  2. סחתיין על השינוי ועל הלקיחת אחריות! אני לעשות בנייה בציפורניים דוחה ולא מוצאת את הזמן לעצמי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

כתבות דומות