סבתא שלי זכרונה לברכה מתה בשיבה טובה, לאחר שעשתה לאחרים המון רע.
שנאה לארח. ואהבה לרכל. כעסה על אלה שטוב להם. אהבה את אלה שרע. עודדה שנאת אחים, שנאת זרים. קנאת פין.
על סבתא אפשר לומר הרבה דברים. אבל בשלנית, היא היתה איומה.
חוץ מדבר אחד שבו אף אחד לא יכל להתחרות בה.
ה.. "תפוח בדבש".
לעולם כאשר אנגוס בתפוח הדביק מהדבש ואעצום עיניים, ואזכר בערבי ראש השנה, בבית סבתא בראשון לציון, עם ריח הנפטלין הממלא את האוויר, הפרחים מפלסטיק (גם באמבטיה)
ושמיכות הפיקה השומרות על הפוטלים (כורסאות).
לעולם אזכור את אווירת החג, השולחן הערוך, המפה הלבנה, וכלי הכסף המנצנצים לאור הנרות.
לעולם לא אשכח את קולות הוויכוחים, הריבים, הצעקות, וסגירת החשבונות של המבוגרים. שכמעט תמיד עלו לטונים צורמים. והסתיימו בטריקת דלת.
את התפוחים הדביקים מדבש של סבתא זצ"ל היינו מכרסמים בשתיקה באוטו. על רקע המשפטים הקבועים של ההורים.
"אני עם זה גמרתי, חרא שכזה, שמעת מה הוא אמר?? שיילך קיבינימט! שנה הבאה רק מלון!".
והנה הוא המתכון של סבתא. סבתא זצ"ל, שאהבה חיים קלים, ומתכונים קשים.
צריך לשים לב למינון, שהלא הכי חשוב בחיים זה המינון. בכל דבר- בסקס, סמים אלכוהול, פורנו, אוכל. סיגריות, ממתקים, נעליים, ג'ינסים, חצאיות ושמלות. אבל לא באהבה, בזה אין מינונים, אלא אם כן אתם אובססיביים העושים סיבובים סביב הבלוק. מאלו שמתקשרים ומנתקים.
דבר ראשון מחממים תנור ל 180 מעלות. שיהיה, תמיד טוב לחמם תנור.
המצרכים:
הולכים לשוק, או למי שאין לה זין לזה (למה זין למה, שנה חדשה וכאלה..) אז לסופר השכונתי. זה שקורע אותך בכסף, ולמרות זאת את ממשיכה ללכת לשם. קונים כמה תפוחים שרוצים, ומאיזה סוג שאוהבים. ירוקים, אדומים. חצי ירוק חצי אדום. ירוק חזק. ירוק בהיר. רכים, קשים, חצי קשים חצי רכים. אבל רק לא תפוחי אנה, שימו לב, חשוב לזכור! אין אנה בעונה הזאת. ומי שאומר לכם שיש, עובד עליכם.
לוקחים דבש דבורים, ושלא ימכרו לכן סיפורים. רק דבש של דבורים. יש את הצנצנת מהזכוכית שהפקק שלה אחרי שהוא נפתח, אף פעם לא נסגר, ויש את הפלסטיק הזה הלחיץ הרגיז, שבכלל אין לו את הפונקציה של להיות סגיר.
בשני המקרים שני הדבשים תמיד יהיו דביקים מבחוץ. ומבפנים.
ואם שוכחים לשים במקרר, ומניחים בארון, די מהר נמלים קטנות שמריחות אותו ממרחקים, (שהלא ידוע שהחוש ריח של נמלים הוא פצצה) עוברות לחיות בצמוד אליו, ומביאות איתן משפחה וחברים, ואת חיות המחמד שלהם, שיגורו איתן. (זה הלא ידוע שנמלים הן חיות, החיות בקבוצות).
מצרכים:
1 צנצנת דבש דביקה. לחץ או רגיז.
7-8 עד 20 תפוחים, מכל סוג שהוא.
1 קערית בינונית היכולה להיות עשויה או מזכוכית, או מפלסטיק, ברזל, ברזל יצוק, קרמיקה, חימר, אבן, אבן שואבת, קש, תבן, או גבבה.
את התפוחים לא מומלץ לקלף. זה לא מחמיא, לא לקולפן, ולא לתפוח. ותפוח בדבש מריר, זו לא צורה.
לוקחים כל תפוח בנפרד. שוטפים (לא חייבים במים) ומניחים על משטח עץ.
חותכים לרבעים, לחצאים, לחצאי חצאים, או לשני שלישים. מסדרים אותם יפה יפה בקערה שבחרתן. והרי לכן מתכון שמיימי ומנצח.
בתאבון ושנה טובה! מה זה טובה, מעולה, מושלמת, יפה, לא קקה כמו הקודמת.
20 תגובות
אחד החזקים חחחחחח
וואאוו מהמם
יקירתי , יש לך את זה. הייתי מתה לקרוא ספר שכתבת.
שנה טובה
חח ענקק
הצעקות והריבים והויכוחים של המבוגרים ממש מזכיר את החגים אצל דודים שלי בשנות ה 80
מתכון גאוני! ((:
השאיר לי טעם מריר של כעסים!
יש מצב שהיא העבירה לך את המרירות ואת הכעסים??
כתיבה יפה
מרגיש כאילו המרירה האמיתית זו את
מזכיר קצת את החגים אצל ספתא של גיסתי
טובבב התיאור של התפוחים ושל הדבשים
העיקר שאת יכולה להתבדח על זה ככה חופשי
איזה רצח אופי מדליק עשית לה
חחחח אחד ארוך!! כתוב מהמם
סבתא להתגאות בה!
היא ידעה את כל מה שאת חושבת עליה עוד כשהייתה חיה?
למרות שזה לא יפה לדבר סרה במת וזה לא יאה לצחוק על חשבון מי שכבר לא בינינו.. …וואוו מצחיק! מצחיק מצחיק!
חדה את!! איזה כתיבה קולחת. מגניב
דבר ראשון מחממים תנור ל 180 מעלות?!?!? חחח
אוייי ענק. ענק! ביג לייק