תסתכלו עליי, אני קורבן תקיפה מינית ואונס

אחרי תקיפה מינית בגיל 10, אונס בגיל 20 וטיפול בשתי ילדות עם צרכים מיוחדים, לוני קרובקה (46) ממשיכה לקום כל פעם מחדש, לנער מעליה את האבק, להאמין בטוב שבאדם ולחלום.

איפה קרתה התקיפה בגיל 10?
חזרתי הביתה מבי"ס, עברתי ליד בנין של מישהו שלמד איתי בכיתה, הוא היה חולה באותו יום וקרא לי ממרומי הקומה השלישית, שאל אותי אם יש שיעורי בית.
על הגדר בקדמת הבניין ישב אותו בחור, שהיה ידוע כעלם פרובלמטי, כשנכנסתי לבניין הוא בא אחרי.
לא ייחסתי לזה חשיבות, חיכיתי למעלית.
זה היה חורף, הנחתי את המעיל על התיק ואחזתי ביד השניה מטריה. במעלית הוא התחיל להיצמד אלי ולגעת בי ואני ניסיתי להדוף אותו אבל אז התיק נפל לי והצמיד את היד שלי לגוף, כך שלא יכולתי לזוז, ביד השנייה ניסיתי לדקור אותו עם המטריה, אבל זה לא כל כך הצליח לי והוא תוך כדי זה הצליח לפתוח לי את הכפתורים במכנסיים ולהחדיר את האצבעות שלו לנרתיק שלי.
שמעתי אותו ממלמל: "איפה הוא?" שנים אחר כך, בדיעבד, הבנתי, שכנראה, ניסה לקרוע לי את קרום הבתולין.
ניסיתי עם יד אחת להדוף אותו ממני, צעקתי לו: "די, תפסיק, מה אתה עושה?" והוא ניסה כל הזמן לשחק עם הכפתורים של המעלית כדי שלא תפסיק לזוז כדי שמישהו לא יכנס.
הייתה אתנחתא שהמעלית נעצרה ואני ניסיתי לברוח, הבלחתי עם חצי גוף מחוץ למעלית. אני זוכרת שהייתה שם מישהי במדרגות, אני חושבת שזאת הייתה מנקה ששטפה, צעקתי "הצילו!" אבל זה לא עזר והוא המשיך עם האצבעות בתוכי.

המעלית נעצרה בלובי ואני הצלחתי לברוח, יצאתי מהבניין והתחלתי להסתדר, אז ראיתי את החברה שלי שבדיוק עברה שם, היא ראתה שאני נסערת ושאלה מה קרה. כשקלטתי את הפנים של הבחור, הוא הצמיד את האצבע לצוואר ועשה תנועה של שחיטה, אוי ואבוי אם תספרי אני אשחט אותך.
וזאת הייתה נקודה שהחלטתי שאני לא מספרת על זה. הפעם הבאה שדיברתי על זה הייתה בגיל 30.

לא הגשת תלונה?
בתקופה הראשונה פחדתי לדבר על זה כי באמת פחדתי שהוא יעשה לי משהו.
אחר כך היו לי כל מיני תחושות שאני אשמה ושידעתי שהוא פושטק אז למה נכנסתי איתו למעלית הייתי צריכה לצאת.

גם לא היה לי למי לספר, לא זכיתי בזוג הורים מחבקים ותומכים ומכילים. בשנות ילדותי לא ראו אותי, הייתי שקופה.

למה הרגשת שקופה?
נולדתי לתוך אבל, שלושה חודשים אחרי שאחי שהיה בן 3 טבע. אני אלונה כי הוא היה אלון. הם היו שלושה חודשים בתוך האבל ופתאום אני באתי.
אני בטוחה שלאמא שלי לא היה קל, אני הייתי מאוד דומה לו, כתם הלידה שלנו בדיוק באותו בקום, אני רואה תמונות שלי מגיל שלוש ותמונות שלו, לא תדעי מי אלון ומי אלונה, אני משערת שלא היה קל לגדל ילד כשכל הזמן יש לך תזכורת ויזואלית לילד שמת.
גיליתי בשלב מאוחר שהיה לי אח, יום אחד הסתכלתי בפנקס קופת חולים של אמא שלי והיו רשומים שמות הילדים ואז ראיתי את השם 'אלון'. שאלתי את אחותי הגדולה: "מה זה אלון?" היא אמרה שהתבלבלו, שאלתי את אמא והיא כבר סיפרה לי.

הרבה פעמים אני חושבת שאם היה לי אח גדול היה מי שיגן עלי בבית הספר, מישהו שהיה שומר עלי, למרות שזה לא תפקיד של אח גדול, אלא של ההורים, אבל אף אחד אחר לא עשה את זה.

מה היו הנסיבות שבהן קרה האונס?
הייתי בטוחה שזאת אשמתי, כבר לא ילדה, בחורה בת 20, למה העליתי אותו הביתה?
גרתי בדירה שכורה עם שותפים, באותו סופ"ש אומלל הם נסעו להורים ואני נשארתי בדירה.
קבעתי פגישה עם הבחור, אז לא היה אינטרנט, ההיכרויות היו במודעות בעיתונים, אני ראיתי את המודעה ושלחתי וקבענו להיפגש ביום שישי. הוא הגיע, ישבנו מתחת לבניין שבו גרתי, די מהר הבנתי שהוא לא מה שאני רוצה. אמרתי, בוא נסיים ואז הוא אמר שהוא צריך לשירותים.
אמרתי תפוס לך עץ.
אמר, אני צריך משהו יותר כבד.
ואמרתי, טוב, תעלה.
עלינו אליי הביתה, הוא נכנס לשירותים ואני ישבתי בסלון, חיכיתי שהוא יסיים את העניינים שלו. כשיצא מהשירותים היה עם סכין יפנית שכנראה הייתה לו בכיס.
הוא אמר: הולך להיות פה סקס, או שזה יהיה עם סימנים או בלי סימנים, את תחליטי.
ניסיתי לדבר על ליבו להגיד לו תשמע, זה לא מתאים, חבל, אתה לא רוצה לעשות את זה.
הוא שכב על המרפקים מעליי, כף יד שמאל הייתה בשיער שלי וכף יד ימין עם הסכין על הצוואר שאני לא אעז להוציא קול.
אחרי שסיים והלך אמר: אני עומד מאחורי הדלת ושומע אם את מזעיקה מישהו, ואני יודע איפה את גרה ואני אמצא אותך.

מה עשית?
נכנסתי להתקלח, הייתי בחרדה מטורפת עד שקיבלתי את המחזור בחודש אחרי זה. עשיתי עם עצמי החלטה, זה נשאר אצלי.

למה לא התלוננת?
כל הזמן שומעים זוועות על קורבנות אונס ומה שהן עוברות בחקירה, ידעתי שזו מילה שלי נגד שלו, לא נשארו סימנים, הוא לא פצע אותי, הייתי מאובנת, זהו.

יש קשר בין התקיפה בגיל 10 לבין השנייה?
לא, אבל, יש משהו שאני מסתובבת איתו מאז, יש את הפנטזיה הגברית הנפוצה של להיות עם יותר מפרטנר אחד במיטה, אם יש סיבה שבגללה אני לא אהיה עם עוד גבר במיטה זה שאני עלולה לאבד שליטה ושמישהו יעשה בגוף שלי משהו שאני לא מסכימה שיעשו.
אם זה אחד על אחד יש מאזן כוחות אבל אם יש יותר מגבר אחד, אין סיכוי.
אני לא מסוגלת לשכב במיטה פאסיבית לחלוטין. אני נהנית ממין וחווה אורגזמה אבל זה בעירבון מוגבל ותמיד יש שביב שחייב להישאר בשליטה, זה משהו שאני סוחבת.

בגיל 30, בעקבות סדנא שעברה החליטה לספר לאימה על שתי התקיפות שעברה.

התגובה של אמא שלי הייתה: טוב צריך לגשת למשטרה, ואני הסתכלת עליה ואמרתי: אמא, עברו 10 שנים, התיישנות. היא שאלה למה לא סיפרתי. השאלה הזאת שלה התיישבה לי והיום, בדיעבד, אני יכולה להגיד: כי לא הייתם שם להקשיב.

לוני אמא לשתי בנות, סהר ושי, שתיהן בעלות צרכים מיוחדים, שי לוקה בפיגור ולסהר לקויות למידה.

ספרי על הבנות
נחת, נחת. המון אהבה ונחת

למרות צרכים מיוחדים?
איזה כייף, לא הייתי משנה שום דבר, זו אימהות אחרת, ואנחנו בכלל משולש מדהים.

את רוצה זוגיות, איך אפשר להיכנס לתוך דינמיקה כזאת?
למה אי אפשר? בגלל המחשבה שאך אחד לא ירצה לקנות חבילה כזאת?
מה שכן, אני רק חושבת להתחיל להסביר לאדם מבחוץ את ההתנהגות, זה מתיש. בבן זוג האחרון שלי היה סף רגישות גבוה. הוא הרגיש את הדברים ונמהל בתוכם, לא הייתי צריכה להסביר.

ואת חושבת שאין עוד כאלה?
מה הסיכוי שיהיה מישהו שנראה כמו שאני אוהבת, שיש בו תכונות אופי שלא ידעתי שהן חשובות לי והן מהותיות לי ושירצה אותי.
לא הרמתי ידיים מהתקווה שיום אחד תהיה לי זוגיות. זה צריך להיות גם וגם וגם וגם, אולי זה באמת הרבה מידי לבקש.

מאז שתשלומי המזונות לסהר פסקו, המצב הכלכלי של לוני הידרדר, היא חטפה מכה נוספת כששי עברה גם היא את גיל 18 והיא לא זכאית יותר לתשלום מזונות. לוני הקימה עסק קטן לממכר ג'חנון תוצרת בית ומנסה להרים את הראש מעל המים בעזרתם.

"הייתי שמחה אם המצב הכלכלי שלי היה אחרת אבל אני עוברת כזה תהליך על התמודדות עם העוני, ואני נתקלת באנשים מדהימים, אני מגלה שהיצירתיות שלי באה לידי ביטוי באוכל, שאני מכלום מכינה ארוחה, בגלל שאין לי לחם אני מתגברת על הפחד שלי משמרים, כי אם לא אתגבר עליו לא יהיה לי לחם.
את לא יודעת מאיפה תקבלי פתאום קרן שמש, אל תמהרי לסוף, תסתכלי על מה שיש, פרופורציות, זה חשוב.
עכשיו אני שורדת וזאת לא צורה לחיות את החיים, כיבוי שרפות זאת לא דרך לחיות".

מה הכישרון שלך?
לראות בני אדם פנימה ולהרגיש אותם, וזה לא משנה באיזה גיל הם, אני יכולה לשבת עם בנאדם ועניין של דקות, להסתכל לו בתוך העיניים ולדעת מי הוא.
זה משהו ששמתי לב אליו ברגע שניקיתי מעלי הגנות וניפיתי, זה משהו שנולד אצלי, או התעצם אצלי מאז שהבנתי שיש לי ילדה שהיא שונת צרכים ושיניתי ראיה, שיניתי הסתכלות.

כששי הייתה קטנה כל מה שרציתי שהיא תשיר לי אמא יקרה לי, אבל, בדרך אני פספסתי את זה שהילדה בכלל למדה להגיד "אמא".

איך תגדירי את עצמך?
יש את מה שהייתי אומרת לפני שלוש שנים, ואת היום, ויחד עם זאת בתקופות קשות אני חוזרת להגדרות של לפני שלוש שנים: לוזריות, תבוסתנות, היום אני יכולה להגיד עוצמתית, יצירתית, יצרית, טובת לב, רגישה, אופטימית.

מה עשה את ההבדל מהתקופה שלפני 3 שנים?
טיפול, הדבר הכי טוב שקרה לי, הגעתי אליו רק כי לא היה לי נעים לסרב.

מה החלומות שלך?
המידי הוא ללכת לסופר ולקנות את כל מה שחסר לנו.
יש עוד חלום והוא לכתוב את סיפור חיי, לבנות בית בצפון עם מטבח מקצועי וגינה עם ערוגות של צמחי תבלין ועגבניות ופלפלים, לנסוע לארה"ב לטיול אוכל.
יש חלום שמתגשם לי בימים אלו וזה לראות את שתי הבנות שלי מאוהבות ומאושרות, אני רואה את זה קורה וזה נהדר, זה נותן נחת, אני חשבתי שיהיה לי קשה לראות מישהו חוץ ממני גורם להן אושר, אבל זה כל כך מעצים.

אודות אמא של

אתר הנשים והאמהות הגדול בישראל עם 900,000 גולשות בכל חודש ומועדון של 110,000 נשים. באתר ניתן למצוא לצד כתבות וראיונות עם קשת של כותבות כשלכל אחת הצבע, הייחוד, הכישרון והסגנון שלה. חלומות. הגשמה. פחדים. בישול. ילד ראשון שני או רביעי. זוגיות ושאר הנושאים שכל אישה אוהבת לקרוא

השאירי תגובה

כתובת האימייל לא תפורסם.

4 תגובות

  1. לואיזה
    קורע את הלב.. .....

    קורע את הלב.. …..

  2. רחלי
    כמה צמרמורות.. הלוואי שכל הרע יגמר ורק תצליחי תמיד

    כמה צמרמורות..
    הלוואי שכל הרע יגמר ורק תצליחי תמיד

  3. מזל עוקשי
    לא מכירות בכלל.. אבל ריגשת מאודדדד שולחת לך חיבוקים חמים

    לא מכירות בכלל.. אבל ריגשת מאודדדד שולחת לך חיבוקים חמים

  4. קטי דהן
    מרגש!!!! אני כולי רועדת! מאחלת לך המון טוב

    מרגש!!!! אני כולי רועדת! מאחלת לך המון טוב

אהבת? בואי לעשות לנו לייק גם בפייסבוק