"התחושה היא כמו על סמים הכי קשים"

במחלת המאניה-דיפרסיה יש שני קטבים.
האחד דיפרסיה שווה ערך לדיכאון.
השני מאניה שווה ערך לתחושת היי ואני כל יכול.
המעבר ביניהם משתנה מחולה לחולה. יש אלו שלא יחוו אפיזודה כמה שנים ויש אלו שכל יום מחליף באחר אפיזודה. אני ׳זכיתי׳ במעבר חצי שנתי.
בחורף דיכאון בקיץ מאניה.
במעברים ביניהם יש תקופה קצרה של חודש שאני מאוזנת. המעברים אינם חדים.
כל אפיזודה אורכת חצי שנה.
באפיזודה של דיכאון אני מסתגרת בעצמי אין יוצא ואין בא.
עם השנים, תוך כדי שימוש בתרופות, האפיזודה מתונה יותר ומאפשרת לי לתפקד כמעט כרגיל אולם הצער עצום ותחושת הריקנות משתלטת על היום יום. במאניה אני מוחצנת נורא, וורבלית מאושרת ותחושת החופש היא כמעט ההגדרה למהותי. לשתיהן התרגלתי וכל אחד היתרונות והחסרונות שלה.
בדיכאון אני מחכימה קוראת ספרים צופה בסדרות מתכנסת לוקחת שליטה. מחושבת משפחתית ומכילה.
בדיכאון אני מצטערת על דברים שעשיתי במאניה ומבקשת את סליחתם של קרוביי. במאניה אני נכס של הסביבה, כולי אהבה לעולם, עם המון נתינה, יכולת קשירת קשרים, ג'וי הפינס ותחושת נרקיסיסטיות גדולה.
לא פשוט השינוי ביניהם. לא לי ולא לסביבה.

יש יגידו אני מעדיף אותה בדיכאון אבל שקולה.
יש יגידו שלא ירד מפנייך החיוך.

הסביבה למדה להכיר מאפשרת לי חופש פעולה בשתי האפיזודות. לא ניתן לנחם אותי בדיכאון או לעצור אותי במאניה. כל ניסיון עולה בניתוק מצידי. הרגשות צפים מעלה.
בדיכאון עצבות נוראית, תסכול, פחד מהלא נודע.
במאניה תחושת שחרור, שמחה, לעיתים כעס גואה ובעיקר המון הודיה לבורא.
למי שלא שמע או מכיר התחושה היא כמו על סמים הכי קשים.
למי שמצליח להכיל אותי אני רוצה לומר תודה, לכל האנשים שמלווים אותי כל חיי, לא זנחו או שפשוט היו שם, תודה. אני אחזיר לכם בשמחות.

קראת? ספרי לנו מה את חושבת

6 תגובות

  1. אני גאה בך ובדרך שלך נכון לא קל אבל כל דבר החיים לא קלים
    מסביבך יש אנשים שתומכים מוחזקים אותך בנית לעצמך משפחה בעל תומך ואוהב שאני מורידה את הכובע בפניו
    יש לך שלושה ילדים מקסימים ונבונים שזה הרבה בזכותך
    תגידי תודה והודיה גם על הטוב וגם על הרע .
    מחזקת אותך ומאחלת לך את כל הטוב והאושר וגאה בך חברה אפילו שרחוקות תמשיכי בדרכך האמיצה אוהבת אותך❤❤❤❤

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

כתבות דומות