הקיסר הראשון: על הקשר בין ילדים קיסריים והכניסה לכיתה א'

"אמא?!"
"כן תמרי.."
תמר הגיעה בשקט למיטה של אמא ולחשה בשקט "אני חושבת שאני יכולה.. חשבתי טוב טוב.. אני חושבת שאני יכולה להיכנס לבד לכיתה מחר".
אמא התיישבת "בואי. נחזור למיטה שלך".
תמר התמקמה מחדש במיטתה, אמא התיישבה לידה ולטפה את מצחה. "מתוקה. אני אבוא איתך מחר בבוקר לבית הספר ושם תוכלי לבחור. אם תרצי אכנס איתך ואם תרצי לבד אחכה ליד השער. עד שאראה שנכנסת לבית הספר. טוב?"
"טוב" ענתה תמר מנומנמת "ותבואי לקחת אותי ב-11:30?"
"בטח" ענתה אמא ועיניה נצצו "אני אחכה לך, ילדה גדולה שלי" אמא המשיכה ללטף את ראשה של תמר. בשבועות האחרונים תמר התקשתה להירדם בלילות. גם לאורך הימים הייתה עסוקה בכניסתה הקרובה לכיתה א'. היא התלבטה, והתקשתה להחליט האם תרצה להיכנס לבד לכיתה "כמו ילדה גדולה" או להיכנס לכיתה עם אמא "כי אני מתרגשת".
ילדים רבים מתלבטים לפני שהם מחליטים בנושאים שונים הקשורים לכיתה א'. אך ההתלבטות הזו אופיינית לילדים שנולדו בניתוח קיסרי.
ה"קיסריים" ירצו לעשות דברים בדרכם. אז בלידה, משהו קרה והם נשלפו החוצה לאוויר העולם. תכניתם המקורית השתבשה. הם התכוונו לפלס את דרכם בכוחות עצמם מגופה של אימם וזה לא קרה. הדחף הזה למצוא את דרכם נותר בהם ובכל התחלה משמעותית, כמו כניסה לכיתה א' הם ישאפו לעשות זאת בכוחות עצמם. אבל.. אז בלידה פעלו עבורם, העבירו אותם… האם הפעם הם יכולים לבד?

"תעזרו לי!!!" ובאותה נשימה "אל תגעו בי!!" זו התמצית ההתלבטות של ה"קיסריים". בתוכם הם מאמינים שהם היו משלימים בהצלחה את לידתם בכוחות עצמם אילו רק הניחו להם במנוחה. לפחות כך מרגישים בתוכם חלק מהילדים והבוגרים שנולדו בקיסרי. ישנם גם כאלה ששמחים שהצילו אותם, משום שהם הסתבכו שם לבד.
מה הקשר בין דפוס הלידה לכניסה לכיתה א'?
הלידה היא הכניסה הראשונה שלנו לעולם. חוויה מכוננת. מה שהתרחש שם, מאמינה הפסיכולוגיה הפרה והפרינטאלית (זו שעוסקת בתקופה העוברית ובלידה), משפיע על המשך חיינו. דפוסי התנהגות, אמונות, מצבי חולי ובריאות וגם… הדרך בה אנחנו מגיבים בהתחלות חדשות מקורם עשוי להיות טמון בתקופה העוברית ובלידה. בכל התחלה החל מהדרך בה אנחנו מתעוררים בבוקר ויוצאים מהבית ועד נישואים, מעבר דירה, כניסה לאוניברסיטה או לצבא אנחנו עשוי לשחזר, באופן לא מודע, דפוסים עיקריים מהתקופה הראשונית ההיא.

פעמים רבות ה"קיסריים" מתקדמים למרות "מחסומים" שנוצרים בדרכם. לעיתים קרובות האוריינטציה שלהם לא משהו.. הם עשויים להתבלבל בין ימינה ושמאלה. מצד שני הם יכולים, אם הם נרגעים, למצוא את הדרך הקצרה בכל מטלה.
"קיסריים" נוטים לסבול מחרדות ולהיות בעל סף רגישות נמוך יותר לגירויים רגשיים וסנסוריים. לרוב, יכולת ההכלה של ה "קיסריים" לשינויים או למצבים בהם הדחק (סטרס) עולה, נמוכה. הם זקוקים לוויסות חיצוני בעזרת קול מרגיע "אני רואה שקשה לך, אני איתך", מגע מקרקע – כמו יד שקטה שמונחת על הכתף. שתיית מים. קשר עין שמרגיע ודומיהם. הכי חשוב שהמבוגר שמווסת יהיה רגוע בעצמו ויבין שהילד יצא מאזור הנוחות שלו, הוא מוצף וזקוק לוויסות קשוב.
הם זקוקים ליותר חיבוקים וגילויי חיבה גופנית. היטיבה לעשות אמה של תמר שליטפה אותה על מצחה בכדי לעזור לה הירדם. עיסוי כפות הרגלים תוך דגש על יכולתם לדחוף את גופם כנגד כפות ידי המעסה מומלץ כבר מגיל צעיר. מגע זה יעזור להם להשלים את התנועה שהם החסירו בלידה – להתקדם קדימה בעזרת דחיפת הרגלים כנגד קירות הרחם והנרתיק של אימם.
ה"קיסריים" עשויים לשמור באדיקות על מרחב המחיה שלהם. חלקם עשויים להגיב בכעס גדול אל מול "פלישת" האחר וחלקם יכולים להגיב בהימנעות וחוסר אונים מול חדירה לתחומם. השוני בתגובה טמון בתחושותיהם השונות במקור – בלידה.

אמא של תמר למדה "לזרום" איתה ולאפשר לה לבחור בעצמה בצמתי ההתחלות הללו. היא תהיה שם עבורה ותקבל ללא תנאי ובאהבה את בחירתה של ביתה.
"את תהיי בסדר" לחשה על אוזנה של תמר הישנה. הידקה את השמיכה על גופה ונישקה אותה על מצחה.

הכותבת היא חגית בן-שחר, מעבירת הקורס "אומנות ההקשבה" בתוכנית לגיל הרך באקדמית גורדון לחינוך, מטפלת ומדריכת מטפלים, צוותי רפואה ואנשי חינוך בטיפול ומניעה של טראומת לידה.

אודות אמא של

אתר הנשים והאמהות הגדול בישראל עם 900,000 גולשות בכל חודש ומועדון של 110,000 נשים. באתר ניתן למצוא לצד כתבות וראיונות עם קשת של כותבות כשלכל אחת הצבע, הייחוד, הכישרון והסגנון שלה. חלומות. הגשמה. פחדים. בישול. ילד ראשון שני או רביעי. זוגיות ושאר הנושאים שכל אישה אוהבת לקרוא

השאירי תגובה

כתובת האימייל לא תפורסם.

אהבת? בואי לעשות לנו לייק גם בפייסבוק