הלחץ מתגבר? כך נתמודד בצורה אפקטיבית עם מצבי מתח

לחדרי נכנסת ענת (שם בדוי) עם מבט עייף ועצוב. היא מתיישבת על הכיסא בכבדות ומתחילה לדבר מבלי שאומר מילה. היא משתפת אותי במשפט שמראש אומרת שקשה לה איתו: "כל יום אני מחכה לסיים את יום העבודה ולבוא לאסוף את הילדים מהגן ומבית הספר. הבעיה היא שאנחנו נפגשים לא חולפות יותר ממספר דקות וכבר מתחילים ויכוחים ומריבות וכל מה שעובר לי בראש זה שאני רוצה לחזור לעבודה או פשוט להעלם. אני מאבדת ריכוז, נלחצת, מתחילה להציע להם פתרונות גרועים שמרביתם הם סוג של שוחד ורק שאחר הצהריים יעבור בשלום".

מקלחות, פרידה בבוקר, אוכל, הליכה לחוגים, שיעורי בית, שעת השכבה ועוד ועוד אירועים במהלך היום גורמים להורים לתחושות של לחץ, עצבים, עייפות, ושלל תגובות פיזיות נוספות. הורים רבים שרויים בקונפליקט בו מצד אחד יש להם מעט מאוד זמן איכות עם ילדיהם ומצד שני שהם כבר נמצאים יחד הם רק רוצים שייגמר.

כיצד אתם חווים אפיזודות מלחיצות?

כולם מתמודדים עם מצבים מאתגרים שעשויים לייצר לחץ או סטרס. אך השאלה היא באיזו מידה של יעילות אנחנו ממשיכים לתפקד שאנו נתקלים באירועים שכאלה.
האם אתם רואים את אי ההסכמה שלכם עם הילד להמשך צפייתו בטלוויזיה כמצב בו קיים אתגר לפתרון קונפליקט ויש לכם את המשאבים והכלים המתאימים להגיב או לפעול (ואז הסטרס שאתם חווים אינו זה המנהל אתכם) או שאתם חשים שהמצב כרגע הואמאיים מדי בשבילכם, אתם עשויים להתפרץ, לצעוק, לכעוס, לכבות את הטלוויזיה, לגעור בילד, להרגיש רע ולהיתקל בסיטואציה דומה ביום למחרת?

מה קורה לנו בגוף כשאנחנו בלחץ?

כאשר אנו לחוצים, הגוף שלנו מגביר את יצור הורמון הדחק קורטיזול. העלייה בהורמון הדחק באה לסייע לגוף להתמודד עם מצב האיום (תגובות ה – Fight או Flight הידועות בדיוק כפי שענת סיפרה לי שבמצבי סטרס עם ילדיה היא חושבת על לחזור לעבודה, להתרחק מהאירוע ככל שניתן).
חוקרים מצאו שעלייה ברמת הקורטיזול במצבי לחץ פוגמת ביכולות חשובות שלנו כגון יכולת קבלת החלטות, אחסון מידע בזיכרון, שליפת מידע מהזיכרון, יצירתיות בפתרון בעיות ועוד. צריך לזכור שמרבית אפיזודות הלחץ שלנו עם הילדים אינן שאלות של איום ממשי על החיים שלנו (מערכת התגובה האוט' של הגוף הינה פרימיטיבית והימים בהם האדם היה זקוק לה בראותו אריה או טורף אחר נגמרו..).
ללא הכלים המתאימים להתמודדות, כאשר אנו חווים סטרס בזמן פעילות עם הילדים, אנו פועלים בצורה שאינה אופטימלית עבורנו ועבור ילדינו. אנו מגיבים לאיום שאנו חשים ולא לוקחים בחשבון בתגובתנו פרמטרים חשובים כגון הערכים החשובים לנו, החינוך, התקשורת והיחסים בהמשך.

מהם סימני האיתות של הגוף וכיצד נשתמש בהם?

היכולת לזהות מה קורה בגוף שלנו הינה השלב הראשון והבסיסי ביותר באמצעותו נוכל לזהות מה קורה במח שלנו. כל אחת מהתגובות הפיסיולוגיות האישיות של אדם לסטרס: נשימות מואצות או קושי בנשימה, עלייה בקצב פעימות הלב, יובש בפה, נעילת הלסת, צקצוק בשפתיים, תחושה של התקשות השרירים וכן שמעתי גם על התעטשויות מרובות, גרד ועוד, יכולה לספק את המידע הדרוש לנו על מנת לעכב את התעצמותו של הלחץ שאנו חווים.
במקום להתעלם מהסימפטומים הללו זה הזמן להתחיל ולשים לב אליהם וללמוד לזהות אותם כאשר הם מתהווים.

שיטת 4 השלבים להתמודדות עם מצבי סטרס

בעולם הגישור משתמשים בכלי בן 4 שלבים (במקור פותח ע"י Michele McDonald), אותו אני מוצאת יעיל להתמודדות עם מצבי סטרס. כלי זה מאפשר לחשוב על הגורם לסטרס כאתגר להתמודדות במקום כגורם מאיים.

שלב מס' 1: מודעות
המטרה היא לשים לב מה קורה לי עכשיו בגוף ובנפש?
"הלב שלי פועם בחוזקה, אני רוצה ללכת מכאן"
"הגוף שלי מרגיש קפוץ, אני חסרת סבלנות"
"הפה שלי יבש, אני מרגיש חסר יכולת"

שלב מס' 2: קבלה
לדעת שהתגובה לסטרס שאני חווה נוכחת כרגע בגוף כלומר יש לה ביטוי פיזי ואני מאפשרת לה להיות נוכחת (לדוג' אני מרגישה דפיקות לב מואצות, אני מבחינה בהן ומקבלת את הימצאותן). קבלה אינה אומרת שאני מרוצה ממה שאני מרגישה אך משמעותה העיקרית היא שאני לא מתנגדת לה או נלחמת שתיפסק. חשוב להדגיש שדווקא הניסיונות שלנו לרצות לעצור/להתנגד/ להתגבר על התחושה הפיזית המסוימת הזאת מגבירים אותה.

שלב מס' 3: חקירה
שאלו את עצמכם אילו מחשבות ורגשות נוכחים כרגע? מהם הסיפורים שאתם מספרים לעצמכם?
ענת ענתה לשאלה זו "אני אמא גרועה, אני מעדיפה לא להיות עם הילדים מאשר לגרום להם נזק" וגם "איך אני יכולה להעדיף להיות בעבודה במקום עם הילדים?".

שלב מס' 4: ללא תיוג עצמי
לאחר שזיהיתם, קיבלתם וחקרתם את השפעתם של סימפטומי הסטרס עליכם, השלב האחרון הוא להכיר בכך שלמרות שאתם חווים אותם כרגע הם אינם מגדירים מי אתם ומה אתם. "יש לי מחשבה על כך שאני אמא גרועה" שונה מאשר לומר לעצמך "אני אמא גרועה".
ההרחקה הזאת משמעותית ביכולת של הגוף להתמודד בצורה טובה יותר עם אירוע מלחיץ.

שימוש בשיטה זו יסייע לכם להשיב לעצמכם את תחושת השליטה ויאפשר לכם להמשיך להתנהל תחת השפעת הלחץ. בשיטה זו אתם נדרשים להתייצב מול עצמכם בחמלה וקבלה עצמית ועם הרבה אומץ כאשר עם הזמן והתרגול פוחתות תגובות הלחץ המזיקות לנו, הפוגמות בחיי היום יום והמשפיעות על היחסים והתקשורת שלנו עם הילדים ובכלל.

הכותבת היא עדי קורן, מדריכת הורים (M.A), מנחת קבוצות וסדנאות המומחית בניהול קונפליקטים בבית ובמשפחה.
קליק לדף הפייסבוק של עדי

אודות טוב שתדעי

טוב שתדעי הוא מדור הצרכנות והפנאי של מגזין אמא של. טיפים, עצות, המלצות, ידע ובעיקר "מה חדש בשוק". התכנים מופקים ע"י מערכת האתר ונכתבים ע"י צוותים מקצועיים מתוך החברות והגופים המובילים בישראל.

השאירי תגובה

כתובת האימייל לא תפורסם.

אהבת? בואי לעשות לנו לייק גם בפייסבוק