לישון כמו תינוק: כל הטיפים שיעזרו להם להירדם בקלות

לפעמים יש תחושה שמי שהמציא את המושג "לישון כמו תינוק" לא באמת חשב על התינוק שרק נולד (ואולי גם לא היה הורה בעצמו?!).
להורים רבים זה אכן נראה כמו פיקציה.
אבל אם נעצור לרגע ונחשוב על ההשפעות שיש לנו כהורים על השינה של התינוק שלנו, נגלה שאנחנו יכולים לעזור לו וללמד אותו לא מעט דברים שקשורים בשינה ואז, כן אז, הוא יוכל לישון כמו תינוק.

אז מה היכולות של תינוק כאשר הוא רק נולד? האם הוא מסוגל פשוט לעצום את העיניים ולישון? צורך כל כך בסיסי שנראה לנו כמעט מובן מאליו? ולמה לנו ההורים כל כך קשה לקבל ולהכיל את הקושי הזה?
אז חשוב לפני הכל, באמת להבין. שינה היא צורך בסיסי ויכולת טבעית לחלוטין אבל לא לכולם היא באה בקלות. בדיוק כמו שאנחנו מלמדים את הקטנטנים לאכול עם כפית, לטעום טעמים חדשים, לזחול, להתהפך, ללכת.. כך צריך ללמד אותם לפעמים גם להירדם באופן עצמאי.
עד כאן פשוט. אז מה הבעיה?
הבעיה מתחילה שאנחנו ההורים לא מבינים את זה וגרוע מכך, הורסים גם את מה שבא להם כבר במעט, באופן טבעי.
אז מאיפה מתחילים?
הצעד הראשון הוא לזהות שיש בעיה כדי לדעת איך להתאים את הפתרון ובאיזה אופן. לרוב, במרוץ החיים המטורף, אנחנו אפילו לא עוצרים, בוחנים ושואלים "מה באמת קורה כאן?" ולכן בסופו של דבר רודפים אחרי הזנב של עצמנו ורצים לתת פתרון שלא בהכרח מתאים.
אז לפני שרצים למעבדת שינה (ואני בעד לבדוק דברים ולשלול סיבות רפואיות – תמיד. אבל רגע אחד לפני….), חשבו אולי יש משהו שאנחנו יכולים לעזור ו/או תלוי גם בנו, ההורים.

אז מה באמת משפיע על השינה של התינוקות שלנו ואיפה אנחנו יכולים לעזור גם שמדובר בתינוק בן יומו וגם שמדובר בפעוט בן 3?

הרי לכם כמה היבטים עיקריים שמשפיעים על שנת התינוקות, על הרגלי השינה שלהם, על אופי השינה, איכות השינה ועל ההרדמות.
לפעמים רק אחד מהם משפיע לפעמים כמה ביחד.

1. ההיבט התנהגותי
נכון, תינוקות נולדים עם מטען גנטי, אופי וטמפרמנט משלהם. א-ב-ל הם גם מתעצבים ומשתנים כפלסטלינה בידינו לפי ההרגלים שנקנה להם.
תינוק שנולד רגוע ושליו יכול לישון לא טוב עם לא הוקנו לו הרגלי שינה טובים או אם הפריעו ושיבשו אותם ולהיפך: תינוק קופצני, רגיש ו"היפר" יכול לישון טוב עם הרבה מאמץ והרגלים טובים מגיל אפס.
זה נכון שתינוקות רכים זקוקים לנו, לחום שלנו, למגע שלנו וכמובן להרבה ידיים. אבל קחו בחשבון שהרגלים מתקבעים כבר מגיל 0.
אני חלילה לא רוצה להלחיץ. נהפוך הוא. אני רוצה לתת תקווה שאנחנו, ההורים יכולים להשפיע ולעזור עם ההרגלים של ילדינו כבר מההתחלה, גם אם הוא "בכיין", גם אם יש לו גזים וגם אם קשה לו בהסתגלות לעולם. אני גם לא רוצה לרמוז שלא לפנק כי אין מה לעשות – תינוק בן שבוע או בן חודשיים זקוק לחום, אהבה ומגע שלנו וכן, גם להרבה "על הידיים".
מה עושים?
איזון, מינון וגיוון. לא להיות קיצונים לכאן או לכאן זה המפתח.
אתם יכולים להרדים על הידיים למשל אבל השתדלו לא להרדים רק על הידיים. גוונו בדרכים נוספות להרדמות וכך לא תתקבע תלות אחת.

2. ההיבט הפיסיולוגי
היבט זה קשור בעיקר בסוגיה מתי תינוק מוכן או לא מוכן להירדמות עצמאית.
תינוק נולד ללא הפרשת הורמון השינה (המלטונין) בכמויות מספקות כדי שיירדם באופן עצמאי.
הורמון זה מתחיל להיות מופרש בגופו רק לקראת גיל חודשיים – שלושה ומגיע לשיא ומתייצב סביב גיל חמישה חודשים. עד אז, רוב התינוקות, ישנים בצורה מחזורית של 3-4 שעות על פני היממה והם גם לא ממש יבחינו בין יום ולילה אם לא נעזור להם. נכון שיש כמה מחוננים שכבר בהתחלה "מושכים" 5-6 שעות אבל אנחנו מסתכלים כרגע על התינוק הממוצע.
עזרה מצוינת בחודשים הראשונים יכולה להיות באמצעות יצירת סביבת שינה מתאימה. כניסה לשינה באווירה מתאימה לא רק משפיעה על אופן ההירדמות אלא גם על אופי ואיכות השינה. תינוק יכול להירדם בקלות כי הוא מותש אבל לישון שינה פחות טובה ואיכותית… המטרה שלנו ביצירת אווירה היא להכניס את התינוק לשינה בצורה קלה, נינוחה, מהירה ולתוך שינה איכותית.

3. ההיבט הסביבתי
אסור לנו לשכוח את ההיבטים הסביבתיים שמשפיעים על התנהגותו של התינוק ועל השינה שלו. לפני שממהרים לתת לו אוכל ולהחליט אם רעב, צמא, סיים מחזור שינה או לא וכד'..
כדאי לחשוב אולי קר לו? אולי חם מדי? דווקא בימים כאלו שקר נורא בחוץ וחם מאוד בבית, חשוב לשים לב לעניין. האם הם לבושים מספיק? אולי הוא בוכה כי הוא לבוש יותר מדי? בטן או עורף יוכלו לספק אינדיקציה לתשובות הנ"ל. אגב, כפות ידיים ורגליים הם לא אינדיקציה לחום גוף של תינוק.
אז לפני שאתם רצים להסיק מסקנות ולהחליט שהוא שוב רעב, צמא או עוד לא עייף, בדקו וחשבו על תנאי הסביבה, האם הם מתאימים ומספקים עבור ילדכם.
חשוב לי לסייג ולהדגיש שגם כאן הכל עניין של איזון. אין זה אומר שמעכשיו אתם צריכים להיות סביבו 24/7 ורק לבדוק אותו כל הזמן, להחליף לו בגדים 7 פעמים בלילה או לכסות אותו כל חמש דקות. תשומת לב לעניין – זה הכל..

4. ההיבט הרגשי
אחד הדברים שיותר מסקרנים, שלא נאמר 'מטרידים' אותנו כהורים הוא כאשר אנחנו שומעים את התינוק בוכה ותוהים מה בעצם עובר לו בראש? כנראה שלעולם לא נדע.
לא נדע אם חלמו חלום רע או סתם רצו חיבוק. לא נדע אם הם רק רוצים להגיד משהו כי זו השפה שלהם או שבאמת רע להם.
אז מה כן אפשר לעשות? רק להסתכל עליהם. לצפות בהם, לחוש אותם ולהרגיש אותם. בקיצור, להיות קשובים להם. יש כמה סממנים רגשיים אצל תינוקות שיכולים להוות גורם משפיע על השינה שלהם:
סיוטי לילה, ביעותי לילה, התקפי זעם, חרדת נטישה, רגשות אשם שלנו ועוד מיני מטעמים שהם חלק בלתי נפרד מהחיים וההתפתחות הקוגניטיבית שלהם.
רגשי אשם שלנו המון פעמים יוצרים מציאות. אז חוץ מלהיות מודעים ולא להשליך עליהם את הקשיים שלנו, אין הרבה מה לעשות בעניין.
"איזה מסכן הוא, ילד סנדביץ'.. ברור שככה הוא יגיב.."
או למשל "מסכן, איך הוא בוכה כי הוא לא ראה אותי כל היום. בטח רוצה עכשיו שאפנק אותו כי חסר לו אמא/אבא.." מכירים? ברור שמכירים! כבר אמרתי לא פעם ולא פעמיים שפולין זה אופי ולא מוצא. כולנו פולנים שזה נוגע לילדים שלנו ואיך אפשר בלי שק רגשות האשם.
ואלו רק שתי דוגמאות קטנות ומוכרות לרגשות אשם שלנו ולרגשות יוצרות מציאות.
אז מה עושים עם השק הכבד הזה?
שימו אותו בצד. אין לזה מקום. זה משפיע עליהם וכבד עליהם. תנו להם להיות תינוקות ואל תנסו לתת פרשנות פסיכולוגית לבכי שלהם. פשוט היו שם בשבילם. פשוטו כמשמעו.

לסיכום –
קחו לעצמכם כמה רגעים וחישבו מה באמת משפיע על התינוק שלכם.
הקשיבו לו, הביטו בו, צפו בו והכי חשוב – היו שם בשבילו.
זכרו, זה שהוא לא יכול לדבר לא אומר שהוא לא יכול להביע את עצמו או לא יכול להבין את מה שאתם אומרים. מבין גם מבין. עכשיו תורכם להבין גם אותו.

הכותבת היא תמי בריקמן, יועצת שינה לתינוקות ופעוטות בשיטת "לילה טוב" ואמא ליהלי (6.5), גיל (5) ואלה (שנה), המאמינה שעייפות זו לא גזירת גורל ואפשר לעזור לכל תינוק ללמוד לישון ולכל הורה עייף שרוצה ללמד את התינוק שלו לישון.
קליק לאתר הבית
קליק לעמוד הפייסבוק

קראת? ספרי לנו מה את חושבת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

כתבות דומות