למה חן טל ואני סירבנו להיכנע לתכתיבי הרבנות?

בשבועות האחרונים התרחש דבר מוזר:
חן טל הופיעה שוב ושוב בפיד שלי – לא בלבוש מינימלי ולא כי שמה נקשר בשערורייה חדשה, אלא כי היא כתבה פוסט שהצליח לגעת באנשים רבים, גם כאלו שאינם נמנים עם הקהל הרגיל שלה. הפוסט, שאליו צורפה תמונה מיום חתונתה, סיפר שבחרה להתחתן בפראג במחאה על כך שלא כל זוג שרוצה להתחתן בישראל יכול לעשות זאת.
היא בחרה להתמקד בנושא החשוב של נישואים גאים, אבל אני רוצה להתייחס לנושא הרחב של הקשיים שמערימה הרבנות ועל החוסר באלטרנטיבה לנישואים אורתודוקסיים.

קרדיט צילום: שלו מן. מתוך עמוד הפייסבוק של חן טל

בעלי ואני בחרנו להתחתן בנישואים רפורמיים; הרגשנו שזו פשרה ראויה בין מסורת לעקרונות. לא ציפינו שיורמו גבות רבות כל כך, אפילו בסביבתנו הקרובה והליברלית, ולאחר שהוריי ביקשו שנשקול את הנושא שנית – החלטנו לבדוק את האפשרות להתחתן ברבנות. הדבר הראשון שביקש הרב הוא הוכחה ליהדותי. הסברתי לו שהכתובּה של הוריי אבדה בתהליך העלייה לארץ, אבל יש בידי כתובה של הורי אמי – משמע, היא יהודייה ולפיכך גם אני. בתגובה אמר: "אין בעיה, אשלח אותך לבחור בבני ברק, כמה מאות שקלים והוא מסדר את זה", באותו רגע החלטתי שאם להחליק לחבר שלו כמה גרושים הוא שיקבע שאני ראויה להתחתן – ולא העובדה שנולדתי וגדלתי בישראל, שירתי בצבא, נסעתי פעמיים לשליחות של הסוכנות היהודית ואני אזרחית שומרת חוק ומשלמת מיסים – אני לא רוצה שום קשר לזה. ומסתבר שזה עוד נחשב למציאה לעומת המקרה של חברתי, שנולדה ברוסיה ונשלחה להביא צילומים של קברי הסבים שלה כדי להוכיח שנקברו בבית קברות יהודי, רחמנא ליצלן. כל סיפור כזה רק חיזק את התחושה שמדובר במערכת מסואבת שאיבדה את הקשר למציאות ואני לא רוצה שהיא תעוות את יום החתונה שלי או את ההכנות אליה.

ישראל היא המדינה הדמוקרטית היחידה בעולם שבה רישום נישואין וגירושין נתון בלעדית בידי המוסדות הדתיים. זה רק אחד הדברים שגורם לאנשים רבים להרגיש שהצירוף "מדינה דמוקרטית" מתחיל לאבד את משמעותו לאחרונה, כשהממסד הדתי נכנס לנו לצלחת, לשעות הפנאי, לארנק ולמיטה. רוב חבריי התחתנו בחתונה "רגילה", אך מעטים מהם היו מרוצים באמת מהטקס והרגישו חיבור אליו, ויש שאפילו לעגו לו. הם חילונים גמורים, חלקם אתאיסטים, שאינם מקפידים על שום מצווה, ודווקא באחד הימים החשובים בחייהם הם מיישרים קו עם הרבנות. הסיבות לכניעה הזו ברורות לכל מי שעמד בפני ההחלטה איך להתחתן, והחוסר באלטרנטיבה, כביכול, רק מחזק אותן.
אבל אני חושבת שלמי שרוצה לדבוק בעקרונותיו יש אלטרנטיבה, והמחיר הוא לא בהכרח כל כך נורא. אחרי הטקס שלי קיבלתי תגובות בסגנון "ממש לא הרגישו בהבדל" או "אה, זה היה רפורמי?" ושבחים על הטקס המיוחד והמרגש. האורחים התפלאו על הדמיון לטקס המוכר (מה שמוכיח כמה שגויה התפיסה בארץ לגבי היהדות הרפורמית), ואני הייתי מרוצה מכך ששנינו קידשנו זה את זו, שאת הכתובה כתבתי בעצמי, ושבטקס היו נגיעות שמיוחדות רק לנו. בחרנו שלא להתחתן בנישואים אזרחיים בחו"ל אבל חתמנו בפני שופטת על הסכם ממון, ואנחנו ידועים בציבור. אף שמעמד הידועים בציבור אינו מוסדר בחקיקה, כיום זכויותיהם כמעט שוות, ובמקרים מסוימים אף רבות מאלו של זוגות נשואים.
בישראל כמו בישראל, הצעד המתבקש לאחר חתונה הוא הקמת משפחה, וזוגות רבים חוששים למעמד ילדיהם אם לא יתחתנו ברבנות. אחד הדברים הראשונים שנשאלנו היה "ואתם לא דואגים כי הילדים שלכם יהיו ממזרים?" – עבודת יחסי ציבור מעולה של הרבנות, הזורעת פחד וחוסר וודאות אצל מי שהפסקה הקודמת אולי שכנעה אותו. אז דעו כי לילדיהם הביולוגיים של ידועים בציבור מעמד זהה לאלו שנולדו להורים נשואים, מספיק ששני ההורים יצהירו במשרד הפנים שהילד שלהם. אפילו אם חס וחלילה יהיה צורך בטיפולי פוריות, החוק לרוב יעמוד לצדם של ידועים בציבור. המיתוסים והבורות סביב המוסד הזה, בשילוב עם מוסכמות חברתיות שמרניות ודעות מיושנות של המשפחה גורם לזוגות להרים ידיים מראש וחבל שכך, כי יום החתונה הוא אחת ההזדמנויות היחידות שיש לנו להביע עמדה פעילה נגד הכפייה הדתית.

אודות יעל טלמן

בת 35, באר שבעית המתגוררת במרכז. עובדת בהוצאת "כתר", גיקית וחפרנית בלתי נלאית.

השאירי תגובה

כתובת האימייל לא תפורסם.

תגובה 1

  1. תמר נחמיאס
    היי יעל, כיצד יוצרים עמך קשר? זה בנוגע לכתבה המקסימה על הקמינו. תודה, תמר.

    היי יעל,
    כיצד יוצרים עמך קשר?
    זה בנוגע לכתבה המקסימה על הקמינו.
    תודה,
    תמר.

אהבת? בואי לעשות לנו לייק גם בפייסבוק