מוצץ לתינוק: כדאי או לא כדאי?

"נו… הוא לוקח מוצץ?" זה הדברים הראשונים שאנחנו שואלים כל הורה טרי.
מה לא נאמר על המוצץ? חבל להתמכר לתלות.. כדאי לתת כי זה מרגיע.. לא לתת כי זה הרגל מגונה וסתם קשה אחר כך לגמול.. כן לתת כי זה עוזר להירדם.. פוגע בצמיחת השיניים..
בקיצור, יש הרבה מאוד סיבות טובות (וגם כאלו שקצת פחות) למה לתת או לא לתת.
אני חושבת שאין כאן שחור ולבן וזה בעיקר תלוי בשני דברים:
1. התחושה והגישה של ההורים. אגב, כמו כל דבר שקשור לקטנטנים שלנו. 2. איך אנחנו הופכים את המוצץ ל"חבר טוב" ולא ל"אויב".

במקרה הפרטי שלנו הפכנו את עורנו כמה פעמים אבל תמיד זרמנו עם התחושות.
עם יהלי הייתי באובססיה "רק שלא יתרגל למוצץ" והוא אכן רק נרדם עם המוצץ (מה שלא ממש עזר לי כי בגיל שנה הגננות דחפו לו מכל עבר את המוצץ גם בשעות ערות).
עם גיל לעומת זאת, התאמצתי כל כך לתת לו מוצץ למרות שלא רצה. הבית שלי לא היה מבייש אף מפעל לייצור מוצצים ואני חושבת שחברות המוצצים עשו עלי קופה מכובדת – כל אחת מהן כמובן בתורה, כי היה לי מכל סוג.
בגיל חמישה חודשים, רגע לפני שהתייאשתי והבנתי שהוא לא רוצה מוצץ, השארתי לו את הבחירה: "זו הפעם האחרונה שאני מציעה לך – אתה רוצה מוצץ או לא?".
אני לא יודעת אם זה היה צירוף מקרים או שהם באמת מבינים כמו שתמיד אומרים לנו אבל זה היה מדהים וזה עבד!
אני לא יודעת אם זה משהו בטון המתחנן שלי, בטון האסרטיבי שלי או שניהם, מאז ועד שנגמל, הילד היה עם מוצץ.
כמובן שאלה זרמה ולקחה מיד מוצץ.. לפעמים לוקחת יותר, לפעמים פחות אבל היא זורמת כיאה לילדה שלישית.

מניסיוני ובהתאם לפיתוח המקצועי שביצעתי, יש את אסכולת המוצץ ויש את אסכולת נגד המוצץ:
אני ממש בעד כפי שהספקתם להבין. אני חושבת שכל דבר שיכול לעזור לתינוק להירגע הוא מבורך. במיוחד אם יש דרך לספק את זה בעצמו. אל תדאגו, כמו שאמא שלי אמרה (והיא כמובן תמיד צודקת), אף אחד עוד לא התחתן עם מוצץ בפה.
בסך הכל יש כמה דרכי התמודדות שחשוב לדעת כדי שהוא יהיה לעזר ולא לרועץ ולכן ריכזתי כמה עובדות, טיפים ודרכי פעולה –
איך לעבור בשלום את הדרך ולהתמודד בכיף עם חברנו המוצץ:

1. ילד שקם מספר פעמים בלילה כדי לקבל את המוצץ לא קם בגלל המוצץ אלא קם בגלל התלות במוצץ – או יותר נכון, בתלות שלו שאנחנו נביא לו את המוצץ.
2. רוב התינוקות בגיל 5 חודשים כבר בשלים מבחינה מוטורית לקחת מוצץ לבד. אם הוא מכניס ידיים או כל חפץ אחר לפה הוא מסוגל להכניס גם מוצץ לפה. התבוננו בו במהלך היום – הם הוא תופס חפץ ומכניס אותו לפה, הוא יכול לעשות את זה גם עם מוצץ.
3. למדו את התינוק לקחת את המוצץ לבד. מומלץ לעשות זאת (ואני בטוחה שגם תינוקכם יעריך זאת יותר) תחילה ביום ולא בלילה שהוא כבר עייף, עצבני ורק רוצה לישון. נצלו את שעות הערות לשעות למידה. הפכו את זה למשחק.
4. פזרו מספר מוצצים סביבו (כאמור, תחילה ביום (ואפשרו לו לחקור ולהתנסות לבד. תחילה תנו לו את המוצץ מהיד שלו ועזרו לו לכוון לפה באמצעות היד שלכם). המשיכו בכך שתציעו לו את המוצץ מהיד שלכם. השלב האחרון הוא לאפשר לו לקחת לבד מהמשטח, אתם יכולים רק לומר לו ולהצביע לעבר המוצצים.
5. את התהליך מהסעיף הקודם כדאי ואפילו מומלץ להמשיך וללמד בלילה רק שימו לב לשני כללי ברזל: שהתינוק לא עייף מדי ולא עצבני/בוכה. אחרת זה לא יעבוד. קודם כל הרגיעו ורק לאחר מכן המשיכו בלמידה. תינוק בוכה לא פנוי ללמידה. בדוק.
6. בכל שלב, במידה והתינוק בוכה ורוצה שנעשה זאת עבורו, נרגיע אותו ונחבק אותו. חשוב מאוד שנעביר לו את המסר שהמוצץ עוזר להירגע אבל יש עוד דרכים להירגע כמו חיבוק של אבא ואמא. נכון, זה נשמע כמו עוד קלישאה או אחד ממשפטי הניו אייג' – אבל מה לעשות, זה עובד.
7. כמו כל דבר בחיים בכלל ועם תינוקות וילדים בפרט, גם כאן זה הכל עניין של התמדה ועקביות. אם במהלך הלימוד נוותר לו לאחר כמה ניסיונות, הוא ידע שלא שווה להתאמץ ובסוף הוא יבכה ויקבל.

אז כאן כבר הכדור (או המוצץ) בידיים שלכם/ או שלהם בכלל.
אגב (וזה סתם לחומר למחשבה), אל תשללו את המוצץ בגלל הקושי בגמילה. כשאנחנו החלטנו להיפרד מהמוצץ, שתלנו בט"ו בשבט עץ מוצצים וזה עבד יופי! למרות שהעץ עד היום לא גדל.

הכותבת היא תמי בריקמן, יועצת שינה לתינוקות ופעוטות בשיטת "לילה טוב" ואמא ליהלי (6.5), גיל (5) ואלה (שנה), המאמינה שעייפות זו לא גזירת גורל ואפשר לעזור לכל תינוק ללמוד לישון ולכל הורה עייף שרוצה ללמד את התינוק שלו לישון.
קליק לאתר הבית
קליק לעמוד הפייסבוק

קראת? ספרי לנו מה את חושבת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

כתבות דומות