יום האם 2016: רוני עברה טיפולי פוריות כדי להיות אמא

"כשאלד תספרי את הסיפור שלנו" רוני, אחותי הקטנה, ביקשה. עם עיניה סימנה את אשר רצתה לספר. על כמעט שלוש שנים של ציפייה לילדה המתוקה הזו שעכשיו ידה הקטנטונת אוחזת באצבעה.

היא רצתה שאספר על התקופה, על מה שרבים בוחרים שלא לומר: זה היה קשה, זה לא היה עצמוני, היינו צריכים התערבות רפואית,"עברתי טיפולי פוריות".

שני הריונות רגילים, הסתבכויות של ניתוחים קיסריים ומזל רע, גרמו לכך שרוני תלויה במזרקים ורופאים על מנת להיכנס להריון.
בסבב הראשון הוזמנתי לראות את הזריקות, לתת לה ביטחון, לקרוא יחד את ההוראות, כי בעלה המתוק עובד בערבים. אחר כך כבר הייתה כל כך מיומנת, הזריקה לעצמה בדממה ובדיסקרטיות, שאנחנו שכחנו שהיא משוגעת מהורמונים ולא משני הילדים שבבית.

עוד סבב ועוד סבב. סבל הזריקות, הציפייה והמתח לקראת השאיבה, חרדה משתקת לקראת ההחזרה, שיהיו עוברים טובים להחזרה וכמה שבועות של ציפייה איומה. הילדים מדברים אליה, בעבודה יש משימות לסיים, כולם מתנהלים סביבה כרגיל ובראש רק התפילה: שייקלט שייקלט. בבקשה שייקלט.
אחרי הציפייה אותה שיחה ארורה, האחות הרחומה מתקשרת: "מצטערת רוני'לה, זה לא".
נדמה לה שכולן סביבה בהריון. כל הריונית ברחוב מעוררת ערגה לתינוקת לה היא מחכה. והאימה מכל מכרה שבינתיים מודיעה שהיא בהריון: האם תצליח להגיב בשמחה? האם תצליח להסתיר את ניצוץ הקנאה?

כשהגיעו מים עד נפש הייתה מתבדחת על חשבון עצמה והפאנץ' תמיד זהה: "אני עקרה". צוחקת בקול גדול והדמעות נוזלות.
בניסיון העשירי זה הצליח, ההריון נקלט. קריאת הפתיחה להריון גדוש חרדות ודאגות.

התעניינתי "רוני, למה את רוצה שאני אכתוב?" והיא ענתה בטוב ליבה ובחכמתה, שהיא מקווה שאם היא תחשוף בפומבי את שעבר עליה זה ייתן ביטחון לנשים אחרות לפשוט את כיסוי השתיקה והמבוכה סביב טיפולי פוריות.
"אם את לא עסוקה בלהסתתר את יכולה למצוא את הסביבה הנעימה והבטוחה לדבר. כשמדברים פתאום מגלים שעוד הרבה נשים חוות את זה. אז לא חייבים לפרסם שלט בכניסה למושב שאת עוברת טיפולים אבל יש קבוצות שתומכות ויש גם ידע מצטבר שאפשר להיחשף אליו מהנשים האלו. את לא מתארת לך כמה עודד אותי לדבר עם השכנה שגם עברה לפני כמה שנים טיפולים."

אני שומעת את אחותי הקטנה שהיא בעצם כבר אישה, ושמחה שהיא מצאה את התמיכה הטובה בשבילה.
יש לה בן זוג נהדר, משפחה אוהבת וחברות טובות אבל לפעמים זה לא מספיק. לפעמים צריך למצוא מקום שמבינים אותך בלי שאת צריכה להסביר.

אחרי שנתיים ותשעה חודשים של ציפייה, יערה הקטנה נולדה.
נעים מאוד ילדה. חיכינו לך מאוד. תדעי שיש לך אמא לביאה
.

מתוך עמוד הפייסבוק של ענת שיינקין

אודות אמא של

אתר הנשים והאמהות הגדול בישראל עם 900,000 גולשות בכל חודש ומועדון של 110,000 נשים. באתר ניתן למצוא לצד כתבות וראיונות עם קשת של כותבות כשלכל אחת הצבע, הייחוד, הכישרון והסגנון שלה. חלומות. הגשמה. פחדים. בישול. ילד ראשון שני או רביעי. זוגיות ושאר הנושאים שכל אישה אוהבת לקרוא

השאירי תגובה

כתובת האימייל לא תפורסם.

אהבת? בואי לעשות לנו לייק גם בפייסבוק