לסיים חופשת לידה ולהביא את הילד לעבודה כל יום

חודש וחצי לפני הלידה ישי ברנע, הבוס שלי ומנכ"ל מלון יהודה, זרק את זה פעם ראשונה לאוויר:
"אולי נפתח פה פעוטון? יש לנו 5 מנהלים בהריון".

5 שבועות לאחר הלידה, מודדת בגדים בקניון ומתייסרת מהבטן, פתאום אני מקבלת ממנו הודעה: "נו, יש חדש לגבי הפעוטון? מה החלטנו?". רגע הוא מתכוון ברצינות או שהוא צוחק עליי, בעצם הוא בטוח לא מתכוון ברצינות, רגע אולי כן? מה לענות? אם הוא צוחק ואני אענה ברצינות אז יצאתי מפגרת (כי מה נראה לי שיפתחו לנו באמת פעוטון במלון..) ואם הוא באמת מתכוון לזה ואני אענה בצחוק אז פדיחה. טוב אשלח הודעה נייטרלית ופשוט נקבע לדבר.
מי לא מכירה את הלילות שמתהפכת לך הבטן כשאת קולטת שאת הולכת למסור את הילד לגן ולא תראי אותו עד שתסיימי לעבוד. זו הפעם השלישית שאני חווה את זה וככל שעוברות השנים זה לא נעשה יותר קל. לא.
מי לא חולמת לקחת את הילד לעבודה ולהצליח לעבוד תוך כדי.

בפגישה עם ישי הסתבר שהוא באמת רוצה שנפתח פעוטון במלון, שהוא רציני לגבי היוזמה, להרים פעוטון לכל המנהלים שנולד להם תינוק.
המטרה שלו היא להקל על העובדים שיבואו בבוקר רגועים, ישימו את התינוקות במלון וילכו לעבודתם בכיף ובנחת, כשתוך כדי כמובן תהיה הזדמנות לבקר, להניק וסתם להציק למטפלת כמו כל אמא טובה.
בא לי לצעוק איזה רעיון גאוני, איך לא עושים כזה דבר בכל מקום עבודה, אבל מה אכפת לי בעצם, העיקר שעושים את זה אצלנו.

ביום הראשון שלאחר חופשת הלידה נסעתי לעבודה עם הקטנה מאחורה, שתינו בדרך למלון. נעמי המטפלת קיבלה את פנינו בחיוך, החלפנו כמה מילים, מתי אכלה, מתי ישנה וזהו. אני עולה במעלית להתחיל את היום והלחץ כבר ממלא את הבטן. חושבת על הדברים שיש לי לעשות. מליון נושאים שמחכים לי עוד מהתקופה של לפני שיצאתי ללדת ועוד מליון דברים שהצטברו במהלך היעדרותי. אבל בתוך כל הבלאגן דבר אחד מרגיע אותי, הפעוטון של נועם נמצא רק 2 קומות מתחתיי.
יורדת במעלית, נועם ונעמי משחקות ביחד, היא כבר אכלה והחלפתי לה ותכף אשכיב אותה לישון.
רוגע.
נוסף על השלווה הנפשית שלנו כאימהות זה חוסך לנו מאות שקלים בשנה ומעניק מרווח נשימה. זה גם מוריד מאיתנו את המרתון הלחוץ בבוקר שכולל את הסעת הילדים מהבית לגן ולאחר מכן הגעה לעבודה. אימהות שמניקות נהנות כפליים ובנוסף אם חלילה היא לא חשה בטוב אני לא ממהרת לצאת מהעבודה ואני ממש במרחק נגיעה ממנה.
אל תוותרו על החלום הזה, תיזמו, תציעו, תיפגשו, תניעו. בסופו של דבר יוזמות מסוג זה משפרות לנו את איכות החיים.

אודות מיטל אמויאל מילו

נשואה+ 3, מתגוררת בגבעת זאב. מנהלת משאבי אנוש במלון יהודה ירושלים

השאירי תגובה

כתובת האימייל לא תפורסם.

אהבת? בואי לעשות לנו לייק גם בפייסבוק