אז מסתבר שאהבת חתולים זה לא משהו גנטי

את מתוקה, הוא אומר לחתולה, ומתכופף אליה כדי לתת לה נשיקה.
גם כשהיא קצת בורחת ממנו הוא לא מוותר ונצמד אליה, מתקרב שוב ממש קרוב ואומר לה – את מתוקה ואת חמודה.
אני יכול לנשק אותה? הוא שואל אותי.
לא כדאי, אני עונה.
אבל היא יפה והיא רוצה נשיקה, הוא לא מוותר.

אנחנו לא מכירים אותה, אני מסבירה לו, היא עדיין לא מוכנה לנשיקות ממך.
אבל היא מתוקה וחמודה ואני אוהב אותה. הוא קורא אליי בזמן שהיא ממשיכה קצת לברוח ממנו, והוא ממשיך להתעקש ולחזר אחריה.
משתמש במושג אהבה בצורה חופשית מאוד, הילד שלי. חולק את אהבתו עם העולם החיצון ועם כל ברואיו.

אני לא אוהבת חתולים. ומסתבר שהגור שלי אוהב אותם מאוד.
אין לי שום דבר נגד חתולים. אבל אני פחות מתחברת אליהם.
אני למשל יותר מתחברת לכלבים, דגים, תוכים, אוגרים ושפנים. לחתולים הרבה הרבה פחות.
אבל מסתבר שזה לא גנטי או משהו. זה לא עניין שעובר בסוג דם וכאלה. כי הילד שלי, היצירה הפרטית שלי, כן מתחבר לחתולים ואוהב אותם מאוד. וחושב שהם מתוקים וחמודים. ורוצה לנשק אותם על ימין ועל שמאל.

אודות אביטל זוננשיין

מאמינה במילה הכתובה ובכוח שבה. מייסדת אתר אמא של, אשת תקשורת, אמא לאחד. אוהבת גאדג'טים, חורף, ואת אירופה בחורף

השאירי תגובה

כתובת האימייל לא תפורסם.

תגובה 1

  1. גם הבן שלי מלטף כל כלב או חתול (וגם תינוקות בעגלות) שרק עוברים בטווח שלו, בדר"כ בעלי הכלבים עוצרים שניה…

    גם הבן שלי מלטף כל כלב או חתול (וגם תינוקות בעגלות) שרק עוברים בטווח שלו, בדר"כ בעלי הכלבים עוצרים שניה ונותנים לו ללטף ואני שואלת "הוא לא נושך, נכון?!"…

אהבת? בואי לעשות לנו לייק גם בפייסבוק