הפרעות קשב וריכוז: איזה תרופות קיימות ומה תופעות הלוואי

זה לא סוד שאחוז האנשים המאובחנים כסובלים מהפרעות קשב וריכוז (ADHD) נמצא במגמת עלייה בשנים האחרונות: מ-2005 ל-2014 עלה מספר הילדים המאובחנים בבעיה, כשעלייה של כ-2.4 אחוז חלה באותן שנים במספר הילדים שמטופלים בתרופות ייעודיות להפרעות קשב וריכוז. מעבר לסטטיסטיקה היבשה, צריך לזכור שהפרעות אלה מקשות על האדם בשלל מובנים, החל מבעיות בלימודים, דרך קשיים רגשיים ועד לחוסר יכולת להשתלב כראוי בחברה.

במבט ראשון, הפנייה לתרופות הכימיות לא מפתיעה. גם חברות התרופות עצמן פונות לקהל רחב יותר, של ילדים מעל גיל 4 או לחלופין סטודנטים שזקוקים ל"תגבור" בלימודים, כשלעיתים הפנייה נעשית בעזרת שיתופי פעולה עם גורמים רפואיים. אלא שעקב תופעות הלוואי של התרופות, או אפילו מחקרים שפורסמו לאחרונה שמטילים ספק ביעילות שלהן, חשוב לנקוט משנה זהירות כשמשתמשים בתרופות אלה.

שאלת תופעות הלוואי
ריטלין היא התרופה הנפוצה ביותר בישראל לטיפול בהפרעות קשב וריכוז, כך שלא צריך להציג אותה בפניכם. התרופה, המבוססת על המרכיב הפעיל מתילפנידאט, משמשת כיום בלא מעט מקרים קו ראשון לטיפול בבעיה. בשנים האחרונות רואים שהמודעות לגבי הסיכונים שבריטלין ודומיה עולה. מנהל המזון והתרופות האמריקאי, ה-FDA, מפרסם מאז תחילת שנות ה-2000 מכתבים המזהירים על פרסומים לא מדויקים על התרופה, פרסומים שמציגים מיצג שווא שאמור לשכנע את הצרכנים לרכוש אותה.
הסקירה שפורסמה לאחרונה על ידי ארגון החוקרים העצמאיים, הקוקרין, היא המקיפה ביותר שנעשתה עד היום, סקירה שבניגוד לקודמות כן נעשתה בצורה "אובייקטיבית" – זאת להבדיל ממחקרים קודמים אשר כמעט ממחציתם מומנו באופן ישיר על ידי חברות התרופות. הסקירה התייחסה לתופעות הלוואי של התרופות, לסוגיות הנוגעות למינון התרופות ולדגשים חשובים הנוגעים לאדם המשתמש בהן.

מבחינת תופעות הלוואי, הצביעו המחקרים על שלל תופעות שלא תמיד מקבלות את תשומת הלב הראויה – זאת למרות שבפועל הן עלולות לגבור על השפעותיה של התרופה (שכפי שנראה מיד – ממש אינן חד משמעיות). מחקרים שנערכו במהלך השנים הצביעו על שלל תופעות לוואי, ביניהן הפרעות שינה, היעדר תיאבון, חרדות ועוד. כל אלה עלולים להגדיל את חוסר הריכוז ומכאן להביא לאפקט ההפוך. תופעות לוואי אפשריות אחרות הן ירידה במצב הרוח, דכאונות ופגיעה ביחסיו של הפרט עם הסביבה הקרובה, ובייחוד הוריו.
רוב תופעות הלוואי שמתייחסים אליהן במחקרים הן לטווח הקצר. מעקבים שנערכו לתקופות זמן ארוכות יותר מראות ממצאים מדאיגים אפילו יותר. ב-2007 נערך מחקר שהתחקה אחרי ילדים שלקחו תרופות כימיות במשך שנתיים עד שלוש, ומצא עלייה בסיכון שהם יסבלו מבעיות לב או כלי דם. הסיכון למחלות אלה גדל במינונים גבוהים של התרופות הכימיות. ההיסטוריה הרפואית המתועדת של ארצות הברית מצביעה על עשרות מקרים של אירועים מוחיים, אירועי בכלי דם או אפילו מוות פתאומי בקרב צעירים שטופלו בתרופות כימיות.

שאלת היעילות
המחקרים האחרונים מטילים ספק של ממש בשאלת היעילות של ריטלין, קונצרטה ושאר התרופות הכימיות. הנחת היסוד של רבים היא שהחומר הפעיל בתרופה מביא לעלייה בפעילות המעבירים העצביים במוח, דופמין ונוראפיניפרין, ובכך מביא לאותו שיפור המצופה ביכולת הקשב, הריכוז והלמידה. אבל זה ממש לא חד משמעי: מחקרים שנערכו בארצות הברית על מבוגרים הראה שהתרופה דווקא הביאה להפחתת הרמה של הדופמין והקולטנים שלו במוח. גם אם יש עלייה, מצביעים החוקרים, עדיין לא בטוח שהיא מביאה לשיפור בקשב ובריכוז של המטופלים. ייתכן שהתרופה פשוט מביאה לעוררות, וכך אולי צריך להתבונן בה לדעת חלק מהחוקרים: כסם ממריץ יותר מאשר תרופת פלא לשיפור הקשב והריכוז.
בעיה נוספת בישראל היא היעדר מערכות הוראה הולמות, שיוכלו לנצל עד תום את פרק הזמן של שלוש עד שש שעות בהן ההשפעה של התרופות היא מהותית. כאשר הכיתות בישראל גדולות, כשהתלמידים לא מקבלים את מלוא תשומת הלב וכשהלימודים לא מותאמים להם, הורים ומורים רבים מתבססים על התרופות בלבד. בכך לא ניתן לנצל את התרופה מעבר לפרק הזמן המינימלי של ההשפעה הישירה שלה, אם זו בכלל קיימת, מה שמקטין את היעילות עוד יותר.

אז מה עושים?
למרות התמונה הלא מעודדת שהוצגה כאן, יש עדיין מקום רב למחקר בתחום ושאלות לא מעטות שצריכות לקבל תשובות. אנחנו לא באים לטעון שהשימוש בתרופות הכימיות ל-ADHD הוא אסור בתכלית האיסור, אלא שצריך לשקול היטב האם להשתמש בהן ובאיזה אופן. חשוב לקבל כל החלטה באמצעות רופא מומחה – וזה ממש לא מובן מאליו בעידן בו תלמידים "סוחרים" בריטלין ודומיה – ולהיות ערים לכל השפעה שלילית על מי שמשתמש בתרופה.

לחצי כאן לקבלת קופון הנחה

ריכוזית תוסף תזונה לתלמידים וסטודנטים- נבחן על הפרעות קשב, ריכוז והיפראקטיביות ונמצא במחקר שיפור מובהק במבחן TOVA.
ניתן להשיג ללא צורך במרשם רופא בכל רשתות הפארם, בתי המרקחת ובתי הטבע.

אודות טוב שתדעי

טוב שתדעי הוא מדור הצרכנות והפנאי של מגזין אמא של. טיפים, עצות, המלצות, ידע ובעיקר "מה חדש בשוק". התכנים מופקים ע"י מערכת האתר ונכתבים ע"י צוותים מקצועיים מתוך החברות והגופים המובילים בישראל.

השאירי תגובה

כתובת האימייל לא תפורסם.

8 תגובות

  1. אודי
    לו רק היו משקיעים באופציה ההומאפתית חלק קטן ממה שמושקע בתרופות הכימיות מצבינו היה הרבה יותר טוב. על אוצרות, מקום…

    לו רק היו משקיעים באופציה ההומאפתית חלק קטן ממה שמושקע בתרופות הכימיות מצבינו היה הרבה יותר טוב. על אוצרות, מקום שמטפל ללא ריטלין בילדים עם הפרעות קשב, שמעתי ממש במקרה והמקרה הזה הביא שיפור אצלינו ובלי ריטלין. כרגיל, הכסף מדבר הכי חזק לצערינו

  2. ענבר סלמן
    אישית מעדיפה ציונים נמוכים בבית ספר וילד קצת "מעופף" מאשר לתת תרופות... ..

    אישית מעדיפה ציונים נמוכים בבית ספר וילד קצת "מעופף" מאשר לתת תרופות… ..

  3. לימור חזן
    איך הטעם?!?!? הכי חשוב מבחינתי

    איך הטעם?!?!? הכי חשוב מבחינתי

  4. שונמית
    בריכוזל יש אלכוהול?

    בריכוזל יש אלכוהול?

  5. לירון
    אני יכולה להגיד שאצל בת אחותי ריכוזית עזרה. הם ניסו את זה אחרי התלבטות רצינית, ממש לא היו סגורים על…

    אני יכולה להגיד שאצל בת אחותי ריכוזית עזרה. הם ניסו את זה אחרי התלבטות רצינית, ממש לא היו סגורים על עצמם..וזה השתלם להם

  6. בטי קורנפלד
    סם ? מאיפה זה ??

    סם ? מאיפה זה ??

  7. ליאת יוספוביץ
    אבל לא מבינה..תופעות הלוואי פוגעות בכולם???

    אבל לא מבינה..תופעות הלוואי פוגעות בכולם???

אהבת? בואי לעשות לנו לייק גם בפייסבוק