זה הקשר בין ג'חנון, לימונדה, גלים מדהימים ועונת הרחצה

שבוע וחצי לפני הניתוח הקיסרי שבזכותו דרדס הפלא הגיע לאויר העולם בילינו שבת נהדרת בחוף הים. היו גלים מדהימים של סוף אוגוסט. אכלנו ג'חנון ביתי עם רסק וביצים חומות ועם קצת חול. שתינו לימונדה ובמשך שעות תפסנו גלים כמו זוג גולשים מיומנים.
נהנינו בטירוף בשבת ההיא. ידענו שעוד 10 ימים יפתח רשמית פרק מרגש חדש בחיים שלנו. ואמרנו לעצמנו שהגור שלנו ייצא אוהב מים מושבע. עם כאלו חוויות של גלים ושמש וחול וצלילות ושיזוף אין מצב שהוא לא יוצא שחיין מדופלם מגיל אפס בערך.
עד היום אנחנו נזכרים בגעגוע בשבת ההיא, 10 ימים לפני הניתוח הקיסרי. ועד היום אנחנו זוכרים בדיוק את הטעם של הג'חנון בסיר הביתי ושל הביצים החומות לידו. את טעם הגלים המדהימים עליהם רכבנו. את טעם החופש המתוק. את טעם המלח בפה אחרי שצללנו והתרוממנו, צללנו והתרוממנו. את טעם הצחוק רגע לפני שעוד גל גדול התקרב אלינו ורגע אחרי עבר אותנו.

ואז הגיע שחר. וכבר בנסיעה הביתה כשיצאנו מבית החולים סיפרנו לו שרק לפני שבועיים בערך אבא ואמא רכבו על גלים מופלאים בחוף הים, וצחקו מכל הלב והנשמה, והיה להם כיף, והנה עוד מעט ניקח אותו לחוף הים ההוא בת"א. ולחוף בגעש. ולחוף בחבצלת השרון. ולקמפינג בבניאס. ולבריכה במושב. ונעשה חיים שלושתנו ביחד.

מים

מים

אבל, להפתעתנו הרבה, עם הזמן התברר לנו שהוא לא יצא אוהב מים מושבע.
הסתמן מכיוונו שהוא בכלל לא מחבב חופי ים, מעיינות, בריכות, ושאר מקורות מים מסוגים שונים.
מאז שהיה בן חצי שנה בערך ניסינו להכיר לו חופי ים נהדרים, נחלים יפים ובריכות יוקרתיות, ועליו זה בכלל לא עשה רושם. הוא לא התחבר לתחום ואפילו פחד ממנו.
החול הרתיע אותו. הרעש של הגלים לא עשה לו טוב. המליחות הלחיצה אותו. הלחות לא הייתה לו נעימה. הרוח איימה עליו. הזפת הפחידה אותו. הצדפים לא נראו לו גליק גדול. והמים תמיד היו לו קרים מדי. או חמים מדי. או רטובים מדי.
לא משנה כמה השקענו באביזרים מסביב ובהסחות דעת אטרקטיביות, לא משנה באיזה מלונות שווים באילת ביקרנו, הוא לא הסכים להיכנס לאיזור שכולל מים. הוא לא הסכים לשכשך את רגליו בבריכות, הוא לא הסכים לטבול את גופו בכלור, הוא בכלל לא הסכים להתקרב לחול, וממש לא הסכים לעמוד באיזור שקרוב לגלים.

וכך (חשבנו ש) נגוז לנו החלום על גור אוהב מים מושבע. אחד כזה שיתפוס כמונו גלים ויצלול במיומנות במשך שעות.

אבל מסתבר שיש הפתעות מעולות.. וכך, לפני קצת יותר משנה, הילדון שינה גישה, ולאחר כל הנסיונות שלנו, התאהב בתחום ונכנס עמוק לאהבת מקורות מים.
אז כן, השמחה היא ממש רבה ומאז השלמנו כבר את החסר, וביקרנו בכל הבריכות הטובות ובכל החופים היפים. כולל אלו שסיפרנו לו עליהם כשרק יצאנו מבית החולים.

אוהב מים מושבע

אוהב מים מושבע

אודות אביטל זוננשיין

מאמינה במילה הכתובה ובכוח שבה. מייסדת אתר אמא של, אשת תקשורת, אמא לאחד. אוהבת גאדג'טים, חורף, ואת אירופה בחורף

השאירי תגובה

כתובת האימייל לא תפורסם.

אהבת? בואי לעשות לנו לייק גם בפייסבוק